כמדומני שהביאור הידוע יותר בזה הוא שהיה יצר הרע חיצוני והוא בלבל אותואור החכמה אמר:אשמח לתשובות.
תודה רבה.
מה ההבדל בין יצה"ר פנימי לחיצוני? וכי אפשר לשכנע אדם לעשות דבר שאין לו שום נטיה פנימית לעשותו?אור זורח אמר:כמדומני שהביאור הידוע יותר בזה הוא שהיה יצר הרע חיצוני והוא בלבל אותואור החכמה אמר:אשמח לתשובות.
תודה רבה.
הוא נחש הוא יצר הרע
אור החכמה אמר:מה ההבדל בין יצה"ר פנימי לחיצוני? וכי אפשר לשכנע אדם לעשות דבר שאין לו שום נטיה פנימית לעשותו?
נעלנ"ד, שאמנם את הנטיה לעברה לא היה לו, אבל היה את הנטייה לדעת, להחכים, ולהיות כה' יודעי טוב ורע.אור החכמה אמר:מה ההבדל בין יצה"ר פנימי לחיצוני? וכי אפשר לשכנע אדם לעשות דבר שאין לו שום נטיה פנימית לעשותו?
למה זה תשאל לשמי אמר:יעיין כבודו ב'דעת תבונות' וירו''צ.
מה זה הראשי תיבות? ?למה זה תשאל לשמי אמר:וירו''צ.
אור זורח אמר:מה זה הראשי תיבות? ?למה זה תשאל לשמי אמר:וירו''צ.
ובזה מבואר הענין על נכון, כי זה הוא ההבדל באדם הראשון בין קודם החטא לאחר החטא, דודאי גם קודם החטא היה בעל בחירה, והיה לו יצר הרע המסיתו לעבירה עבור פינת השכר ועונש,
אלא דמ"מ אז לא היה לו אלא היצר הרע החיצוני ולא היצר הרע הפנימי, באשר מתחלה עשה אלהים את האדם ישר בהיות אז חומרו נקי וזך מזוהמת הרע, ולכן אז בקל היה יכול להמלט ממנו.
אבל לאחר החטא נמשך באדם גם זוהמת היצר הרע הפנימי, ע"י אכילת עץ הדעת שהיה כלול בו מקור שורש כח הרע נדבק כח הרע בעצמות גופו, ונתגשם חומרו בזוהמת הרע כי נעשה מכותנת אור כתנות עור בעי"ן, והוא עור זוהמת הנחש שהטיל נחש בחוה וכמפורש בזוהר בכמה דוכתי [בראשית נד ע"א], עד כי נעשה האדם מוקף מאויב פנימי וחיצון,
ולכן עתה קשה לו מאד לכבוש יצרו. ומתחלה בשעת חטא עץ הדעת באמת לא נתפתה לדבר עבירה אלא רק ע"י היצר הרע החיצוני, הוא השר הידוע אשר היה רוכב על הנחש וכמפורש בפרקי דר"א [פכ"א].
ועל פי זה כותב הג"ר אלי' לופיאן זצוק"ל שאפשר לאדם להבחין כשיש לו רצון לעשות משהו, ואיננו יודע אם הדחף שלו לעשותה הוא מכח יצר הטוב או מיצר הרע, שינסה להרגיש אם ההרגשה שלו הוא "אני צריך לעשות כך וכך", אז זה מהיצה"ר, כי מאז חטא עצה"ד נכנס יצה"ר לתוך האדם, ואם הוא מרגיש כאילו שיש איזשהו דחף חיצוני שמדבר אליו ואומר לו "כך וכך אתה צריך לעשות", אז זה מיצר הטוב, שהוא כח חיצוני.מ.ה. אמר:יצר פנימי - הוא יצר שבא מתוך האדם, והאדם מזדהה עמו, ומרגיש שהוא עצמו רוצה כך,
אור החכמה אמר:אשמח לתשובות.
תודה רבה.
וכי אסור לאדם לבקש הסבר על דברים היותר עמוקים?בר לבב אמר:אור החכמה אמר:אשמח לתשובות.
תודה רבה.
כל נושא חטא עה"ד הוא מהדברים היותר עמוקים.
פלא על סגנון השאלה - בלי לימוד עיוני בספרים העוסקים בענין.
כוונתי שחלק מהביאור בספרים הוא גם על העניין הזה...יושב אוהלים אמר:וכי אסור לאדם לבקש הסבר על דברים היותר עמוקים?בר לבב אמר:אור החכמה אמר:אשמח לתשובות.
תודה רבה.
כל נושא חטא עה"ד הוא מהדברים היותר עמוקים.
פלא על סגנון השאלה - בלי לימוד עיוני בספרים העוסקים בענין.
התינח אם תאמר שהדברים הם כל כך עמוקים עד שאין אנו מסוגלים להבין שום פרט מזה כלל, ניחא, אבל הרי הספרים כן מבארים את הדברים, ולמה שלא ישאל?
בר לבב אמר:כוונתי שחלק מהביאור בספרים הוא גם על העניין הזה...יושב אוהלים אמר:וכי אסור לאדם לבקש הסבר על דברים היותר עמוקים?בר לבב אמר:כל נושא חטא עה"ד הוא מהדברים היותר עמוקים.
פלא על סגנון השאלה - בלי לימוד עיוני בספרים העוסקים בענין.
התינח אם תאמר שהדברים הם כל כך עמוקים עד שאין אנו מסוגלים להבין שום פרט מזה כלל, ניחא, אבל הרי הספרים כן מבארים את הדברים, ולמה שלא ישאל?
תחילת דבריך הלא הם מבוארים בספר דרך ה' לרמח"ל.יושב אוהלים אמר:פעם שמעתי ביאור על פי הסיפור ששאלו את הגר"ח מבריסק היתכן שהיהודים משחדים את השופטים או המושלים הגוים לשפוט כמו שהם רוצים או לעשות להם טובות, הרי היהדות הוא נגד נתינת שוחד. וענה מרן הגר"ח זצוק"ל שביהודי שהתורה מצוה אותו לפסוק על פי הצדק, אם יתן לו שוחד זה יעוור עיני חכמים והשוחד עלול להטות את הדין כצד המשחד, אמנם אצל הגויים שתחילת דעתם נוטה נגד היהודים, אין השוחד מטנה את הדין, אלא פשוט מאזן את הצדדים לבטל את נטייתו לשפוט נגד היהודים.
וה"נ י"ל לגבי יצה"ר כל עוד שלא אכל אדה"ר מעץ הדעת לא היה צריך שהיצה"ר יהיה בתוכו, כיון שהיצה"ט הציע לאדם את הצד הטוב, ויצה"ר הציע את הצד הרע, והאדם יכול לשפוט ולבחור ביניהם, משא"כ כשאכל אדם מעץ הדעת שהוא נותן לאדם לדעת טוב ורע, א"כ כבר היה תמיד נוטהה לצד הטוב, והיה נתבטל ממנו הבחילה, ולכן הכניס את יצר הרע לתוך פנימיות האדם, ויצר הטוב השאיר כמשכנע מבחוץ, כדי שיהיה איזון בין הצדדים, ויהיה לו בחירה שווה לבחור בטוב.