רוכבי גמלים כולם רשעים - ביאור לפי טבע הגמל

איתא בנידה "הגמלים כולם רשעים" ומבאר שם רש"י מכיוון שמתחממים מהגמל וכו' (דף יד.)

ומלשון רש"י מדייק תרומת הדשן שיש בעיה של חימום חוץ מעצם החיכוך (לעניין נתינת חיטים ע"ג הבהמה)


ואולי ניתן להוסיף טעם ע"פ מה שראיתי במכלול:

לגמל יש ריסים ארוכים להגנה מפני סופות חול ורגליים ארוכות עם שתי ברכים המגנות מהחול החם של המדבר. נוסף למבנה הגוף ולדרכי ההתנהגות גם התהליכים הפנימיים בגופו של הגמל מותאמים לחיים במדבר. לדוגמה, שינויים בטמפרטורת הגוף. טמפרטורת הגוף של הגמל היא בסביבות 39 מעלות צלזיוס, כמו של רוב היונקים, אך ייחודו של הגמל הוא בכך שטמפרטורת גופו יכולה לעלות ולרדת בכמה מעלות מבלי שייגרם נזק לגופו. לפעמים ביום חם, או בזמן פעילות גופניתמאומצת של הגמל, טמפרטורת גופו עולה עד ל-42 מעלות צלזיוס, ובלילה קר היא יורדת עד 36 מעלות



 

אולי לכן אברהם אבינו רכב דווקא על חמור ולא על גמל.

במבי אמר:

אולי לכן אברהם אבינו רכב דווקא על חמור ולא על גמל.

לחץ כדי להרחיב...

ואולי לכן רבקה וכן רחל ולאה כן רכבו על גמל ולא על חמור - לפי שהם נשים.
ועדיין יל"ע אם באשה ל"ש חימום?
 

למנוע מכשול, הלכה מפורשת היא דכל בהמה אסור

שולחן ערוך אבן העזר הלכות אישות סימן כג

סעיף ו
אסור לרכוב על בהמה בלא אוכף (פירוש מרדעת באסט"ו בלע"ז).

הגה: בגמרא פרק כל היד משמע דאסור ללבוש מכנסיים אם לא עשויין כבתי שוקיים, משום דמביא לידי השחתת זרע. ואף על פי שאפשר לדחות, דבגמרא לא קאמר אלא בימיהם שהיה להם תרומה ואיכא למיחש לטומאת הגוף, מכל מקום מדהביא הרא"ש בפסקיו משמע דאף בזמן הזה אסור (הכל ד"ע). ומה שנהגו היתר במרחץ, אפשר לומר דבשעה מועטת לא אסרו, כן נראה לי. עוד אסרו בגמרא לרחוץ עם אביו ואחיו ובעל אמו ובעל אחותו, ונהגו עכשיו היתר בדבר הואיל ומכסין ערותן בבית המרחץ, ליכא למיחש להרהורא (אגודה):

במבי אמר:

אולי לכן אברהם אבינו רכב דווקא על חמור ולא על גמל.

לחץ כדי להרחיב...

וצ"ע מיעקב שבניו כן רכבו על גמלים
(ואולי היו קטנים?)
 

אברהם משה אמר:

במבי אמר:

אולי לכן אברהם אבינו רכב דווקא על חמור ולא על גמל.

לחץ כדי להרחיב...

וצ"ע מיעקב שבניו כן רכבו על גמלים
(ואולי היו קטנים?)

לחץ כדי להרחיב...

עם אוכף מותר אף בגמל, ומה שאמרו שרוכבי גמלים רשעים היינו לפי שאין דרכם להקפיד בכך.
 

במבי אמר:

אולי לכן אברהם אבינו רכב דווקא על חמור ולא על גמל.

לחץ כדי להרחיב...

ייש''כ גם לרב @אברהם משה  ושניכם נתנבאתם בסגנון אחד דכן כתב המשך חכמה בפרשת חיי שרה על הפסוק "וַתָּ֨קׇם רִבְקָ֜ה וְנַעֲרֹתֶ֗יהָ וַתִּרְכַּ֙בְנָה֙ עַל־הַגְּמַלִּ֔ים וַתֵּלַ֖כְנָה אַחֲרֵ֣י הָאִ֑ישׁ וַיִּקַּ֥ח הָעֶ֛בֶד אֶת־רִבְקָ֖ה וַיֵּלַֽךְ׃" (ליתא בכל המהדורות)
דלכן דווקא בבבנות כתוב ש"ותרכבנה על הגמלים" ולעומת זאת הוא האיש רק הלך וכתב שזה מטעם הנ''ל שלא יתחמם ויטמא.
ועיין בההארה הבאה מה שנתחדש לי בזה.

בעניין מעשי אליעזר עבד אברהם שהלך לקדש את רבקה ליצחק.
יש לדון בכמה עניינים מצאתים במשך חכמה ובצפנת פענח על התורה ועוד אוסיף מדילי וממה שראיתי בספרים.
א' יש להבין למה לקח עימו עשרה גמלים
ב' האם הוא קידש את רבקה הלא היתה קטנה?
ג' אם נאמר שהוא נתן קידושין איך היה בזה גדר עדות על הקידושין?
ד' אי נימא שאליעזר קיבל הקידושין הלא הוא עבד ופסול לעדות וכו'.
וי''ל בהקדים כמה יסודות.
הנה אליעזר לקח את עשרה הגמלים אשר עימו הם ועליהם רכבו עשרה אנשים.
ואז היה יכול לקדש ולעשות ברכת אירוסין שהיא בעשרה דווקא (עיין שו''ע אה''ע סי' כח/ט).
ואלו העשרה אנשים לא היו עבדי אברהם אלא ילידי ביתו/מקנת כספו עבדים משוחררים או סתם גרים מגירים שגייר (עיין רמב"ם ריש הל' עבודת אלילים "וגייר אלפי גרים")
ואז היה יכול אליעזר לקדש את רבקה, לארסה ולברך את הברכות כדת וכדין.
דא עקא דכיוון שאליעזר היה עבד הרי הוא פסול לקידושין (קידושין מא כל שאינו בתורת גיטין וקידושין אינו יכול לקבל גיטין וקידושין) וא''כ מי שעשה את המעשה קידושין זה לא אליעזר אלא אחד מהעשרה אנשים.
וכיוון שעבד פסול לעדות-גם הם היו העדים על מעשה הקידושין.
ועתה נחזה פלאי פלאות תורתינו הקדושה (בדרך אפשר) דכתב המשך חכמה (איננו בכל המהדורות) עה''פ "וַתָּ֨קׇם רִבְקָ֜ה וְנַעֲרֹתֶ֗יהָ וַתִּרְכַּ֙בְנָה֙ עַל־הַגְּמַלִּ֔ים וַתֵּלַ֖כְנָה אַחֲרֵ֣י הָאִ֑ישׁ וַיִּקַּ֥ח הָעֶ֛בֶד אֶת־רִבְקָ֖ה וַיֵּלַֽךְ׃ דדוקא היא ונערותיה רכבו על הגמלים אבל הוא לא רכב על הגמלים כי אמרו חז''ל (נדה יד)גמלין לא יאכלו בתרומה כיוון שמתחמים וחיישינן לז''ל שייצא מהם ויטמאו. ולכן אליעזר שהיה עבד אברהם-מקנת כספו אוכל בתרומה לא רכב על הגמל כדי שלא להיטמא.
לעומת זאת בצפנת פענח כתב דדווקא לקח עשרה גמלים כי איתא בקידושין עא גמלין רובן כשרים וא''כ הרי הם ראויים ומעולים לעדות. (ולכן כתיב שם אנשים-גדולים ולא קטנים).
והקשה הרשב''א על הסתירה דבנידה גבי גמלין אסורין לאכול בתרומה משמע דהם רשעים דמדינא אסור לרכב בלא אוכף (והכי איפסקא הלכתא באה''ע),והכי איתא דהם כשדרים לעדות? ותירץ דיש צדיק לדבר אחד שבו הוא נהוג בקדושה באדיקות ובו הוא מוחזק צדיק גמור אף אם בדברים אחרים הוא מתרשל. ודבריו פלא ואכמ''ל.
חזינן דעכ''פ הם נקראים כשרים אף על פי שהם רוכבים על הגמלים לעניין עדות וכו.
ועתה י''ל דכיוון דאליעזר הוא עבד וחייב במצוות כאשה הרי הוא יכול לברך ברכת אירוסין (וק''ו הוא. מה אשה שיכולה לעלות לתורה אלא שלא תעלה משום כבוד הציבור (גיטין ס)עבד שהוא חייב במצוות כאשה לא כ''ש שיכול לברך ברכת אירוסין) ונמצא דאליעזר שמר ע''ע שלא יבוא לידי חימום כדי שיהיה הוא ראוי לברך את ברכת האירוסין  (כי בע''ק אסור בתורה ובתפילה וככל חומרי דתקנת עזרא.).
ואלו העשרה אנשים אשר עימו לא נזהרו בזה  ואף על פי כן כשרים לעדות כי מעשה העדות והשליחות לקידושין לאו בדיבור תליא מילתא אלא במעשה-ולמעשה לא צריך קדושת הגוף, ושפיר היו יכולים לרכוב על הגמלים (ולא חששו לז''ל וכנ''ל) אבל אליעזר שרצה את הברכה לעצמו-היה חיייב לשמור ע''ע שלא יטמא, ויאסר עליו לברך.
(וא''ת שהיה יכול לרכב על הגמלים ומשום הך חששא היה יכול לטבול בבאר שבו נעשה הנס? י''ל דכיוון שאיתא במדרש שנעשה לו נס וקפצה לו הדרך ובאותו היום שב לא חייש לטבול שם רק משום קרי כי אמר כשם שהיה לי נס בבואי כך יהיה לי נס בשובי וכדי לאכול בתרומה אני צריך הערב שמש אז מוטב לי שאטבול אצל אברהם בשובי-ודו''ק.)
ועתה נבאר דכתוב במדרש שבתואל מת באותו לילה כי רצה להרעיל את אליעזר ולקחת ממנו הכסף, ונמצא שאליעזר לא היה יכול לתת את כסף הקידושין לאביה, אלא לאחיה ולאימה-ואזי שייך מיאון ולכן אמרו "נשאל לנערה וכו'"
ועתה מבואר היטב מה דכתיב בלבן "ויהיה כשמוע לבן את שמע יעקב בן אחותו וירוף לקראתו ויחבקהו וישק לו" וכתב רש''י ז''ל שחשב שיבוא עם כסף רב וראה שבא בלי כל.
כי כתוב במדרש שביום שנולודו יעקב ועשו ושלחה רבקה מכתב ללבן לאמר לו שנולדו בניה והוא שלח לה חזרה שנולדו לו שתי בנות וסיכמו ביניהם שישאו זא''ז וזא''ז (שע''ז בכתה לאה "ועיני לאה רכות" שלא תיפול בחלקו של אותו רשע כידוע.)
ממילא לבן ידע היטב שכשיעקב בא הוא צריך לקדש לו אשה וא''כ יצא לקבל את כסף הקידושין דהלא הוא אביהן וכסף הקידושין שייך אליו. אבל כיוון שאליפז נישלו מכל וכל, היה צריך לעבוד שבע שנים ואז כבר בגרו רחל ולאה והוא קידשם לעצמו. בלי לתת את כסף הקידושין לאביהם ואתי שפיר טובא


אשמח לקבל תגובות מזה.

חדי קוב''ה בפלפולא דאורייתא.

אברהם משה אמר:

במבי אמר:

אולי לכן אברהם אבינו רכב דווקא על חמור ולא על גמל.

לחץ כדי להרחיב...

ואולי לכן רבקה וכן רחל ולאה כן רכבו על גמל ולא על חמור - לפי שהם נשים.
ועדיין יל"ע אם באשה ל"ש חימום?

לחץ כדי להרחיב...

ודאי שלא שייך, ונשים לאו בות הרגשה נינהו כדאיתא ריש כל היד.
 

אברהם לוי אמר:

והוא בצד הנגדי, שחמור מצונן הוא, דמשום הכי אמרינן [כתובות סה.] דאשה ששתתה ה' כוסות אפילו חמור תובעת בשוק, לפי שחמור אינו שטוף בזימה אלא מצונן, ואפילו בתקופת תמוז קרירא ליה [שבת נג.], משום הכי חמורה שתבעה מרביעין עליה [מו"ק יב.] ולא די להכניסה לבקרות כשאר בהמות.

לחץ כדי להרחיב...

ועל שום השתמש הנביא בתיאורו: בשר חמורים בשרם?
האין כוונתו להיותם בעלי תאווה??

קֹטֹן שֶׁנוֹילָד אמר:

ועל שום השתמש הנביא בתיאורו: בשר חמורים בשרם?
האין כוונתו להיותם בעלי תאווה??

לחץ כדי להרחיב...

כמדומה שהמשך הפסוק 'זרמת סוסים זרמתם' הוא הרומז לתאווה...
ולא בשר חמורים בשרם, שמינה ילפינן בכמה דוכתי- עם החמור- עם הדומה לחמור...
ולעומת זאת מ'זרמת סוסים' ילפינן שרחמנא אפקריה לזרעינהו, כדהביאו התוס' סנהדרין עד. ועוד.
ודו"ק.

קֹטֹן שֶׁנוֹילָד אמר:

ועל שום השתמש הנביא בתיאורו: בשר חמורים בשרם?
האין כוונתו להיותם בעלי תאווה??

לחץ כדי להרחיב...

הם שני דברים.
עיין רד"ק שם [יחזקאל כג, כ]:
ודמה ערותם לחמורים שהם גדולי בשר, ודמה אותם לסוסים שהם שטופים בזמה יותר משאר הבהמות.
ועיין דרך נוספת בחת"ס נדה מה, ב:
זהו שאמר הפסוק אע"פ שבשר חמורים בשרן מצונן כחמור כו' מ"מ זרמת סוסים זרמתם.