איש אל רעהו
משתמש ותיק
בגמרא מבואר שלמאן דסבר וסתות דאורייתא אם כן אף ברואה דם מחמת מכה תהא טמאה בימי וסתה.
וברש"י כתב לפרש אבל אם יש לה וסת קבוע וראתה ביום וסתה אפי' מחמת מכה חיישינן שמא טיפת נדה מעורבת בו:
ולכאורה לא מובן למה הוצרך לפרש משום טיפת דם נדה מעורבת בדם מכה, תיפוק ליה בפשוטו כיון שיש לה וסת א"כ במשך עונת הוסת ראתה וכי משום שגם רואה דם מחמת מכתה יהא זה סיבה לטהר?
וברש"י כתב לפרש אבל אם יש לה וסת קבוע וראתה ביום וסתה אפי' מחמת מכה חיישינן שמא טיפת נדה מעורבת בו:
ולכאורה לא מובן למה הוצרך לפרש משום טיפת דם נדה מעורבת בדם מכה, תיפוק ליה בפשוטו כיון שיש לה וסת א"כ במשך עונת הוסת ראתה וכי משום שגם רואה דם מחמת מכתה יהא זה סיבה לטהר?