הצורה איך מוכיחים חוטא חוזרת על עצמה בחומש בראשית ד' פעמים

יצחק ב

משתמש ותיק
א. פ"ג פסוק ט' י' י"א בחטא האדם הראשון.
ב. פ"ד פסוק ט' בחטא קין.
ג. פל"ח פסוק כ"ה בחטא יהודה.
ד. פמ"ב והלאה בחטא השבטים במכירת יוסף.
אם נשים לב בכולם המוכיח נותן לחוטא את האפשרות להודות לפני שהחוטא יודע שהמוכיח יודע וכך הוא יודה, וזה יהיה הודאה, וגם ישאר בכבודו.
לדעתי יש הרבה ללמוד מזה בדרכי החיים הן בבין אדם לחבירו הן בחינוך הילדים.
אם זה חטא אדם הראשון שאלוקים שואלו אייכה ואדם הראשון הבין שהבושה אירעה לו אחרי החטא שיכל לאמר חטאתי.
אם זה בקיין שאלוקים שואלו אי הבל אחיך שיכל להודות ולאמר חטאתי.
אם זה בחטא יהודה שבאמת הודה ואמר חטאתי.
ואם זה בשבטים שאף פעם לא הבנתי למה יוסף לא גילה מה העניין בכל הדרמה הזאת? ולהנ"ל מבואר לתת להם האפשרות להיות מודים מעצמם ועוזבים.
 
חלק עליון תַחתִית