בנדה סג: כ' תוס' בזה"ל:
אכלה שום וראתה. הואיל ועל ידי מעשה הם אינו וסת גמור ולא הוה בכלל דמתני' {ולכן הוי וסת רק בג' פעמים, עיי"ש בגמ'}. וא"ת ואמאי לא קאמר נמי קפצה וראתה דהוו נמי על ידי מעשה ויש לומר דאינה קובעת וסת לקפיצות לחודיהו כדאמר בפרק קמא (לעיל יא.) דכל שתקבענה מחמת אונס אפי' כמה פעמים לא קבעה אבל אכלה שום לא חשיב אונס כמו טורח של קפיצה שאין הראייה באה על ידי טורח אלא ממילא:
דהיינו, תוס' מחלק בין וסת לאכילת שום, דהויא וסת בג' פעמים, לבין וסת לקפיצות, דאף בג"פ לא הויא וסת. ןהחילוק הוא אם הוסת באה ממילא או ע"י אונס.
אודה מאד למי שיבאר את החילוק, ולמה הוא מחלק.
אכלה שום וראתה. הואיל ועל ידי מעשה הם אינו וסת גמור ולא הוה בכלל דמתני' {ולכן הוי וסת רק בג' פעמים, עיי"ש בגמ'}. וא"ת ואמאי לא קאמר נמי קפצה וראתה דהוו נמי על ידי מעשה ויש לומר דאינה קובעת וסת לקפיצות לחודיהו כדאמר בפרק קמא (לעיל יא.) דכל שתקבענה מחמת אונס אפי' כמה פעמים לא קבעה אבל אכלה שום לא חשיב אונס כמו טורח של קפיצה שאין הראייה באה על ידי טורח אלא ממילא:
דהיינו, תוס' מחלק בין וסת לאכילת שום, דהויא וסת בג' פעמים, לבין וסת לקפיצות, דאף בג"פ לא הויא וסת. ןהחילוק הוא אם הוסת באה ממילא או ע"י אונס.
אודה מאד למי שיבאר את החילוק, ולמה הוא מחלק.