ראבי"ה הקשה [מודפס בת"י על הדף], מהו דבעיא לן במו"ק אם מנודה אסור בתפילין אם לאו וסלקא בתיקו והלא בפירוש איתא בב"מ נט שהיה רבי אליעזר עטור בתפילין. ואי משום דלא חש רבי אליעזר לנידוי, א"כ מאי טעמא חלץ נעליו, ונשאר בצ"ע.
ושמעתי ליישב, דאולי רבי אליעזר אכן חש לנידוי חבריו, אבל רק בתורת חשש שאולי הנידוי שלהם נידוי, אבל לא בתורת ודאי. ולכן חלץ מנעליו מספק, אך לא יכל מחמת זה להפסיד מצות תפילין.
אי נמי באמת לא חש לנידוי חביריו, אלא שמפני כבוד חביריו שלא יאמרו שאין נידוי חכמים נידוי חלץ מנעליו, אבל תפילין לא יכל שלא להניח מחמת ענין זה.
ושמעתי ליישב, דאולי רבי אליעזר אכן חש לנידוי חבריו, אבל רק בתורת חשש שאולי הנידוי שלהם נידוי, אבל לא בתורת ודאי. ולכן חלץ מנעליו מספק, אך לא יכל מחמת זה להפסיד מצות תפילין.
אי נמי באמת לא חש לנידוי חביריו, אלא שמפני כבוד חביריו שלא יאמרו שאין נידוי חכמים נידוי חלץ מנעליו, אבל תפילין לא יכל שלא להניח מחמת ענין זה.