כַּאֲשֶׁר יַעֲבֹר אָדָם עַל כְּרֵתוֹת וְעַל מִיתוֹת בֵּית דִּין בְּשׁוֹגֵג, חַיָּב לְהִתְוַדּוֹת וּלְבַקֵּשׁ תַּחֲנוּנִים עַל הַסְּלִיחָה, וּלְהֵאָנֵחַ בִּמְרִירוּת לֵב וְלִדְאֹג וּלְפַחֵד, כִּי אֵלֶּה מֵעִקְּרֵי הַכַּפָּרוֹת. וְיַעֲסֹק תָּמִיד בְּפָרָשַׁת חַטָּאת, וְיֵחָשֵׁב לוֹ כְּאִלּוּ הִקְרִיב חַטָּאת. רוֹצֶה לוֹמַר, כִּי יוֹעִיל הַרְבֵּה בַּדָּבָר וְיִתְכַּפֶּר לוֹ מֵעֵין כַּפָּרַת חַטָּאת.