האם סיום על מסכת תמיד נחשב למסכת

מכל מלמדי השכלתי

משתמש ותיק
זכורני שפעם ראיתי נידון על זה כי כי על חלק מהפרקים לא חיברו האמוראים גמרא. ויש בהם רק משנה.

אינני זוכר היכן
 

אמת מארץ תצמח

משתמש ותיק
כמדומני שמסופר על הסטייפלר (אולי מופיע בארחות רבינו) שהיה נוהג לעשות סיום על מסכת תמיד.
 

אבינועם

משתמש ותיק
במשך שנים רבות אני כבר מחפש את 'הלכות סיום מסכת' בשולחן ערוך.
אם למישהו ידוע מיהו הראשון שעסק בהגדרת עניין זה מבחינה הלכתית, (שהרי בגמרא המקור חלש מאד) אשמח להתעדכן.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
שו"ע יורה דעה - סימן רמו סעיף כז - כל המבטל תורה מעושר, סופו לבטלה מעוני. וכל המקיים את התורה מעוני, סופה לקיימה מעושר: הגה - כשמסיים מסכת, מצוה לשמוח ולעשות סעודה, ונקראת סעודת מצוה. (נ"י פ' יש נוחלין ומימרא דאביי פ' כל כתבי).
 

אבינועם

משתמש ותיק
שמעתי שיש בזה ג"כ מהרש"ל, אבל לא ידעתי היכן.
בכל אופן, קשה לי.
איך ניתן לתת כ"כ גדרים הלכתיים בדבר שהוזכר בגמרא כעניין כה אגבי, שאביי עשה 'יומא טבא לרבנן', כשתלמיד סיים מסכת, הלא אני הייתי גם לומד מכאן, שראוי לתת איזה שוקולד וכדו' לחבר שסיים ספר בתנ"ך, ומהו הדבר שמכריח אותנו להיצמד לכך שסיום היינו דוקא במסכת מש"ס גמרא, למה לא ניקח מכאן את העיקרון של הדברים?
(כי אין זה נראה שאביי בא לחדש 'דין סיום', אלא רק הנהגה טובה קמ"ל בבין אדם לחבירו ובהערכת לימוד התורה.)
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בים של שלמה (מסכת בבא קמא פ"ז סימן לז)

כאן מצאתי שהרחיבו במקורות מראשונים ואחרונים https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%91%D7%A9%D7%A8_%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA_%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%9D_(Zvi_Ryzman)
לשון המהרש"ל: "וסיום הספר נמי נראה בעיני שהוא סעודת מצוה. וכן ראיה מפרק כל כתבי (שבת קיח, ב) דאמר אביי, תיתי לי, דכי חזינא צורבא מדרבנן דשלים מסכת, עבידנא יומא טבא לרבנן". ובטעם הדבר כתב המהרש"ל (בדבריו שנדפסו בסוף פרק מרובה ב"דין הסיום") לאחר שהביא את דברי הגמרא בשבת: "מכאן נהגו כל ישראל לסיים בשמעתא, וליתן שבח והודיה למקום, ולפרסם אותה שמחה, שזכה לכך, שעושין סעודה בעת שמסיימים. וראיה מהגמרא בבבא בתרא (קכא, א) שט"ו באב הוא יום טוב לפי שפסקו אותו היום להשלים מצוה גדולה היו שמחים, ונחשב להם ליום טוב. ואם כן השלמת הספר אין לך מצוה גדולה מזו, ובפרט היכא שדעתו להתחיל אחר כך ספר אחר. וכן כתב הר"ן שם, שמהא שמעינן, שמנהג ישראל הוא לשמוח ולעשות יום טוב בהשלמת המצוה".
מקור נוסף למנהג לעשות סעודה בסיום לימוד מסכת, מובא בדברי הבית יוסף (או"ח סי' תרסט) ממדרש שיר השירים (א, ט) "ויעש [שלמה] משתה לכל עבדיו, אמר רבי יצחק מכאן שעושים סעודה לגמרה של תורה", וע"פ מדרש זה נהגו לעשות "משתה ושמחה ויום טוב לסיומה של תורה ולהתחלתה" בשמחת תורה (לשון הטור שם).

ועוד הרחיבו לצטט מה שדנו האחרונים אם בכלל דברי הרמ"א לעשות סעודת מצוה גם בסיום מסכת משניות


יש אשכול בפורום שהכותבים הביאו כמה מקורות שמכח הסיום [עבידנא יו"ט] מדלגים לומר תחנון.
 

רז בן ציון

משתמש רגיל
שלומי טויסיג אמר:
סיום על מסכת 'תמיד' נחשב 'סיום מסכת'?
יש לזה כמה השלכות - אכילת בשר בט' הימים, ל"א תחנון, תענית בכורות... ויתכן שלענין חלק מהדברים מהני, ולחלק לא.
ראשית, כפי שנזכר כאן י"א שאפי' סיום על מסכת משניות חשיב סיום. אבל מסתמא שאלת האשכול אינה לשיטה זו, דאל"כ מאי שנא מסכת תמיד.

ולענין סיום מסכת תמיד אי חשיב סיום מסכת גמרא:
דעת הגר"ח קנייבסקי דלא חשיב סיום לענין פטור מתענית, וכן השיב הגרב"צ מוצפי לענין אמירת תחנון.
ודעת הגרב"צ אבא שאול דחשיב סיום לענין אכילת בשר בט' הימים.
יש לשים לב שכל תשובה עוסקת בנידון אחר, אבל לכאו' כך היא דעתם לשאר העניינים.
מסתמא יש דעות רבות בנושא, ומדורות קדומים יותר. אלא שקשה למצוא פסק מפורש בענין, כיון שהדבר לכשעצמו אינו מקור הלכתי בש"ס כפי שהעירו קודם.
 

נפתולי

משתמש ותיק
קיבלתי עכשיו במייל, וכבר העתקתי באשכול סמוך, אך היות ועיקר הנדון הוא באשכול זה אני מעתיק לכאן:

בשורה משמחת לאלו שעדיין אין להם סיום לערב פסח
בסייעתא דשמיא, הוקמה - על דעת פוסקי ההלכה - שלוחה מיוחדת במערכת ''קול מבי מדרשא'',
בה יהיה ניתן להאזין לסדרה של שלושה שיעורים בגמרא מסכת תמיד, וכך יוכל כל אחד לעשות סיום מסכת בעצמו.
להאזנה יש להתקשר למס' 077-2519000 ובתפריט הראשי להקיש 8 ואחר כך 3
כרגע עלו לשם שני השיעורים הראשונים והיום בעז''ה יעלה לשם השיעור האחרון.

מן הראוי לציין, כי כמה מהפוסקים הוסיפו כי אף בכל שנה ושנה עדיף לסיים בעצמו מסכת תמיד מאשר להשתתף בסיום מסכת אחרת של אדם אחר.

אמנם יש מן פוסקי דורינו שכתבו שסיום מסכת תמיד לא מועיל לתענית בכורות מכיוון שלא נסדר תלמוד על כל פרקיה, וכן הביא בלוח עיתים לבינה משמו של מרן שר התורה שליט''א.
אך משמו של הגרי''ש אלישיב זצוק''ל הביא שם שסיום מסכת תמיד מועיל.
לעניין איך ינהג למעשה, מי שאין לו סיום של מסכת אחרת?
הורו הגאון הגדול רבי יצחק מרדכי רובין שליט''א מח''ס אורחות שבת והגאון הגדול רבי שלמה גוטפריד שליט''א רב שכונת גני הדר והגאון רבי אברהם ברוידא שליט''א מרבני שכונת גני - איילון [אחיסמך] לוד, שמי שאין לו סיום של מסכת אחרת יסיים מסכת תמיד גמרא וזה עדיף ממה שיש מקילים להשתתף בסיום של אדם אחר.
רב העיר בני ברק, הגאון הגדול רבי שבח צבי רוזנבלט שליט''א שנשאל אודות הרעיון שיבח את היוזמה ואמר שאפשר לומר שהיא על דעתו.

השנה מפני הסכנה, יש מן הפוסקים שהקלו עוד יותר אף בסיום מסכת משניות, אך בוודאי ובוודאי שמסכת תמיד גמרא עדיפה יותר.
ויהי רצון שזכות הלימוד בענייני המקדש תסייע שנראה בהיבנותו עוד השנה ונזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים.
 

אין חכמה

משתמש ותיק
אבינועם אמר:
במשך שנים רבות אני כבר מחפש את 'הלכות סיום מסכת' בשולחן ערוך.
אם למישהו ידוע מיהו הראשון שעסק בהגדרת עניין זה מבחינה הלכתית, (שהרי בגמרא המקור חלש מאד) אשמח להתעדכן.
עיין בשו"ת חוות יאיר סי' ע שהאריך והעמיק בזה
 

מהרילניק

משתמש ותיק
אין שום הלכה שצריך דווקא להיות גמרא וכל המילים שנדפסו בש"ס וילנא
כי אצל אביי לא למדו בגמי דפוס וילנא
כל הנושא הוא שצריך להקיף את המסכתא כמו שהאמוראים הקיפו
ואם אין על חלק גמרא זה אומר שפחות או יותר זה מה שהאמוראים למדו פה
(אא"כ זה נאבד או משהו אני לא יודע אם מישהו יודע אדרבה שיעדכן)
 

אין חכמה

משתמש ותיק
מהרילניק אמר:
אין שום הלכה שצריך דווקא להיות גמרא וכל המילים שנדפסו בש"ס וילנא
כי אצל אביי לא למדו בגמי דפוס וילנא
כל הנושא הוא שצריך להקיף את המסכתא כמו שהאמוראים הקיפו
ואם אין על חלק גמרא זה אומר שפחות או יותר זה מה שהאמוראים למדו פה
(אא"כ זה נאבד או משהו אני לא יודע אם מישהו יודע אדרבה שיעדכן)

ואיך האמוראים הקיפו את מסכתות זרעים וטהרות
 

מהרילניק

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
מהרילניק אמר:
אין שום הלכה שצריך דווקא להיות גמרא וכל המילים שנדפסו בש"ס וילנא
כי אצל אביי לא למדו בגמי דפוס וילנא
כל הנושא הוא שצריך להקיף את המסכתא כמו שהאמוראים הקיפו
ואם אין על חלק גמרא זה אומר שפחות או יותר זה מה שהאמוראים למדו פה
(אא"כ זה נאבד או משהו אני לא יודע אם מישהו יודע אדרבה שיעדכן)

ואיך האמוראים הקיפו את מסכתות זרעים וטהרות
הם לא עסקו בהם בצורה שיטתית וע"כ אין עליהם גמרא
ברור שאם תלמיד אחד עסק במסכתא מזרעים טהרות הוא היה מקיף אותה לנו אין גמרא כי הרוב לא עסקו בהן
משא"כ בתמיד שכן עסקו בה ומה שאין גמ' כי אין כ"כ מה
 
 

אין חכמה

משתמש ותיק
מהרילניק אמר:
אין חכמה אמר:
מהרילניק אמר:
אין שום הלכה שצריך דווקא להיות גמרא וכל המילים שנדפסו בש"ס וילנא
כי אצל אביי לא למדו בגמי דפוס וילנא
כל הנושא הוא שצריך להקיף את המסכתא כמו שהאמוראים הקיפו
ואם אין על חלק גמרא זה אומר שפחות או יותר זה מה שהאמוראים למדו פה
(אא"כ זה נאבד או משהו אני לא יודע אם מישהו יודע אדרבה שיעדכן)

ואיך האמוראים הקיפו את מסכתות זרעים וטהרות
הם לא עסקו בהם בצורה שיטתית וע"כ אין עליהם גמרא
ברור שאם תלמיד אחד עסק במסכתא מזרעים טהרות הוא היה מקיף אותה לנו אין גמרא כי הרוב לא עסקו בהן
משא"כ בתמיד שכן עסקו בה ומה שאין גמ' כי אין כ"כ מה

לא דבר ריק הוא מכם כנראה לא עסקו כ"כ בזה וכמדומה שראיתי פעם בירחון קולמוס טענה שמסכתות אלו [מסכתות קטנות של קדשים] בדגש על מסכת תמיד לא עברה את המהדורא בתרא של רב אשי והאמת שניכר הדבר בלשון שדומה קצת לירושלמי 
 

מהרילניק

משתמש ותיק
אין חכמה אמר:
לא דבר ריק הוא מכם כנראה לא עסקו כ"כ בזה וכמדומה שראיתי פעם בירחון קולמוס טענה שמסכתות אלו [מסכתות קטנות של קדשים] בדגש על מסכת תמיד לא עברה את המהדורא בתרא של רב אשי והאמת שניכר הדבר בלשון שדומה קצת לירושלמי 
באר כוונת תחילת דבריך 
לגבי החלק השני כבר סייגתי דברי
מהרילניק אמר:
ואם אין על חלק גמרא זה אומר שפחות או יותר זה מה שהאמוראים למדו פה
(אא"כ זה נאבד או משהו אני לא יודע אם מישהו יודע אדרבה שיעדכן)

 
 

בחור צעיר

משתמש ותיק
תלוי, אם הוא שמח מכך ומרגיש שזכה לקנות חלק בתורה יעשה סעודת מצווה, ואם לא, לא.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
מהרילניק אמר:
אין שום הלכה שצריך דווקא להיות גמרא וכל המילים שנדפסו בש"ס וילנא
כי אצל אביי לא למדו בגמי דפוס וילנא
כל הנושא הוא שצריך להקיף את המסכתא כמו שהאמוראים הקיפו
ואם אין על חלק גמרא זה אומר שפחות או יותר זה מה שהאמוראים למדו פה
(אא"כ זה נאבד או משהו אני לא יודע אם מישהו יודע אדרבה שיעדכן)

מחודש מאוד. וכי אדם שסיים ללמוד את מסכת ביצה העוסקת בדיני יום טוב לא ייחשב לו כסיום מסכת כל עוד לא שילב במקביל גם חלק ממסכת שבת, שהלא רבים מהלכותיו והנהגותיו [של יו"ט] שנויים דווקא בה?!
 

מהרילניק

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
מחודש מאוד. וכי אדם שסיים ללמוד את מסכת ביצה העוסקת בדיני יום טוב לא ייחשב לו כסיום מסכת כל עוד לא שילב במקביל גם חלק ממסכת שבת, שהלא רבים מהלכותיו והנהגותיו [של יו"ט] שנויים דווקא בה?!
אבל חז"ל לא סידרו את זה בביצה כי לא זה מה שהם עסקו כשלמדו ביצה ע"כ שזה נקרא להקיף
 

אין חכמה

משתמש ותיק
מהרילניק אמר:
אין חכמה אמר:
לא דבר ריק הוא מכם כנראה לא עסקו כ"כ בזה וכמדומה שראיתי פעם בירחון קולמוס טענה שמסכתות אלו [מסכתות קטנות של קדשים] בדגש על מסכת תמיד לא עברה את המהדורא בתרא של רב אשי והאמת שניכר הדבר בלשון שדומה קצת לירושלמי 
באר כוונת תחילת דבריך 
לגבי החלק השני כבר סייגתי דברי
מהרילניק אמר:
ואם אין על חלק גמרא זה אומר שפחות או יותר זה מה שהאמוראים למדו פה
(אא"כ זה נאבד או משהו אני לא יודע אם מישהו יודע אדרבה שיעדכן)
כונתתי לדבר פשוט שעל התורה נאמר לא דבר ריק הוא מכם ודרשו רז"ל שאם ריק הוא מכם הוא ריק וכלומר שאין מקום שאין מה לחדש בו בתורה וכנראה מסטטיסטיקת הלימוד של האמוראים שאין דוגמת זה שעזבו פרק שלם מחידושים על פי דרכם נראה שלא עסקו כ"כ במסכת תמיד וכמו שלא עסקו בזרעים וטהרות [או שלא נשמר בידינו או שלא עבר את המדו"ב דר"א וכנ"ל] וממילא אין כאן הקפה של הנושא לפי דרכם של בעלי התלמוד
 
 

ישיבישר רייד

משתמש רשום
יש יהודי במודיעין עילית, קוראים לו הרב משה דינין שליט"א, והוא חיבר ספר "יומא טבא לרבנן", עם רוב הלכות הסיום, כולל מקורות רבים לכל דבר ועניין, עם תשובות מגדולי הפוסקים בדורינו, והוא מאריך שם בעניין הסיום מכל הכיוונים, יש שם שער ההלכה שער הפלפול, ביאור ארוך על ההדרן, וכן באור קצר, ועוד, מי שרוצה יכולל לעיין שם.

נראה לי שהמקור הראשון שמצינו לעשות סיום כשגומרים משהו זה במדרש רבה כמדומה בתחילת קהלת, על שלמה המלך, מובא בבית יוסף על מה שכ' הטור שנוהגים שחתן התורה עושה סעודה לכולם, ומביאו הרמ"א להלכה, וציין הבית יוסף למדרש רבה, יעויי"ש.
 
חלק עליון תַחתִית