כמה פירושים יש למילה "אפס" ?

מתאהב על ידך

משתמש ותיק
זה מה שמצאתי מקופיא:

כי אפס כסף - נגמר.

אפס כי עז העם = לחוד (אונקלוס ויונתן) אבל (ספורנו) רק (אב"ע להלן)

ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אותו תדבר = על כרחך (רש"י). רק (כמו אפס כי לא יהיה בך אביון אב"ע).

ואפס עצור ועזוב = תם (רא"ם) אין (דעת זקנים).
 

נדיב לב

משתמש ותיק
@לבי במערב אפשר להזין את לינק התמונה בתיבת העריכה - לחצן 'תמונה', והתועלת לאלה שאין להם דפדפן או דרך לפתוח את הלינק.


44107_29_1077_1406.png
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם
 

נדיב לב

משתמש ותיק
מוחל וסולח אמר:
ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם

אפשר לפרשו, מלשון 'רק', וכפסוק 'אפס כי עז העם' או 'אפס כי לא יהיה בך אביון' וכפירוש אב"ע, או אבל וכפירוש הספורנו. ועל פניו אולי אפשר לפרשו גם מלשון נגמר, גמר קצהו, כפסוק 'כי אפס כסף' - נגמר. ומסתמא כ"ז כוונתך ולא באתי אלא להרחיב.
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
מוחל וסולח אמר:
ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם
 
אפשר לפרשו, מלשון 'רק', וכפסוק 'אפס כי עז העם' או 'אפס כי לא יהיה בך אביון' וכפירוש אב"ע, או אבל וכפירוש הספורנו. ועל פניו אולי אפשר לפרשו גם מלשון נגמר, גמר קצהו, כפסוק 'כי אפס כסף' - נגמר. ומסתמא כ"ז כוונתך ולא באתי אלא להרחיב.
הבאתי דוגמה נוספת שלא הוזכרה בהודעה הפותחת, וגם לא הוזכרה ברד"ק.
אך דבריו היקרים, מבארים גם את זאת.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
נדיב לב אמר:
אפשר לפרשו, מלשון 'רק' . . וכפירוש אב"ע
וכן תרגמו אונקלוס ו(המיוחס ל)יונתן שם.

ואילו כאן האונקלוס והמיוחס לתיב"ע מצאו מקום לנטות מפירוש זה וכדפירש באבן עזרא. ויש ליישב.
ופלא נוסף ראה כאן במסוגר, ואין ליישב :)

מתאהב על ידך אמר:
אפס כי עז העם = לחוד (אונקלוס ויונתן) רק (אב"ע להלן)
 

לבי במערב

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
מצאו מקום לנטות מפירוש זה
על מה הכוונה? 'לחוד' היינו 'רק', אלא שזה לשון ארמי וזה בלה"ק.
ה'פלא' הנז' כבר בארתיו מכבר, שכאמור שם במפורש - הסתפקתי במדת סמכותו; אין הדבר שולל את זמנו המוקדם, או כל הבאת ראי' מדבריו מכאן ולהבא.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
מתאהב על ידך אמר:
זה מה שמצאתי מקופיא:

כי אפס כסף - נגמר.

אפס כי עז העם = לחוד (אונקלוס ויונתן) אבל (ספורנו) רק (אב"ע להלן)

ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אותו תדבר = על כרחך (רש"י). רק (כמו אפס כי לא יהיה בך אביון אב"ע).

ואפס עצור ועזוב = תם (רא"ם) אין (דעת זקנים).
הכל אותו עיקרון, מיעוט.
 
 

נדיב לב

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
מתאהב על ידך אמר:
זה מה שמצאתי מקופיא:

כי אפס כסף - נגמר.

אפס כי עז העם = לחוד (אונקלוס ויונתן) אבל (ספורנו) רק (אב"ע להלן)

ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אותו תדבר = על כרחך (רש"י). רק (כמו אפס כי לא יהיה בך אביון אב"ע).

ואפס עצור ועזוב = תם (רא"ם) אין (דעת זקנים).
הכל אותו עיקרון, מיעוט.
 

כמובן שזה המכנה המשותף ואותו עקרון, אבל כמדומני שרצונו להתייחס לפרטים.
גם מה שכתב רש"י על הפסוק ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אותו תדבר = על כרחך (רש"י) לכאורה הוא במשמעות של מיעוט.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
נדיב לב אמר:
מצאו מקום לנטות מפירוש זה
על מה הכוונה? 'לחוד' היינו 'רק', אלא שזה לשון ארמי וזה בלה"ק.
ה'פלא' הנז' כבר בארתיו מכבר, שכאמור שם במפורש - הסתפקתי במדת סמכותו; אין הדבר שולל את זמנו המוקדם, או כל הבאת ראי' מדבריו מכאן ולהבא.


כן אבל על הפסוק "משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה". שנכתב שהוא לשון רק כמו שכתב האב"ע, כתבת: וכן תרגמו אונקלוס ו(המיוחס ל)יונתן שם. ועל זה הערתיך מדוע בחר האונקלוס והתה"י לפרש פעם 'רק' ופעם לחוד, ועל זה השבת 'זה לשון ארמי וזה בלה"ק', א"כ מה העיר בתחילה. נא התבונן במש"כ, משום שככה"נ בהודעה זו או קודמתה ידידי לא הבין כדבעי את הדברים.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
וע"ז כתבתי, דשותא דמר לא ידענא, כי בשני הפסוקים (שלח יג, כח. בלק כג, יג) תרגמו שניהם 'לחוד' (והיינו המקבילה הארמית ל'רק' העברי שהזכיר הראב"ע).
 
חלק עליון תַחתִית