אלי מאירי אמר:
אמנם להבנתי מוסכם שוסת כהרגלה נחשבת לדאוריתא בכל מקרה. דומני שהרב אלישיב אחז שהרגשה בכגון דא הוי רק סימן ולא סיבה, ואילו הרב ואזנר אחז שישנה הרגשה אך טרדות היומם מסירים דעתה מדקות החושים.
אני הקטן דיברתי לא מזמן עם חתנו של רב וואזנר זצ"ל יבדלחט"א הרה"ג רבי אברהם יעקב איצקוביץ שליט"א רב קהילת שבט הלוי ירושלים, ואמר לי שהרב וואזנר אחז שצריך להחמיר בזה כמו בדאורייתא משום ספק רחוק שאחת למאה נשים רואה פעם אחת בחייה בהרגשה, ולמרות שזה ספק רחוק יש להחמיר בספק כריתות כבדאורייתא.
והרב יוסף בינימין וואזנר שליט"א נכדו של הגר"ש וואזנר זצ"ל ובנו של יבדלחט"א הגרח"מ וואזנר שליט"א אמר לי שהוא שאל את סבו הגר"ש שיוצא באשה שראתה מחזור בא' כסלו בלא הרגשה ובא' טבת בהרגשה ובא' שבט בלא הרגשה שקבעה וסת מדרבנן אך צריכה ימי פרישה משום ראייתה מדאורייתא, וא"כ צריך ללמד את בנות ישראל את דיני ההרגשות כדי שידעו לספור את ימי הפרישה וקביעות הוסתות כראוי, וענה לו הגר"ש שלא יפרסם את זה כדי שלא יבלבלו את האנשים וניתן להקל בימי פרישה דרבנן ע"מ לא לבלבל.
עכ"פ ברור לכל מי שלומד את הסוגיא שוודאי מגופה שאינה מרגישה אינה טמאה דאורייתא אלא דרבנן מדין כתמים, ורבנן גזרו רק בבגד שמקבל טומאה, אך במחזור מטבע הדברים יש גם על הגוף ואז מטמא.
ובנוסף שהגר"ש וואזנר אמר בשם החזו"א שמחזור ממש מטמאים כדי שלא תשתכח תורת נידות (כך שמעתי משמו),
ומדיבורים עם רופאים החליטו גדולי ישראל באיזה שיעור יהיה נחשב מחזור ממש שיטמאו אותו.
ודעו לכם קולא מיוחדת ששמעתי מפי כמה רבנים באשה שיש לה התקן שמאוד קשה לנשים כאלו להיטהר, שיכולה להשים (ע"פ שאלת חכם) פד לבן בתוך הבגד הצמוד לגופה, ומכיוון שהפד אינו מקבל טומאה ניתן להקל בו מדין כתם.