רעידת אדמה ארכיאולוגית - כתובת עברית בה נזכר שם ה' וכמה לשונות ארור נמצאה בהר עיבל

[אור עולם]

בריבוי ממצאי הקקלות אולי נבין פשט חדש בכתוב: "וַיִּכְתֹּ֤ב יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה בְּסֵ֖פֶר תּוֹרַ֣ת אֱלֹהִ֑ים וַיִּקַּח֙ אֶ֣בֶן גְּדוֹלָ֔ה וַיְקִימֶ֣הָ שָּׁ֔ם תַּ֚חַת הָֽאַלָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּמִקְדַּ֥שׁ יְהֹוָֽה" (יהושע כד כו).

[המצפה לישועת ה']

בריבוי ממצאי הקקלות אולי נבין פשט חדש בכתוב: "וַיִּכְתֹּ֤ב יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה בְּסֵ֖פֶר תּוֹרַ֣ת אֱלֹהִ֑ים וַיִּקַּח֙ אֶ֣בֶן גְּדוֹלָ֔ה וַיְקִימֶ֣הָ שָּׁ֔ם תַּ֚חַת הָֽאַלָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּמִקְדַּ֥שׁ יְהֹוָֽה" (יהושע כד כו).

הפסוק המדובר אירע בשכם, ולא בהר עיבל.

[אור עולם]

נכון, אבל אולי זה ייתן כיוון חדש.

[ובכן]

הפסוק המדובר אירע בשכם, ולא בהר עיבל.

כמה סנטימטר יש משכם עד להר עיבל?

מדברים על הרעיון, וזה לגמרי יפה.

שכם הוא המקום בו קבלו ישראל את התורה באלה ובשבועה, כדפירש"י במסעות דאברהם, 'עד מקום שכם'.
 

[המצפה לישועת ה']

הפסוק המדובר אירע בשכם, ולא בהר עיבל.

כמה סנטימטר יש משכם עד להר עיבל?

בבורותי לא ידעתי על הקירבה שביניהם. ייש"כ.

לתועלת הציבור אצרף כאן תמונה :

הר עיבל ושכם.PNG

[ובכן]

וַיִּקַּח֙ אֶ֣בֶן גְּדוֹלָ֔ה וַיְקִימֶ֣הָ שָּׁ֔ם תַּ֚חַת הָֽאַלָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּמִקְדַּ֥שׁ יְיָ.

ואגב, המפרשים שם התקשו ביותר מה 'מקדש ה'' היה שם בשכם.

רובם פירשו זאת כשם מושאל, הואיל והביאו את ארון הברית משילה לשם.
מלבי"ם פירש שפסוק זה חוזר אכן לשילה, למרות שהאסיפה היתה בשכם.

ורשב"ם ב'עד כי יבא שילה' מפליא פלאות:

לא יסור שבט מיהודה, המלכות הניתן לו להשתחות לו כל אחיו שנים עשר, לא תפסוק ממנו כל אותה הגדולה, ולא מחוקק ושררה מזרעו.
עד כי יבא יהודה שילה, כלומר, עד כי יבא מלך יהודה הוא רחבעם בן שלמה, שבא לחדש המלוכה בשילה, שזהו קרוב לשכם. אבל אז יסורו עשרת השבטים ממנו, וימליכו את ירבעם, ולא נשאר לרחבעם בן שלמה רק יהודה ובנימין.
ולו יקהת עמים - קבוצת האומות שהיו כפופים תחת שלמה אביו, כדכתיב 'כי הוא רודה בכל עבר הנהר', נתקבצו שם להמליך רחבעם, כדכתיב 'וילך רחבעם שכמה, כי שכם בא כל ישראל להמליך אותו'.
ושכם אצל שילה, כדכתיב ביהושוע 'ויאסוף יהושוע את כל שבטי ישראל שכמה' וכל הפרשה, ולבסוף מפרש כל אילו הדברים היו לפני י"י בשילה.
וגם בשופטים, 'הנה חג י"י בשילה... למסילה העולה מבית א'ל שכמה' וגו'.
וגם בירמיה 'ויבאו האנשים משכם משלו ומשמרון'.
וקרקע חלקה היה בשכם סביב האלה אשר עם שכם, הראויה להתקבץ שם בני אדם, ולכבוד משכן אשר בשילה הסמוך שם.

כלומר שלמד רשב"ם, היא שילה היא שכם.
ודבריו פליאים מכמה צדדים, וגם מצד המציאות.

אכן לצעיר הדן עמכם בקרקע נראה קצת לפרש, ד'מקדש ה'' האמור בהאי פירקא, לא רק מפני שהארון היה שם כבר היה קרוי מקדש, אלא מפני שהארון בא סמוך למזבח הגדול שנבנה בהר עיבל, כמצווה עלינו בתורה, בלשונות המורים שיש בזה ענין של 'מקדש' [-עד שהשומרונים שזייפו תורתם כנודע, הפכו כל הפסוקים כמדברים בהר גריזים, וכמכוונים אל מקדשם].

וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וְשַׂדְתָּ אוֹתָם בַּשִּׂיד:
וּבָנִיתָ שָּׁם מִזְבֵּחַ לַיְיָ אֱ'לֹהֶיךָ מִזְבַּח אֲבָנִים לֹא תָנִיף עֲלֵיהֶם בַּרְזֶל:
אֲבָנִים שְׁלֵמוֹת תִּבְנֶה אֶת מִזְבַּח יְיָ אֱ'לֹהֶיךָ וְהַעֲלִיתָ עָלָיו עוֹלֹת לַיְיָ אֱ'לֹהֶיךָ:
וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים וְאָכַלְתָּ שָּׁם וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱ'לֹהֶיךָ:
וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב: 

והמשמעות שיש בכל זה הוא, שביקש הקב"ה לייעד את שכם העומדת בעמק שבין הר גריזים להר עיבל, למקום המסמל את השראת הברית שכרת בישראל, חלק הברית המדבר בסעיפים של הפרת החוזה או קיומם.
שכם הוא המקום בו כורתי הברית עומדים, כביכול הקב"ה וישראל. ומן ההר הדרומי תבוא הברכה, ומן ההר הצפוני, חלילה, יבא ה'ייסר איש את בנו'. [-והדברים מיוסדים ונכונים על מה שקצות הארץ אלו נקראים ימין ושמאל, והמבין יבין].

ואת המזבח להעלות עולות ושלמים [שיש לבנותו בהר, ולא בעמק - בשכם] הורה קדושנו לבנות דווקא בהר הצפוני, וזה נקודה שראוי לתת עליה את הדעת, ומתקשרת לכך שהתורה בבואה לדבר השכר ועונש - נותנת משקל רב יותר לעונש מאשר לשכר, כפי שאפשר לראות את האריכות של זה לעומת זה הן ב'בחקותי' והן ב'כי תבא', והן בפרשת 'ארורין' שנכתבו רק הארורין, ואילו הברוכים נמסרו לנו בעל פה.
ויש בזה אריכות, שלא ארצה לצאת מן המכוון, אבל רק אחדד, שמה שנתבקשנו זה לבוא ולשמוח בעולות ושלמים, דווקא בהר עיבל. והיינו, שעלינו לשוש ולשמוח עם השכר ועונש שהקב"ה נותן עלינו, כאשר האומות יושבות בשלוה ורוגע, ואנו נתבעים על כל מעשה ומעשה, כי כל זה גדולה ויקר הוא לנו, אות להשראת השכינה שבקרבנו.

ויהושע, שכבר כרת את הברית הזאת בראשית ימי הנהגתו כמצווה בתורה, עתה שראה שהולך בדרך כל הארץ, וצריך להשאיר את ירושת הכיסים הכנעניים שנותרו - לדור אחר, וכמו החשש של משה בענין זה, שהיות ואינו עובר - לא יוכל לפקח מקרוב על השמדת העמים לבל ילמדו ממעשיהם, כן עלה החשש בסוף ימי יהושע.
על כן קיבל נבואה מאת ה' לכרות שוב את הברית הזאת, כפי המופיע שם בפסוקים באורך, כאילו אך זה עתה הם כורתים את הברית.

וברית, צריך לכרות בשכם. כמו שראינו עד עתה, שהקב"ה ייעד את שכם לכריתת הברית בשכר ועונש.

וכך, למרות שכבר נתייסד המשכן ונתמקם בשילה, שם הוא עצם השראת השכינה בישראל, לשכנו תדרשו.
אבל שכם הוא המקום המיועד לגילוי השראת השכינה דשכר ועונש.

ולכן הוציאו את ארון הברית לשם, וביחד עם המזבח הממוקם בראש ההר הסמוך, אפשר לגמרי לקרוא למקום ההוא 'מקדש ה''.

[והיה בכל זה בחינה נוספת של קבלת התורה, ולפיכך רק אז הוספו שמונה פסוקים אחרונים שבתורה לדעת הסובר כך, וגם לדעות האחרות, גם הצנעת הכתב הזה בתוך הספר שכתב משה, יש בזה ענין של קבלת התורה מחדש. וכך מצטרפת פרשה זו לשרשרת קבלות התורה, לוחות ראשונות, לוחות שניות, מצוות שנאמרו באהל מועד, מצוות שנאמרו בערבות מואב וכל דברי הברית שם, קבלת התורה באלה ובשבועה [שחייבה ישראל בערבות] בשכם, בהר גריזים והר עיבל, ועתה כריתת הברית של יהושע בסוף ימיו, ושוב, בשכם.]

[סענדער]

בריבוי ממצאי הקקלות אולי נבין פשט חדש בכתוב: "וַיִּכְתֹּ֤ב יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה בְּסֵ֖פֶר תּוֹרַ֣ת אֱלֹהִ֑ים וַיִּקַּח֙ אֶ֣בֶן גְּדוֹלָ֔ה וַיְקִימֶ֣הָ שָּׁ֔ם תַּ֚חַת הָֽאַלָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּמִקְדַּ֥שׁ יְהֹוָֽה" (יהושע כד כו).

אולי תסביר כוונתך?
 

[סענדער]

ייש"כ הרב @ובכן, דבריך קילורין לעינים.
מתברר איפוא שבהר הצפוני הזה היתה עבודה גדולה של סור מרע, בכמה אופנים שמתגלים זה עתה. וכמובן שורש כל זה הוא המזבח המיוסד על ענין התוכחה והעונש והאלה בלבד, ואילו המקום אשר בחר לו ה' להשרות שכינתו וברכתו הוא בשילה.
וראה זה פלא, איתא בספרי החסידות כי מנשה רמז לסור מרע וכמאה"כ וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת שֵׁם הַבְּכוֹר מְנַשֶּׁה כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי וגו', ואילו אפרים רמז לעשה טוב וכמאה"כ וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי. ויש לומר שזהו הטעם שהר עיבל המיועד לאלה ולתוכחה - והמזבח אשר ציוה ה' לבנות שם לתועלת זו - נמצא בחלקו של מנשה. ואילו המנוחה אשר בחר לו ה' לבנות מזבח להשרות שכינתו וברכתו היא בשילה אשר בהר אפרים. (ואף הר גריזים - הר הברכה - היא בחלקו של אפרים, אאל"ט). 

ויש להעיר עוד, כי הכותים השומרונים, שלא קיבלו עליהם גרות אמת כראוי, הם התדבקו דווקא להר הברכה, כי לא יכלו לקבל עליהם עול תוכחה ועונש. אך אנו עם קרובו, אדרבה ציוה עלינו לבנות מזבח בהר עיבל וכדבריו של @ובכן לעיל. 

[ונכתב בספר]

הרב ובכן
שפתים ישק משיב דברים נכוחים
ההקשר והביאור מדהימים

[דברי יושר]

בריבוי ממצאי הקקלות אולי נבין פשט חדש בכתוב: "וַיִּכְתֹּ֤ב יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה בְּסֵ֖פֶר תּוֹרַ֣ת אֱלֹהִ֑ים וַיִּקַּח֙ אֶ֣בֶן גְּדוֹלָ֔ה וַיְקִימֶ֣הָ שָּׁ֔ם תַּ֚חַת הָֽאַלָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּמִקְדַּ֥שׁ יְהֹוָֽה" (יהושע כד כו).

ואגב,
עד היום ניתן לראות שם בשכם, אבן מצבה גדולה עומדת תחת העץ (היא כמובן לא נשארה עומדת משנים קדמוניות, אבל הארכאולוגים שמצאו אבן גדולה שנראית כמצבה לא טבעית העמידו אותה חזרה).

[יחיה]

מצאתי כתוב:

רבים תמהים על נוסח המסורה המופיע לפנינו בדברים כז ד: וְהָיָה בְּעָבְרְכֶם אֶת הַיַּרְדֵּן תָּקִימוּ אֶת הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם בְּהַר עֵיבָל וגו' וכך ביהושע ח ל: אָז יִבְנֶה יְהוֹשֻׁעַ מִזְבֵּחַ לַייָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר עֵיבָל: 

לכאורה, הרי הגיוני יותר למקם את המזבח בהר גריזים "הר הברכה", ולא בהר עיבל "הר הקללה", ומכאן מנסים להוכיח כי הנוסח השומרוני, שלפיו אכן הצטוו והקימו המזבח בהר גריזים, אותנטי יותר.

אך בעצם מדובר בתפיסה מוטעית, ובהשלכת מחשבת תרבות מערבית מאוחרת, על עולם המקרא העתיק, כאשר באמת מיקום המזבח ב"הר הקללה", הינו דווקא מתבקש; 

שים לב, שבאותה הפרשה של הברכה והקללה, הרי מפורש (בדברים כז יד) וְעָנוּ הַלְוִיִּם וְאָמְרוּ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל קוֹל רָם: ס (טו) אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה תּוֹעֲבַת יְיָ מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר וְעָנוּ כָל הָעָם וְאָמְרוּ אָמֵן: ס (טז) אָרוּר מַקְלֶה אָבִיו וְאִמּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: ס (יז) אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: ס (יח) אָרוּר מַשְׁגֶּה עִוֵּר בַּדָּרֶךְ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: ס (יט) אָרוּר מַטֶּה מִשְׁפַּט גֵּר יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: (כ) אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֵשֶׁת אָבִיו כִּי גִלָּה כְּנַף אָבִיו וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: ס (כא) אָרוּר שֹׁכֵב עִם כָּל בְּהֵמָה וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: ס (כב) אָרוּר שֹׁכֵב עִם אֲחֹתוֹ בַּת אָבִיו אוֹ בַת אִמּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: ס (כג) אָרוּר שֹׁכֵב עִם חֹתַנְתּוֹ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: ס (כד) אָרוּר מַכֵּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: ס (כה) אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד לְהַכּוֹת נֶפֶשׁ דָּם נָקִי וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: ס (כו) אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן: פ 

רק ארורים, ולא אפילו ברכה אחת.

הטעם ברור, מפני שקיום ברית ושבועת מחויבות, מתבטאת דווקא בקללה, ולכן האריכה התורה בקללות תמיד יותר ויותר מן הברכות, שהלא על הברכה יכול אדם לומר אני מוותר על ברכה ועל המחויבות הכרוכה בה. הקללות מאידך, לא מותירים ברירה, ובהם שיעבוד מוחלט לקיים רצון ה'.

הרי כל האלות והבריתות שבמקרא, בצורה הזו הם. לדוגמא, בראשית לא (מד) וְעַתָּה לְכָה נִכְרְתָה בְרִית אֲנִי וָאָתָּה וְהָיָה לְעֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ: (מח) וַיֹּאמֶר לָבָן הַגַּל הַזֶּה עֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ הַיּוֹם עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ גַּלְעֵד: (מט) וְהַמִּצְפָּה אֲשֶׁר אָמַר יִצֶף יְיָ בֵּינִי וּבֵינֶךָ כִּי נִסָּתֵר אִישׁ מֵרֵעֵהוּ: (נ) אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנֹתַי וְאִם תִּקַּח נָשִׁים עַל בְּנֹתַי אֵין אִישׁ עִמָּנוּ רְאֵה אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ: (נא) וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב הִנֵּה הַגַּל הַזֶּה וְהִנֵּה הַמַּצֵּבָה אֲשֶׁר יָרִיתִי בֵּינִי וּבֵינֶךָ: (נב) עֵד הַגַּל הַזֶּה וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה אִם אָנִי לֹא אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאִם אַתָּה לֹא תַעֲבֹר אֵלַי אֶת הַגַּל הַזֶּה וְאֶת הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת לְרָעָה: (נג) אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ אֱלֹהֵי אֲבִיהֶם וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק: 

לכן, גם במעמד הברכה והקללה המדובר שבכניסה לארץ, שהם מ"דברי הברית", כמפורש בדברים כח סט, ברור שיבנה המזבח בהר עיבל דווקא, שעיקר דברי האלה והברית תלויים בו, ולא בברכות שבהר גריזים.

[מסורת]

מה חברי הפורום אומרים על דבריו של פרופסור אהרון מאיר בנוגע לממצא, עד כמה הוא צודד בתחושות בטן שלו (כדבריו).

מצ"ב קישור:

https://www.youtube.com/watch?v=Un3olW9SjBw

[ובכן]

מה חברי הפורום אומרים על דבריו של פרופסור אהרון מאיר בנוגע לממצא, עד כמה הוא צודד בתחושות בטן שלו (כדבריו).

מצ"ב קישור:

https://www.youtube.com/watch?v=Un3olW9SjBw

ארשה לעצמי להעתיק את התגובה של הרב יהושע ענבל, [קל יותר להבין את דבריו אחרי הצפייה בשיח המשעעעממם של 'הפרופסורים']:

באותה מידה, גם אם יתגלה ספר יהושע עצמו בעותק מקורי, בהר עיבל, ניתן לטעון אותו דבר:
- מנין שזה אותו יהושע בן נון? אולי יהושע בן נון אחר?
- מנין שזה ישראלים, אולי זה אנשים אחרים שקראו לעצמם ישראל ודברו בשפה שהיא כמו עברית אבל לא היו באמת עברים?
- מנין שהתורה המוזכרת ביהושע היא אותה התורה, אולי מסמך אחר, שגם הוא ציווה לקלל בהר עיבל?

(יש איזה סיפור על פוסט מודרניסט אחד שלא סבל מדעים מדוייקים, ויום אחד החליט שהוא נכנס להרצאה בפיזיקה כדי להוכיח למרצה ולשומעים את שיטתו. לצערי לא זוכר את כל פרטי הבדיחה, אלא רק את השאלה שלו למרצה: ‘נניח שמבחינתך כל זה מוכרח מתמטית, אבל אולי אתה שפן’?).

בכלל, כדאי לקרוא את כל המאמר שם, והקודם. וכבר צוינו באשכול זה.

[לבי במערב]

'לטובת' החסומים יצ"ו (כדי שידעו בוודאות שלא הפסידו כלום...):

פרופסור אהרן מאיר מגיב על התגלית החדשה - הקללה מהר עיבל - באים אל הפרופסורים.mp3

[ובכן]

מה חברי הפורום אומרים על דבריו של פרופסור אהרון מאיר בנוגע לממצא, עד כמה הוא צודד בתחושות בטן שלו (כדבריו).

ארשה לעצמי להעתיק את התגובה של הרב יהושע ענבל, [קל יותר להבין את דבריו אחרי הצפייה בשיח המשעעעממם של 'הפרופסורים']:

'לטובת' החסומים יצ"ו (כדי שידעו בוודאות שלא הפסידו כלום...)

עוד משהו, שהרב ענבל לא מגיב על זה.

ה'פרופסור' המכובד, זורה חול ומפזר עשן כאשר הוא מתייחס לכך שהמזבח הנמצא מצוי בצדו האחר של הר עיבל, לא זה הפונה אל הר גריזים.
ומביא את זרטל עצמו, שלכן הלך ו'הזיז' את הר גריזים הידוע, וקבע אותו על הר כביר.
ו'מוכיח' מיודענו מזה, עפרא מחפירת הר עיבל לפומיה [-אם הרשות הפלסטינית תרשה...], שלא היה ברור בכלל איפה בדיוק הארוע התרחש, ולכן ה'כותב' בתורה אכן בטעות... טוב, אני לא מסוגל להמשיך.
[לא יאומן. אדם עם כיפה].

בכל אופן זהו טשטוש פינקלשטייני אופייני.
זרטל, שגם הוא אכן לא היה מאמין, היה נראה בעיניו נקל לשנות את הר גריזים מקום.
אבל כפי שמליץ עליו ז'בו ארליך, היה הוא עוקר הרים בסברא.

כאשר אין שום הכרח מצד הפסוקים שהמזבח היה אמור להבנות בהר עיבל דווקא בצד הפונה אל הר גריזים, ששם אכן נערך מעמד הברכות והקללות [- אין אפשרות לומר אחרת, וזרטל בחלק הזה פשוט מקשקש את עצמו לדעת].

וניתן למצוא אלף סיבות מדוע לא הקימו את המזבח בחלק הזה אלא בצד האחר, והסיבה הגרועה ביותר שתנתן - תהיה יפה יותר מכל התירוצים שהמציא שכם פינקלשטיין מעודו.

[דברי יושר]

'לטובת' החסומים יצ"ו (כדי שידעו בוודאות שלא הפסידו כלום...):פרופסור אהרן מאיר מגיב על התגלית החדשה - הקללה מהר עיבל - באים אל הפרופסורים.mp3

יישר כוחו של רבנו לבי במערב על רוחב ליבו הנודע בשערים, לעזור לכל אחד ואחד בזריזות ובמהירות,
אבל למרבה הפלא הקישור פתוח בנטפרי, לפחות בינתיים.

אבל אם יורשה לי לדון בטעמו של הרב, שכל מעשיו ודקדוקיו צריכים תלמוד, כנראה סבר שאין לצפות בסרט משום שאין להסתכל בפני רשע, ויישר כוחו.

[שמש מרפא]

מנין שזה אותו יהושע בן נון? אולי יהושע בן נון אחר?

והדבר ידוע אזהרת ליצנותא דע"ז שלא משה רבנו נתן את התורה, אלא מישהו אחר באותו זמן באותו מקום שקראו לו משה רבינו...

[ובכן]

...הקישור פתוח בנטפרי, לפחות בינתיים.

לא בינתיים, אלא להיפוך, ראשית היה הסרטון חסום, להיות בלתי בדוק.

כנראה שמאן דהוא שלחו לבדיקה, ונמצא כשר.

וזה באמת פלא, כי אם אכן ערוה אין כאן, לכאורה כפירה יש כאן.
ושמא המה סבורים שהכפירה שלו נשמעת כל כך מגומגמת, שטוב שהיא תשמע.

ועדיין יש ליישב.

[מסורת]

מאחר שיש לי נטפרי והסרטון פתוח שם רציתי לוודא לפני שאני מדווח על כך לנטפרי שדעת חברי הפורום כדעתי והנ"ל מדבר דברי בלע וכפירה.
לגופו של עניין לא צריך להתרשם שהוא עם כיפה, גם קנוהל עם כיפה וכבר הרחבתי בנוגע למה שנראה אצל קנוהל כאידאולוגיה אישית שלו להסיר אנשים מהאמונה בהשגחה פרטית (כפי שהתרשמתי מדבריו באחד האתרים).
גם נראה שקשה לו להשלים עם כך שהתזה שלו (ושל ידידיו שהוא מסנגר עליהם) עומדת להישמט מתחת לרגלם וכל התואר פרופסור שלהם שווה כקליפת השום...

[ובכן]

...לגופו של עניין לא צריך להתרשם שהוא עם כיפה...

לא התרשמתי.
אבל מבחינתי עדיין לא יאומן איך הוא וגם קנוהל יכולים לחיות בסתירת חיים כל כך גדולה.

[מסורת]

תודה על התגובות.
שלחתי לנטפרי בקשה לחסימה הסרטון הנ"ל.

[חנינא בני]

שמעתי באומרים לי שגרשון גליל השים עצמו קוקו על דברי תורתו ונעשית לו סם שגעון עד שמוצא כתוב ארור ארור על כל הר גבוה ועל כל גבעה רמה, כאותם אנשים ששומעים קולות...

[מסורת]

תראו אתת הצחוק שעושה מהם הרב פרופסור דורון אורבך.

מצ"ב:
https://www.youtube.com/watch?v=4aecUURCKYQ

[סענדער]

וניתן למצוא אלף סיבות מדוע לא הקימו את המזבח בחלק הזה אלא בצד האחר, והסיבה הגרועה ביותר שתנתן - תהיה יפה יותר מכל התירוצים שהמציא שכם פינקלשטיין מעודו.

סברא יפה כותב הרב יהודה לנדי בספרו ערכה של ארץ ישראל,
לדבריו, 'דרך מבוא השמש' הוא נחל תרצה, וכאשר באים מנחל תרצה (הנמצאת מעט מצפון להר עיבל) הולכים שמאלה לכיון דרום ופוגשים בראשונה את הצלע הצפונית מזרחית של הר עיבל, שם הוקם המזבח.
דהיינו המקום שפגש יהושע לראשונה בהגיעו מדרך מבוא השמש, שם הוא הקים את המזבח.

[סענדער]

...לגופו של עניין לא צריך להתרשם שהוא עם כיפה...

לא התרשמתי.
אבל מבחינתי עדיין לא יאומן איך הוא וגם קנוהל יכולים לחיות בסתירת חיים כל כך גדולה.

לדאבוני כבר מצאתי הרבה חובשי כיפות שאינם מאמינים בתורה מן השמים ובקדמות התורה.
הכיפה אינה מעידה על אמונה בעיקרי הדת.

[סענדער]

תודה על התגובות.
שלחתי לנטפרי בקשה לחסימה הסרטון הנ"ל.

צר לי לקלקל את תמימותך,
מרחבי האינטרנט חשופים להרבה דברי כפירה, גם אחרי סינון נטפרי.
הרובוט של נטפרי חוסם רק ביטויים מפורשים של ביקורת המקרא וקדמות העולם.
כל שאר דברי הכפירה נותרים במקומות רבים מספור.

[שמעיה]

...הקישור פתוח בנטפרי, לפחות בינתיים.

לא בינתיים, אלא להיפוך, ראשית היה הסרטון חסום, להיות בלתי בדוק.

כנראה שמאן דהוא שלחו לבדיקה, ונמצא כשר.

וזה באמת פלא, כי אם אכן ערוה אין כאן, לכאורה כפירה יש כאן.
ושמא המה סבורים שהכפירה שלו נשמעת כל כך מגומגמת, שטוב שהיא תשמע.

ועדיין יש ליישב.

או שסנדרה לא בקיאה בענייני השקפה. וכה אמרו לה, כל שתראי צורת נ', לחסום. צורת ז', להרפות.
 

[ונכתב בספר]

וניתן למצוא אלף סיבות מדוע לא הקימו את המזבח בחלק הזה אלא בצד האחר, והסיבה הגרועה ביותר שתנתן - תהיה יפה יותר מכל התירוצים שהמציא שכם פינקלשטיין מעודו.

סברא יפה כותב הרב יהודה לנדי בספרו ערכה של ארץ ישראל,
לדבריו, 'דרך מבוא השמש' הוא נחל תרצה, וכאשר באים מנחל תרצה (הנמצאת מעט מצפון להר עיבל) הולכים שמאלה לכיון דרום ופוגשים בראשונה את הצלע הצפונית מזרחית של הר עיבל, שם הוקם המזבח.
דהיינו המקום שפגש יהושע לראשונה בהגיעו מדרך מבוא השמש, שם הוא הקים את המזבח.

אני מעיר שנראה שהקמת המצבה היתה אחרי המעמד של ברכות וקללות, הלא כן?

[המצפה לישועת ה']

סנדרה

כוונתך כנראה ל'נרנדה'...

[סענדער]

בריבוי ממצאי הקקלות אולי נבין פשט חדש בכתוב: "וַיִּכְתֹּ֤ב יְהוֹשֻׁ֙עַ֙ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה בְּסֵ֖פֶר תּוֹרַ֣ת אֱלֹהִ֑ים וַיִּקַּח֙ אֶ֣בֶן גְּדוֹלָ֔ה וַיְקִימֶ֣הָ שָּׁ֔ם תַּ֚חַת הָֽאַלָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּמִקְדַּ֥שׁ יְהֹוָֽה" (יהושע כד כו).

ואגב,
עד היום ניתן לראות שם בשכם, אבן מצבה גדולה עומדת תחת העץ (היא כמובן לא נשארה עומדת משנים קדמוניות, אבל הארכאולוגים שמצאו אבן גדולה שנראית כמצבה לא טבעית העמידו אותה חזרה).

חס ושלום
האבן הזו שימשה כמצבה בבית עבודה זרה במשך שנים רבות בתקופה הכנענית.
ולא יעלה על הדעת שיהושע בבואו לשכם השתמש לשם ה' במצבה זו שהתורה אסרתה,
ובוודאי שאי אפשר לקרוא לבית עבודה-זרה זו מקדש ה'.