אם היצה"ר נכנס באדם רק לאחר חטא עץ הדעת, א"כ מה גרם לו לחטוא???

אור זורח

משתמש ותיק
אור החכמה אמר:
אשמח לתשובות.
תודה רבה.
כמדומני שהביאור הידוע יותר בזה הוא שהיה יצר הרע חיצוני והוא בלבל אותו 
הוא נחש הוא יצר הרע
 
 

אור החכמה

משתמש ותיק
פותח הנושא
אור זורח אמר:
אור החכמה אמר:
אשמח לתשובות.
תודה רבה.
כמדומני שהביאור הידוע יותר בזה הוא שהיה יצר הרע חיצוני והוא בלבל אותו 
הוא נחש הוא יצר הרע
מה ההבדל בין יצה"ר פנימי לחיצוני? וכי אפשר לשכנע אדם לעשות דבר שאין לו שום נטיה פנימית לעשותו?
 
 

אור זורח

משתמש ותיק
אור החכמה אמר:
מה ההבדל בין יצה"ר פנימי לחיצוני? וכי אפשר לשכנע אדם לעשות דבר שאין לו שום נטיה פנימית לעשותו?

הנחש השאיני ואוכל ואמרו חז''ל שהנחש בא על חוה והטיל בה זוהמא וחוה עצם מעצמיו ואשתו כגופו וטמאו אותה והיא צעקה עליו שיאכל גם שפחדה שהיא תמות
נכנס יצר הרע בחוה בעל כרחה ואשתו כגופו שצריך להיות מדובק בה ונוצר הבלבול
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
אור החכמה אמר:
מה ההבדל בין יצה"ר פנימי לחיצוני? וכי אפשר לשכנע אדם לעשות דבר שאין לו שום נטיה פנימית לעשותו?
נעלנ"ד, שאמנם את הנטיה לעברה לא היה לו, אבל היה את הנטייה לדעת, להחכים, ולהיות כה' יודעי טוב ורע.
החשבון היה כנראה שכדאי לעשות עברה, אם נגיע ממנה לדרגות כ"כ גבוהות כמו הקב"ה. משהו מעין גדולה עבירה לשמה.
 

פתח הבית

משתמש ותיק
עי' דעת חכמה ומוסר חלק ב מאמר פט, ויצא לך ביאור מה יצר הרע מבחוץ, קחהו משם
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
קודם כל יש לדעת מהו חטאו הראשון של אדם הראשון, ומה היה החטא במדוייק בעץ הדעת.
 

אור זרוע

משתמש ותיק
וכן הרחיב בספר "נזר הקודש" על מדרש רבה (נדפס בשנת תעט) פר' נח פרשה לד וז"ל:

ובזה מבואר הענין על נכון, כי זה הוא ההבדל באדם הראשון בין קודם החטא לאחר החטא, דודאי גם קודם החטא היה בעל בחירה, והיה לו יצר הרע המסיתו לעבירה עבור פינת השכר ועונש,

אלא דמ"מ אז לא היה לו אלא היצר הרע החיצוני ולא היצר הרע הפנימי, באשר מתחלה עשה אלהים את האדם ישר בהיות אז חומרו נקי וזך מזוהמת הרע, ולכן אז בקל היה יכול להמלט ממנו.

אבל לאחר החטא נמשך באדם גם זוהמת היצר הרע הפנימי, ע"י אכילת עץ הדעת שהיה כלול בו מקור שורש כח הרע נדבק כח הרע בעצמות גופו, ונתגשם חומרו בזוהמת הרע כי נעשה מכותנת אור כתנות עור בעי"ן, והוא עור זוהמת הנחש שהטיל נחש בחוה וכמפורש בזוהר בכמה דוכתי [בראשית נד ע"א], עד כי נעשה האדם מוקף מאויב פנימי וחיצון,

ולכן עתה קשה לו מאד לכבוש יצרו. ומתחלה בשעת חטא עץ הדעת באמת לא נתפתה לדבר עבירה אלא רק ע"י היצר הרע החיצוני, הוא השר הידוע אשר היה רוכב על הנחש וכמפורש בפרקי דר"א [פכ"א].
 

דברי יושר

משתמש ותיק
בפשוטו,
יצר פנימי - הוא יצר שבא מתוך האדם, והאדם מזדהה עמו, ומרגיש שהוא עצמו רוצה כך,
ואילו יצר חיצוני - הוא דבר שהאדם מרגיש בתחילה שאיננו הוא עצמו, אלא מישהו חיצוני, ורק אם הוא מתפתה תחילה לעבור עבירה ולהקשיב לו ולהתחבר אליו, אז נכנס בו החשק שמכניס בו היצה"ר.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
מ.ה. אמר:
יצר פנימי - הוא יצר שבא מתוך האדם, והאדם מזדהה עמו, ומרגיש שהוא עצמו רוצה כך,
ועל פי זה כותב הג"ר אלי' לופיאן זצוק"ל שאפשר לאדם להבחין כשיש לו רצון לעשות משהו, ואיננו יודע אם הדחף שלו לעשותה הוא מכח יצר הטוב או מיצר הרע, שינסה להרגיש אם ההרגשה שלו הוא "אני צריך לעשות כך וכך", אז זה מהיצה"ר, כי מאז חטא עצה"ד נכנס יצה"ר לתוך האדם, ואם הוא מרגיש כאילו שיש איזשהו דחף חיצוני שמדבר אליו ואומר לו "כך וכך אתה צריך לעשות", אז זה מיצר הטוב, שהוא כח חיצוני.
 

בר לבב

משתמש רגיל
אור החכמה אמר:
אשמח לתשובות.
תודה רבה.

כל נושא חטא עה"ד הוא מהדברים היותר עמוקים.
פלא על סגנון השאלה - בלי לימוד עיוני בספרים העוסקים בענין.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
בר לבב אמר:
אור החכמה אמר:
אשמח לתשובות.
תודה רבה.

כל נושא חטא עה"ד הוא מהדברים היותר עמוקים.
פלא על סגנון השאלה - בלי לימוד עיוני בספרים העוסקים בענין.
וכי אסור לאדם לבקש הסבר על דברים היותר עמוקים?
התינח אם תאמר שהדברים הם כל כך עמוקים עד שאין אנו מסוגלים להבין שום פרט מזה כלל, ניחא, אבל הרי הספרים כן מבארים את הדברים, ולמה שלא ישאל?
 
 

בר לבב

משתמש רגיל
יושב אוהלים אמר:
בר לבב אמר:
אור החכמה אמר:
אשמח לתשובות.
תודה רבה.

כל נושא חטא עה"ד הוא מהדברים היותר עמוקים.
פלא על סגנון השאלה - בלי לימוד עיוני בספרים העוסקים בענין.
וכי אסור לאדם לבקש הסבר על דברים היותר עמוקים?
התינח אם תאמר שהדברים הם כל כך עמוקים עד שאין אנו מסוגלים להבין שום פרט מזה כלל, ניחא, אבל הרי הספרים כן מבארים את הדברים, ולמה שלא ישאל?
כוונתי שחלק מהביאור בספרים הוא גם על העניין הזה...
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
בר לבב אמר:
יושב אוהלים אמר:
בר לבב אמר:
כל נושא חטא עה"ד הוא מהדברים היותר עמוקים.
פלא על סגנון השאלה - בלי לימוד עיוני בספרים העוסקים בענין.
וכי אסור לאדם לבקש הסבר על דברים היותר עמוקים?
התינח אם תאמר שהדברים הם כל כך עמוקים עד שאין אנו מסוגלים להבין שום פרט מזה כלל, ניחא, אבל הרי הספרים כן מבארים את הדברים, ולמה שלא ישאל?
כוונתי שחלק מהביאור בספרים הוא גם על העניין הזה...

אדרבה, אם יש לך ידע על ספר מסויים, או על ספרים מסויימים שמבארים את הענין, ומתייחסים לשאלת השואל, (וכנראה מדבריך) תואיל נא בטובך הגדול או לצטט מהם, או להפנות את השואל לספרים הנ"ל, וכמו שאכן עושים המגיבים בהרבה שאלות שנשאלו כאן בפורום, ולמה לתמוה על שאלת השאלה?
 
 

קפלן

משתמש רגיל
הביאור בזה כפי שקיבלנו, דאף דלא היה לו פיתוי. מכל מקום היה לו אפשרות לעבור את העבירה. ואפשרות זאת היא מכח הבחירה. ויש בחירה גם בלא פיתוי, אם להכניס את הרע לתוכו. ובכלל זה הידיעה שיש לו אפשרות להטות עצמו לכאן ולכאן. ועןד קיבלנו, דחטאו הוא הכתוב הזה של האלקים עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות הרבים. דעצם החשבון אולי ירויח מהחטא הוא כבר נטיה מרצונו יתברך, שהיה לו בחירה ע"ז גופא אם לחשוב חשבונות הרבים. ואחרי זה נמשך עוד לחטוא בעץ הדעת.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
פעם שמעתי ביאור על פי הסיפור ששאלו את הגר"ח מבריסק היתכן שהיהודים משחדים את השופטים או המושלים הגוים לשפוט כמו שהם רוצים או לעשות להם טובות, הרי היהדות הוא נגד נתינת שוחד. וענה מרן הגר"ח זצוק"ל שביהודי שהתורה מצוה אותו לפסוק על פי הצדק, אם יתן לו שוחד זה יעוור עיני חכמים והשוחד עלול להטות את הדין כצד המשחד, אמנם אצל הגויים שתחילת דעתם נוטה נגד היהודים, אין השוחד מטנה את הדין, אלא פשוט מאזן את הצדדים לבטל את נטייתו לשפוט נגד היהודים.
וה"נ י"ל לגבי יצה"ר כל עוד שלא אכל אדה"ר מעץ הדעת לא היה צריך שהיצה"ר יהיה בתוכו, כיון שהיצה"ט הציע לאדם את הצד הטוב, ויצה"ר הציע את הצד הרע, והאדם יכול לשפוט ולבחור ביניהם, משא"כ כשאכל אדם מעץ הדעת שהוא נותן לאדם לדעת טוב ורע, א"כ כבר היה תמיד נוטהה לצד הטוב, והיה נתבטל ממנו הבחילה, ולכן הכניס את יצר הרע לתוך פנימיות האדם, ויצר הטוב השאיר כמשכנע מבחוץ, כדי שיהיה איזון בין הצדדים, ויהיה לו בחירה שווה לבחור בטוב.
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
יושב אוהלים אמר:
פעם שמעתי ביאור על פי הסיפור ששאלו את הגר"ח מבריסק היתכן שהיהודים משחדים את השופטים או המושלים הגוים לשפוט כמו שהם רוצים או לעשות להם טובות, הרי היהדות הוא נגד נתינת שוחד. וענה מרן הגר"ח זצוק"ל שביהודי שהתורה מצוה אותו לפסוק על פי הצדק, אם יתן לו שוחד זה יעוור עיני חכמים והשוחד עלול להטות את הדין כצד המשחד, אמנם אצל הגויים שתחילת דעתם נוטה נגד היהודים, אין השוחד מטנה את הדין, אלא פשוט מאזן את הצדדים לבטל את נטייתו לשפוט נגד היהודים.
וה"נ י"ל לגבי יצה"ר כל עוד שלא אכל אדה"ר מעץ הדעת לא היה צריך שהיצה"ר יהיה בתוכו, כיון שהיצה"ט הציע לאדם את הצד הטוב, ויצה"ר הציע את הצד הרע, והאדם יכול לשפוט ולבחור ביניהם, משא"כ כשאכל אדם מעץ הדעת שהוא נותן לאדם לדעת טוב ורע, א"כ כבר היה תמיד נוטהה לצד הטוב, והיה נתבטל ממנו הבחילה, ולכן הכניס את יצר הרע לתוך פנימיות האדם, ויצר הטוב השאיר כמשכנע מבחוץ, כדי שיהיה איזון בין הצדדים, ויהיה לו בחירה שווה לבחור בטוב.
תחילת דבריך הלא הם מבוארים בספר דרך ה' לרמח"ל.
אך הסיפא של דבריך שמובנים ע"י המשל שבו פתחת, לא ראיתי עד היום כזאת. אך הדברים יפים, ושאלתי לך, האם יש לכך מקור?
(כוונתי לדבריך, שכיון שאכל מעץ הדעת וכעת ידע בין טוב לרע, ונטה לטוב, צריך שהרע יכנס בתוכו)
 
 
חלק עליון תַחתִית