האם הערך העליון מכל הוא - לקיים הסכמים???

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
אם נשאל כל יהודי באשר הוא - למה באמת צריך לקיים את מצוות מלכו של עולם? למה לא לצפצף על ההוראות? 
תשובתו תהיה אוטומטית, אולי בכעס:
"איזו שאלה! הרי 'הוא עשנו ולו אנחנו!' ובדיוק כפי שאתה עצמך הזכרת בשאלתך "מלכו של עולם! האין זה פשיטא? וכו' ". 

והנה בכל הפרשיות של סיום ספר דברים עולה תמונה אחרת לגמרי. 
משה רבינו מאריך ומאריך לבאר ולהרחיב במסר אחד ואחיד ברית וסיכום בין שני צדדים  כשכל החרון והזעם והקללות שמוזכרות בהמשך הם בפירוש רק על כך ש--עזבני והפר את בריתי אשר כרתי עמו, וכן הרבה פסוקים מפורשים כעי"ז שהכל ענין של כיבוד הסכמים ובריתות.

אין לי כרגע ביאור לפלא הזה, אבל עכ"פ זה ה"חספא" שהרמתי... מוזמנים למצוא תחתיו ה"מרגניתא". 
 

מה אדבר

משתמש ותיק
ברית אינה סיכום גרידא, אלא חותם קבע הטבוע בנפש המחייב מכח עצם ההוויה.
כן הדבר בברית קדש [החתומה בבשר אישש ישראל], כן בברית בין הבתרים [שאינה הבטחה סתם אלא עצם קיום תכלית העולם ע"י הירידה למצרים והבחירה לעם], וכן בכל הבריתות בתורה ובהיסטוריה.
וכן כאן. וממילא, אין כאן כל סתירה.
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
פותח הנושא
אני שומע.
ועדיין, זה אומר שיש סיבה אחרת לקיום המצוות מהסיבה המורגלת בפינו.
סיבה יותר עיקרית לכאורה.
 

דברי יושר

משתמש ותיק
אם הקב"ה היה מצווה עלינו את התורה סתם, בלי שום התחייבות לתמורה, בוודאי שהיינו מחויבים לקיימה, כמו כשציווה הקב"ה את אדם הראשון שלא לאכול מעץ הדעת בלי שום ברית.
אבל מה נעשה שהקב"ה רצה לכרות איתנו ועם אבותינו "ברית", שאנחנו נהייה לו לעם, לבנים/עבדים/אשה, שתהיה כביכול שותפות בינינו לבינו בתיקון העולם, וזה דבר שמצריך שני צדדים, שכל אחד נותן ומקבל, וממילא אי אפשר לעשות את הברית בלי רצון הצד השני.
ולכן, מכיוון שחשק הקב"ה להיות לאלוקים לאברהם יצחק ויעקב, הוא כרת עם כל אחד מהם ברית, ופירש בה מה כל אחד יהיה עבור השני. וברית זו המשיכה גם לבניהם, לעם ישראל כולו.
אם מישהו רואה פלא ברצון הזה של הקב"ה, שהוא הבסיס לכל התורה והיהדות, שינסה לבחון מחדש את כל מה שהוא חשב על הקב"ה, מהיכן זה נובע.
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
הברית, היא כנישואין, וזה מפורש בעשרות מקומות. הפרתה, כבגידה בברית הנישואין, וזה חמור שבעתיים מעבירה על ציווי.
וכמי שלמד נביאים, עיין יחזקאל פרק ט"ז, שם מבואר משל זה במלוא עוצמתו.
 

מבקש השם

משתמש ותיק
אולי זה קשור לדיון שהיה בין ריה"ל לבין האבן עזרא, האם הדת וחיוביה מושתתת על יציאת מצרים, או על בריאת שמים וארץ
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
פותח הנושא
לכל המעמיקים המופלגים.
גם אני מכיר את השטיקלאך של רבי משה שפירא על עומק ענין ברית...
ואדרבה, תוסיפו עוד עומק כפי שתוסיפו.

אבל בשורה תחתונה, זה לא יכול למחוק את הפשט!
הפשט הפשוט של ברית הוא בערך כמו הברית של אברהם ואבימלך או הברית עם לבן או כמו כל הסכם הדדי אשר יהא.

וזה אומר שעיקר חובתנו היא קיום ההסכם עמו ית' בגלל ש ה ת ח י י ב נ ו ,
ולא סתם מצד שהוא האדון ואנחנו עבדיו.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
לכל המעמיקים המופלגים.
גם אני מכיר את השטיקלאך של רבי משה שפירא על עומק ענין ברית...
ואדרבה, תוסיפו עוד עומק כפי שתוסיפו.

אבל בשורה תחתונה, זה לא יכול למחוק את הפשט!
הפשט הפשוט של ברית הוא בערך כמו הברית של אברהם ואבימלך או הברית עם לבן או כמו כל הסכם הדדי אשר יהא.

וזה אומר שעיקר חובתנו היא קיום ההסכם עמו ית' בגלל ש ה ת ח י י ב נ ו ,
ולא סתם מצד שהוא האדון ואנחנו עבדיו.
עד שאתה מקשה על עמידה בהסכם שזהו אידיאל פשוט ואינו ערך עליון, וראייתך מכך שכל הזמן יש הסכמים והתחייבויות בין אנשים, תקשה גם על חיוב העבד לאדונו, שזהו גם כן ערך שקיים בעולמנו הפשוט, שהעבד מחוייב לאדון, ומה כ"כ נעלה בזה?
 
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
פותח הנושא
חייל של הרבי אמר:
מתאהב על ידך אמר:
לכל המעמיקים המופלגים.
גם אני מכיר את השטיקלאך של רבי משה שפירא על עומק ענין ברית...
ואדרבה, תוסיפו עוד עומק כפי שתוסיפו.

אבל בשורה תחתונה, זה לא יכול למחוק את הפשט!
הפשט הפשוט של ברית הוא בערך כמו הברית של אברהם ואבימלך או הברית עם לבן או כמו כל הסכם הדדי אשר יהא.

וזה אומר שעיקר חובתנו היא קיום ההסכם עמו ית' בגלל ש ה ת ח י י ב נ ו ,
ולא סתם מצד שהוא האדון ואנחנו עבדיו.
עד שאתה מקשה על עמידה בהסכם שזהו אידיאל פשוט ואינו ערך עליון, וראייתך מכך שכל הזמן יש הסכמים והתחייבויות בין אנשים, תקשה גם על חיוב העבד לאדונו, שזהו גם כן ערך שקיים בעולמנו הפשוט, שהעבד מחוייב לאדון, ומה כ"כ נעלה בזה?
אני לא מקשה, רק מעיר שבכלל מאתים מנה. 
כלומר, ההגיון אומר שעבד חייב לקיים גם בלי שיסכמו איתו סיכומים. 
והנה רואים שהתורה פונה אלינו דוקא באופן השני, כביכול לא היינו מחוייבים עד שלא סיכמו איתנו. 

האמת שזה בכלל לא צחוק, כי זהו פשר ה"מודעא רבא לאורייתא" שהם באמת חשבו להלכה ולמעשה שבטל חיובם!
כי הבינו שזו לא עבדות אוטומטית אלא רק ברית בהסכמה בלבד ומותנית בקיום ההסכמים משני הצדדים כביכול. 

 
 

חידוד

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
חייל של הרבי אמר:
מתאהב על ידך אמר:
לכל המעמיקים המופלגים.
גם אני מכיר את השטיקלאך של רבי משה שפירא על עומק ענין ברית...
ואדרבה, תוסיפו עוד עומק כפי שתוסיפו.

אבל בשורה תחתונה, זה לא יכול למחוק את הפשט!
הפשט הפשוט של ברית הוא בערך כמו הברית של אברהם ואבימלך או הברית עם לבן או כמו כל הסכם הדדי אשר יהא.

וזה אומר שעיקר חובתנו היא קיום ההסכם עמו ית' בגלל ש ה ת ח י י ב נ ו ,
ולא סתם מצד שהוא האדון ואנחנו עבדיו.
עד שאתה מקשה על עמידה בהסכם שזהו אידיאל פשוט ואינו ערך עליון, וראייתך מכך שכל הזמן יש הסכמים והתחייבויות בין אנשים, תקשה גם על חיוב העבד לאדונו, שזהו גם כן ערך שקיים בעולמנו הפשוט, שהעבד מחוייב לאדון, ומה כ"כ נעלה בזה?
אני לא מקשה, רק מעיר שבכלל מאתים מנה. 
כלומר, ההגיון אומר שעבד חייב לקיים גם בלי שיסכמו איתו סיכומים. 
והנה רואים שהתורה פונה אלינו דוקא באופן השני, כביכול לא היינו מחוייבים עד שלא סיכמו איתנו. 

האמת שזה בכלל לא צחוק, כי זהו פשר ה"מודעא רבא לאורייתא" שהם באמת חשבו להלכה ולמעשה שבטל חיובם!
כי הבינו שזו לא עבדות אוטומטית אלא רק ברית בהסכמה בלבד ומותנית בקיום ההסכמים משני הצדדים כביכול. 

הנה כבר נרמז בדבריך פתח אחד להבנה.
כי בעצם מהמודעה רבא מוכח שהרובד של ברית הוא לא מספק כי כאשר אחד מהצדדים מפר את הברית היא עלולה להתפרק לחלוטין.

וגם בפורים הקב"ה הציל את ישראל לא רק בגלל הברית כי הרי הם הפרו אותה אלא שזה דבר קבוע בעולם ולא יכול להשתנות שעם ישראל הם עם ה'.

ומה שכתבת בהתחלה שהיום כל יהודי יאמר שחייבים לשמוע בקול הקב"ה כי הוא ברא את העולם וכו', אמת שכל אחד יאמר שזו הסיבה שמחייבת מבחינה מוסרית אבל מסופקני כמה אחוזים מהעבודת ה' שלנו נשענת על הרגש המוסרי הזה, ונראה שהדבר שעליו בנויה העבודת ה' שלנו יותר מכל זה ההכרה היסודית שזה מצב נתון שלא פתוח לדיון דהיינו המצב הזה שאנו עם ה' ועבדיו וממילא אין לנו שום תכלית אחרת לשאוף אליה וזה הדבר היחיד שבאמת טוב לנו וכו' זו פשוט עובדת החיים הכי יסודית שלנו שאין לנו דרך להתעלם ממנה.

ולכשתמצי לומר הרי זה התשובה שנאמרה ליחזקאל על טענת המודעה רבא 'אם לא ביד חזקה וגו' אמלוך עליכם' ומה שקרה בימי אחשורוש זה שהבינו את הסוד הזה גם מהפן השני איך שהקב"ה כביכול לעולם לא יוכל לנטוש את ישראל וממילא קיבלו עליהם את היסוד הזה ברצון ובאהבה.
 

דברי יושר

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
ההגיון אומר שעבד חייב לקיים גם בלי שיסכמו איתו סיכומים. 
והנה רואים שהתורה פונה אלינו דוקא באופן השני, כביכול לא היינו מחוייבים עד שלא סיכמו איתנו. 

האמת שזה בכלל לא צחוק, כי זהו פשר ה"מודעא רבא לאורייתא" שהם באמת חשבו להלכה ולמעשה שבטל חיובם!
כי הבינו שזו לא עבדות אוטומטית אלא רק ברית בהסכמה בלבד ומותנית בקיום ההסכמים משני הצדדים כביכול. 
אולי תסביר לי יותר מה קשה לך, אני לא מצליח כ"כ להבין.
ברור שהקב"ה יכול לחייב אותנו גם בלי רצוננו, וכמו שהזכרתי כבר מאדה"ר.
אבל הוא לא חפץ לחייב אותנו להיות יהודים, כי אין לזה טעם, זה כמו שמישהו יחייב אישה להתחתן איתו בגלל איזו שהיא סמכות שיש לו עליה. היהדות היא לא רק עבדות, אלא היא כמו נישואין, אנחנו יוצרים משהו ביחד עם הקב"ה, זה מבואר בכל התורה כולה, ואיני מבין מה השייכות בין זה לגר"מ שפירא נו"ע.
אכן, כאשר עם ישראל יצא לגלות, והוא חשב שאז הוא כמו אישה שהתגרשה שאין לבעלה עליה כלום, כמו שהזכרת, אז התגלה להם עומק נוסף בברית, שגם אם הם לא יעשו מצידם כלום, עדיין הם עבדים של הקב"ה, וכמו שהבטיח הקב"ה אם לא בחימה שפוכה אמלוך עליכם, והם נשארים מחוייבים גם אם הם לא מקבלים כלום.
 
 

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
פותח הנושא
יישבת את דעתי.
אלא שהיסוד הראשוני לפני ההסתבכות - עודנו בולט כאן, שהתביעה לנאמנות כלפי שותף כביכול היא יותר חזקה ועיקרית.

(לענ"ד איבדנו את השייכות הרגשית לזה בגלות, וכאילו עזבנו את ההתניה הזו של הברית הדו צדדית הכוללת ציפיות לאהבה והטבה גלויה וכן רתיעה מהבגידה בהסכם, מלבד בסליחות שרואים זכר לזה...
ומאידך התחלנו במסלול של "לשמה" שגם כשקוראים שוב ושוב "והיה אם שמוע תשמעו - ונתתי ונתתי" וכו', לא מתכוונים לצפות לתמורה גשמית ולא לירידת גשם... אלא עושים האמת מפני שהוא אמת גם אם עליך כל היום נשחטים, וזה כל כך בעצמותינו עד שאיננו מבינים מה הנושא)
 

דניאלי

משתמש ותיק
הקב"ה כביכול שאל לפני קבלת התורה את עם ישראל והם אמרו נעשה ונשמע
פתאום 'כפה עליהם הר כגיגית'?
כבר כתבו בסה"ק שכפה הר כגיגית כדי שיהיה ברור להם שאין כל אפשרות אחרת
היינו לכאורה הקב"ה נתן לעם ישראל כביכול את ההרגשה שהם בחרו אבל באמת אין אפשרות אחרת בבריאה
ראה נתתי בפניך היום את החיים ואת הטוב את המות ואת הרע
ובחרת בחיים!

(הקב"ה אבינו והוא בצד שלנו, אבא לא מוכן לתת לבן שלו להתאבד בכל מחיר)

מודעה רבא לאוריתא זה כמו לימוד זכות על עם ישראל כמו יכול אני לפטור את העולם כולו מן הדין וכמו הטענה של יעקב אבינו ודו"ק
 

יוסיף דעת

משתמש חדש
לכל המעמיקים המופלגים.
גם אני מכיר את השטיקלאך של רבי משה שפירא על עומק ענין ברית...
ואדרבה, תוסיפו עוד עומק כפי שתוסיפו.

אבל בשורה תחתונה, זה לא יכול למחוק את הפשט!
הפשט הפשוט של ברית הוא בערך כמו הברית של אברהם ואבימלך או הברית עם לבן או כמו כל הסכם הדדי אשר יהא.

וזה אומר שעיקר חובתנו היא קיום ההסכם עמו ית' בגלל ש ה ת ח י י ב נ ו ,
ולא סתם מצד שהוא האדון ואנחנו עבדיו.
ברית היא לא רק הסכם, אלא יצירת עניין משותף לשני בעלי הברית,
שיש להם עניין ומטרה זה עם זה,
אלא שהמטרה המשותפת מעוגנת עם מחויבות.
וכשהתורה מצווה שלא להפר את הברית עם הקב"ה אין המסר בזה רק לשמור את מה שהתחייבת משום שצריך לעמוד בדיבורך,
אלא שתקיים את העסק המשותף ותקדם אותו לתכלית שלו.

החלק של המחויבות שקיים בברית נמצא בפרשיות הברכות והקללות, שנקראות "דברי הברית",
שהמשמעות היא שהברית מחויבת ומוכרחת ואין אפשרות לפרוש ממנה,
ולכן כאשר עם ישראל מפר את חלקו בברית הוא לוקה בפורענות.
 
חלק עליון תַחתִית