עץ פרי - טעם העץ כטעם הפרי

בני תורה

משתמש ותיק
בראשית פרק א' פסוק י"א עץ פרי. שיהא טעם העץ כטעם הפרי. והיא לא עשתה כן, אלא ותוצא הארץ וגו' ועץ עושה פרי, ולא העץ פרי, לפיכך כשנתקלל אדם על עונו.
שמעתי להעיר, הרי בגמרא סוכה דף לה. מבואר שאתרוג טעם עצו וטעם פריו שווה. וכן פלפלין עיי"ש. האם פירושו שעץ האתרוג לא חטא ולא שינה ממצוות ה'? [ואולי לכן זכה למצווה זו]
 

תיובתא

משתמש ותיק
לא בדקתי את המציאות, אבל גם מעולם לא שמעתי שעושים מרקחות מענפי או גזע עץ האתרוג. אם אני צודק שאין טעם עצו ופריו שווים לגמרי, א"כ יש לחלק לג' דרגות:
א. טעם עצו ופריו שוים לגמרי - לא קיים היום.
ב. יש דמיון כלשהו בין טעם הפרי לעץ למרות שאינו שווה לגמרי - אתרוג ודומיו.
ג. שאין טעם הפרי והעץ שווים כלל - שאר פירות וירקות.

נ.ב. נניח שאתה צודק לגבי שכר האתרוג, מה תאמר על הפלפלין?
 

בני תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
יישר כח.
בנוגע לפלפלין, מכאן יהיה ראיה להחסידים שהוי אמינא בגמרא מילתא היא, והרי יש הוי אמינא שפרי עץ הדר זה פלפלין עיי"ש בסוכה לה....
 

סבא

משתמש ותיק
עיין קרבן העדה סוכה פרק ג' הלכה ה' שכתב וז"ל
גמ' ועצו הדר. ששאר אילנות שינו ממה שצוה הבורא שיהיה עץ פרי דהיינו עצו ופריו שוה והן שינו ועץ עושה פרי משא"כ [highlight=yellow]אתרוג שקיים מצות בוראו וטעם עצו ופריו שוה[/highlight] ודאי הדר הוא, שלא ברא הקדוש ברוך הוא דבר חסר בעולמו במעשה בראשית ובוראם משבחם מי מגנם (כך שמעתי מאבא מורי המקום יהיה בעזרו):
 

סבא

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
לא בדקתי את המציאות, אבל גם מעולם לא שמעתי שעושים מרקחות מענפי או גזע עץ האתרוג.
עיין שו"ת חת"ס או"ח סימן ר"ז שכתב וז"ל
וכעת זיכני הי"ת ולמדתי פרק לולב הגזול בישיבה, עיינתי בי' טפי, ושם [ל"ה ע"א] נאמר פרי עץ הדר שטעם עצו ופריו שווים, וכתב כפות תמרים הרי לימונים וכו' פירות חמוצים כאלו טעם עצו ופריו שוה, כי הרב המחבר ההוא הי' בקי בהם ובשמותיהם, ותירץ כי כל אלו הפירות הקליפה קצרה ודקה ועיקור הפרי הוא התוך היינו העסיס והגרעינים כמו בלימוניס ומאראנסיס /בלימונים ותפוחי זהב/ וכדומה, וא"כ אין טעם עצו שוה לפריו שהוא התוך אלא [highlight=yellow]טעם עצו שוה לקליפת הפרי [/highlight]שהוא הטפל לפרי ולא לפרי עצמו, משא"כ אתרוג שהתוך הוא הטפל והוא קצר ונזרק, וקליפתו הרחבה והעבה היא הנאכלת והוא עיקר הפרי נמצא טעם עצו ופריו שוה, אלו דבריו ודברי אלקים חיים המה, וזכינו לדין שאך רק זה הסימן הוא סימן מובהק דאורייתא, לומר, כל שלא נמצא כן איננו עצו ופריו שוה ופסול בודאי:
 

החסיד

משתמש רגיל
ראה באמרי אמת בראשית שכתב בזה הלשון
תרפ"ב
תדשא הארץ דשא וגו' עץ פרי עושה פרי למינו (בראשית א יא), איתא במדרש (ה ט) שהארץ עברה על הציווי שכך אמר לה הקדוש ברוך הוא וכו' ומה הפרי נאכל אף העץ נאכל והיא לא עשתה כן וכו' אף הוסיפה על הציווי וכו', לפיכך כשנתקלל האדם על עוונו נתקללה גם היא, ושניהם אמת שיש צדיק אמיתי, וזה עץ פרי שטעם עצו ופריו שוה ועלהו לא יבול (תהלים א ג, עי' סוכה כא ב) היינו ההכנה שהקדימו נעשה לנשמע, ויש בעל תשובה עץ עושה פרי שהוא אילן סרק ויש גם לו עצה,[highlight=yellow]איתא (עי' סוכה לה א) שאילן אחד נשאר שטעם עצו ופריו שוה וזה האתרוג שהדר הוא לפני קונו וזה צדיק גמור[/highlight]
 

תיובתא

משתמש ותיק
סבא אמר:
עיין קרבן העדה סוכה פרק ג' הלכה ה' שכתב וז"ל
גמ' ועצו הדר. ששאר אילנות שינו ממה שצוה הבורא שיהיה עץ פרי דהיינו עצו ופריו שוה והן שינו ועץ עושה פרי משא"כ [highlight=yellow]אתרוג שקיים מצות בוראו וטעם עצו ופריו שוה[/highlight] ודאי הדר הוא, שלא ברא הקדוש ברוך הוא דבר חסר בעולמו במעשה בראשית ובוראם משבחם מי מגנם (כך שמעתי מאבא מורי המקום יהיה בעזרו):
החסיד אמר:
ראה באמרי אמת בראשית שכתב בזה הלשון
תרפ"ב
תדשא הארץ דשא וגו' עץ פרי עושה פרי למינו (בראשית א יא), איתא במדרש (ה ט) שהארץ עברה על הציווי שכך אמר לה הקדוש ברוך הוא וכו' ומה הפרי נאכל אף העץ נאכל והיא לא עשתה כן וכו' אף הוסיפה על הציווי וכו', לפיכך כשנתקלל האדם על עוונו נתקללה גם היא, ושניהם אמת שיש צדיק אמיתי, וזה עץ פרי שטעם עצו ופריו שוה ועלהו לא יבול (תהלים א ג, עי' סוכה כא ב) היינו ההכנה שהקדימו נעשה לנשמע, ויש בעל תשובה עץ עושה פרי שהוא אילן סרק ויש גם לו עצה,[highlight=yellow]איתא (עי' סוכה לה א) שאילן אחד נשאר שטעם עצו ופריו שוה וזה האתרוג שהדר הוא לפני קונו וזה צדיק גמור[/highlight]
לשיטתם ז"ל מהו שכר הפלפלין?
 

בני תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
תיובתא אמר:
סבא אמר:
עיין קרבן העדה סוכה פרק ג' הלכה ה' שכתב וז"ל
תרפ"ב
תדשא הארץ דשא וגו' עץ פרי עושה פרי למינו (בראשית א יא), איתא במדרש (ה ט) שהארץ עברה על הציווי שכך אמר לה הקדוש ברוך הוא וכו' ומה הפרי נאכל אף העץ נאכל והיא לא עשתה כן וכו' אף הוסיפה על הציווי וכו', לפיכך כשנתקלל האדם על עוונו נתקללה גם היא, ושניהם אמת שיש צדיק אמיתי, וזה עץ פרי שטעם עצו ופריו שוה ועלהו לא יבול (תהלים א ג, עי' סוכה כא ב) היינו ההכנה שהקדימו נעשה לנשמע, ויש בעל תשובה עץ עושה פרי שהוא אילן סרק ויש גם לו עצה,[highlight=yellow]איתא (עי' סוכה לה א) שאילן אחד נשאר שטעם עצו ופריו שוה וזה האתרוג שהדר הוא לפני קונו וזה צדיק גמור[/highlight]
לשיטתם ז"ל מהו שכר הפלפלין?
עיין לעיל מה שכתבתי לחדש בזה.
 

בני תורה

משתמש ותיק
פותח הנושא
כן, אתה צודק, לא שמתי לב שזה מובא למעלה לא רק בשם האמרי אמת, אלא גם בשם קרבן העדה...
 

חילך לאורייתא

משתמש ותיק
זכורני בשם הבן איש חי שביאר הפסוק (תהילים קיט ג) אַ֭ף לֹֽא־פָעֲל֣וּ עַוְלָ֑ה בִּדְרָכָ֥יו הָלָֽכוּ דאף ר"ת אתרוגין ופלפלין , והם לא פעלו עולה ובדרכיו הלכו ולכן זכו שטעם עצם ופריים שוים
 

HaimL

משתמש ותיק
חילך לאורייתא אמר:
זכורני בשם הבן איש חי שביאר הפסוק (תהילים קיט ג) אַ֭ף לֹֽא־פָעֲל֣וּ עַוְלָ֑ה בִּדְרָכָ֥יו הָלָֽכוּ דאף ר"ת אתרוגין ופלפלין , והם לא פעלו עולה ובדרכיו הלכו ולכן זכו שטעם עצם ופריים שוים
לא הצלחתי להבין. האתרוג והפלפלים החליטו מה יהיה טעמם? אני מפספס משהו?
 

תיובתא

משתמש ותיק
HaimL אמר:
חילך לאורייתא אמר:
זכורני בשם הבן איש חי שביאר הפסוק (תהילים קיט ג) אַ֭ף לֹֽא־פָעֲל֣וּ עַוְלָ֑ה בִּדְרָכָ֥יו הָלָֽכוּ דאף ר"ת אתרוגין ופלפלין , והם לא פעלו עולה ובדרכיו הלכו ולכן זכו שטעם עצם ופריים שוים
לא הצלחתי להבין. האתרוג והפלפלים החליטו מה יהיה טעמם? אני מפספס משהו?
עיין כאן
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=128&t=3146&p=200842&hilit=%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94#p200842
 
 

HaimL

משתמש ותיק
תיובתא אמר:
HaimL אמר:
חילך לאורייתא אמר:
זכורני בשם הבן איש חי שביאר הפסוק (תהילים קיט ג) אַ֭ף לֹֽא־פָעֲל֣וּ עַוְלָ֑ה בִּדְרָכָ֥יו הָלָֽכוּ דאף ר"ת אתרוגין ופלפלין , והם לא פעלו עולה ובדרכיו הלכו ולכן זכו שטעם עצם ופריים שוים
לא הצלחתי להבין. האתרוג והפלפלים החליטו מה יהיה טעמם? אני מפספס משהו?
עיין כאן
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=128&t=3146&p=200842&hilit=%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94#p200842
זה הסבר רעיוני נפלא על כך שהאדמה לא עשתה את רצון השם. אבל הוא לא מסביר מה נשתנה בפלפלים ובאתרוג. אני מבין, שאם נמשיך את הרעיון, אז שני מיני הצומח הנ"ל מראים שהבריאה דווקא כן יכולה להתנהג כרצונו יתברך? או שיש כאן רעיון שונה? ובמה זכו שניהם להיות הסמל המדובר?
 
 

במבי

משתמש ותיק
HaimL אמר:
תיובתא אמר:
HaimL אמר:
לא הצלחתי להבין. האתרוג והפלפלים החליטו מה יהיה טעמם? אני מפספס משהו?
עיין כאן
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=128&t=3146&p=200842&hilit=%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94#p200842
זה הסבר רעיוני נפלא על כך שהאדמה לא עשתה את רצון השם. אבל הוא לא מסביר מה נשתנה בפלפלים ובאתרוג. אני מבין, שאם נמשיך את הרעיון, אז שני מיני הצומח הנ"ל מראים שהבריאה דווקא כן יכולה להתנהג כרצונו יתברך? או שיש כאן רעיון שונה? ובמה זכו שניהם להיות הסמל המדובר?
 

האתרוג מובן מדוע הוא לא שינה שהרי הוא הצדיק (וכן מובא שעל ד' המינים אין מלאכים ממונים כמו על שאר הבריאה)
וכן הפלפל החריף שכן טבא חדא פלפלא חריפא ממלא צנא דקרי, ולכן זכו שניהם....
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
סבא אמר:
קרבן העדה: שאר אילנות שינו ממה שצוה הבורא שיהיה עץ פרי.
אין זה נכון. הארץ היא שנצטוותה להוציא 'עץ פרי', והיא היא שעברה על הציווי.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
במבי אמר:
HaimL אמר:
תיובתא אמר:
עיין כאן
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=128&t=3146&p=200842&hilit=%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%94#p200842
זה הסבר רעיוני נפלא על כך שהאדמה לא עשתה את רצון השם. אבל הוא לא מסביר מה נשתנה בפלפלים ובאתרוג. אני מבין, שאם נמשיך את הרעיון, אז שני מיני הצומח הנ"ל מראים שהבריאה דווקא כן יכולה להתנהג כרצונו יתברך? או שיש כאן רעיון שונה? ובמה זכו שניהם להיות הסמל המדובר?

האתרוג מובן מדוע הוא לא שינה שהרי הוא הצדיק (וכן מובא שעל ד' המינים אין מלאכים ממונים כמו על שאר הבריאה)
וכן הפלפל החריף שכן טבא חדא פלפלא חריפא ממלא צנא דקרי, ולכן זכו שניהם....
אבל זאת הביצה והתרנגולת (או שמא, האתרוג והעץ).

האתרוג היה צדיק, ולכן רצה לעשות רצון קונו? או שמא הקב"ה ברא אותו כך, כסמל לצדקות?

אם המשמש היה רוצה, האם היה יכול גם כן לעשות כמעשה האתרוג?
 

יוני הר

משתמש ותיק
עמד בזה הרב צבי רוטברג מישיבת בית מאיר בספרו מודע לבינה על סוכות
 

בחור

משתמש ותיק
בני תורה אמר:
בראשית פרק א' פסוק י"א עץ פרי. שיהא טעם העץ כטעם הפרי. והיא לא עשתה כן, אלא ותוצא הארץ וגו' ועץ עושה פרי, ולא העץ פרי, לפיכך כשנתקלל אדם על עונו.
שמעתי להעיר, הרי בגמרא סוכה דף לה. מבואר שאתרוג טעם עצו וטעם פריו שווה. וכן פלפלין עיי"ש. האם פירושו שעץ האתרוג לא חטא ולא שינה ממצוות ה'? [ואולי לכן זכה למצווה זו]
א' ייתכן לבאר בגמ' שטעם עצו ופריו שוה היינו ריחו, וכמו שהגמ' לעיל מיניה מבארת על הדס שטעם עצו ופריו שוה והיינו ריחו.
ב' בכפו"ת בגמ' סכה לה,א מבאר שעצו ופריו שוה היינו שאין לו בשר פרי וא"כ הקליפה והפרי שוין ועצו היינו קליפתו ופריו היינו הפרי שהוא כולו חד, עצו ופריו חד הוא, וממילא לא מצינו שהוא כן קיים א המצוה.
ועוד דבר רציתי להעיר דכיון שיש שיטות שהאתרוג הוא היה עץ הדעת, א"כ לא מסתבר שהעניינים כאן עובדים עם שכר ועונש כי א"כ לא מגיע לאתרוגשיקיימו בו מצוה כי אדם הראשון קיים בו עבירה, ויל"ד.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
בחור אמר:
א' ייתכן לבאר בגמ' שטעם עצו ופריו שוה היינו ריחו.
ב' בכפו"ת מבאר, שעצו היינו קליפתו, ופריו היינו הפרי, שהוא כולו חד.
א. בפלפלין ליכא למימר הכי.
ב. שיבוש. זאת מה שכתב: אתרוג עיקר פריו היא קליפתו, ויש בה מרירות וחריפות, וטעם עצו כטעם פריו. וראה ביאור דבריו למעלה:
https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=128&t=3140&p=201659#p36734
 

בחור

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
ב. שיבוש. זאת מה שכתב: אתרוג עיקר פריו היא קליפתו, ויש בה מרירות וחריפות, וטעם עצו כטעם פריו. וראה ביאור דבריו למעלה:
לא ראיתי דברי הכפו"ת בפנים, ראיתי שמביאו בספר הלכות חג בחג של הרב קארפ וזה מה שהבנתי מדבריו וייתכן כי טעיתי.
 
חלק עליון תַחתִית