אבן היתה לפני המנורה וכו'

יונה בן יעקב

משתמש ותיק
מתני' תמיד פ"ג מ"ט
אבן היתה לפני המנורה עם ג' מעלות וכו' ע"ש.
לכאו' מה עם האיסור של 'ולא תעלה במעלות על מזבחי וגו'?
וא"ת דוקא במזבח החיצון, למה באמת?
 

הערשלה

משתמש ותיק
יונה בן יעקב אמר:
מתני' תמיד פ"ג מ"ט
אבן היתה לפני המנורה עם ג' מעלות וכו' ע"ש.
לכאו' מה עם האיסור של 'ולא תעלה במעלות על מזבחי וגו'?
וא"ת דוקא במזבח החיצון, למה באמת?

איני זוכר כרגע מקורו, אבל זכור לי שראיתי פעם הסבר בעניין.
שהכבש היה חלק מהמזבח מבחינת קדושתו, לעומת המעלות של המנורה שלא היו חלק מהמנורה מבחינת קדושתו.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
זבחים עז. ומנחות נז: כבש כמזבח.
וגם מעלות מנורה היא כלי שרת שאל"כ הוי חציצה.
 

יונה בן יעקב

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
זבחים עז. ומנחות נז: כבש כמזבח.
וגם מעלות מנורה היא כלי שרת שאל"כ הוי חציצה.
ע' מקדש דוד כ"א ד' שכתב דשאני האי מעלה דרבינן לה מקרא ואינה חציצה.
אבל אינה כלי שרת.
 
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
רק להתוס'.
אבל עדיין יש לדון מהכ"ת שלא איתרבי שהוא כלי שרת, שהרי הוא דבר המיטלטל, בפרט במשכן שסתמא היה מעץ.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
אמת שבהכרח היו מעלות קטנות, אבל תמוה. והרי בכבש אמרו: 'כל מעלות במעלות מלאין, בר מן א' לא תעלה במעלת, חסר וי"ו. ולמה שאפילו עלה מעלה אחת נפסלת'.
ולא נ"מ מה גדלה. כל הרחבת הפסיעות באופן של מעלה קרוב לגילוי ערוה.
ויתירה מזו הרי בעזרות ובתאים היו מעלות. ורק על מזבח עצמו אסור, ומסברא גם מובן שהרי מזבח אינו רצפה אלא כלי אף שהוא מחובר לקרקע.
 

יונה בן יעקב

משתמש ותיק
פותח הנושא
שאר לעמו אמר:
אמת שבהכרח היו מעלות קטנות, אבל תמוה. והרי בכבש אמרו: 'כל מעלות במעלות מלאין, בר מן א' לא תעלה במעלת, חסר וי"ו. ולמה שאפילו עלה מעלה אחת נפסלת'.
ולא נ"מ מה גדלה. כל הרחבת הפסיעות באופן של מעלה קרוב לגילוי ערוה.

לא כ"כ הבנתי מה ראיה הבאת משם שאפ' מעלה נמוכה אסורה.
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
יונה בן יעקב אמר:
שאר לעמו אמר:
אמת שבהכרח היו מעלות קטנות, אבל תמוה. והרי בכבש אמרו: 'כל מעלות במעלות מלאין, בר מן א' לא תעלה במעלת, חסר וי"ו. ולמה שאפילו עלה מעלה אחת נפסלת'.
ולא נ"מ מה גדלה. כל הרחבת הפסיעות באופן של מעלה קרוב לגילוי ערוה.

לא כ"כ הבנתי מה ראיה הבאת משם שאפ' מעלה נמוכה אסורה.
הרי יש לשאול מה הנ"מ בין מעלה אחת לשתיים, פסיעת מעלה היא גילוי ערווה ואסרתה תורה.
בפשוטו אני מסיק מכך שכל מעלה שהיא אסורה - אפילו אחת אפילו קטנה. מעלה כלשהיא נאסרה.

בן מן דין, עג כמה שלא נתנה תורה שיעור גובה המעלה, ולא הוזכר בחז"ל שיש מעלה שלא נאסרה, אדרבא אמרו אפילו מעלה אחת אסור, פשוט שאין נ"מ מה גבהה.
 

עדין

משתמש ותיק
בתורה ודעת (מתורתו של רבי לייב מינצברג, חלק ב עמוד רטו) הביאו כמה תירוצים והעורך כתב שבחידושי הגרי"ז (בית הבחירה א יז) הביא שהכבש יש לו תורת מזבח ולכן אסור אבל אם יעשה מצד אחר מדריגות מותר.
 

הצעיר שבחבורה

משתמש ותיק
עדינו העצני אמר:
תשובת הגרח"ק:

אריה שאג.jpg
הובאו דברי המכילתא, ואצטט..
מכילתא דרבי ישמעאל יתרו - מסכתא דבחדש פרשה יא
אשר לא תגלה ערותך עליו, עליו אי אתה פוסע פסיעה גסה, אבל אתה פוסע פסיעה גסה בהיכל ובקדש הקדשים. שהיה בדין, ומה אם מזבח הקל אסור לפסוע בו פסיעה יתירה, ההיכל וקדש הקדשים החמורים, דין הוא שתהא אסור לפסוע בהן פסיעה יתירה, ת"ל אשר לא תגלה ערותך עליו, בו אי אתה פוסע פסיעה יתירה, אבל אתה פוסע פסיעה יתירה, בהיכל ובקדש הקדשי'. 
 
חלק עליון תַחתִית