תיאור המאירי את הר הבית - מידות פ"ב מ"א

אור עולם

משתמש ותיק
המאירי (מידות ב,א) מתאר תיאור להר הבית. תיאור שעובדתית איננו נכון.
מה כוונתו - לאיזו חומה? איזו רחבה?
על מה התבסס המאירי בכותבו זאת (ראייה, שמיעת עדות, לימוד הסוגיות),
ומה הפשט בדבריו?

כוונתי למילותיו: "ואמר שהר הבית...".
file.php
 

שאר לעמו

משתמש ותיק
כנראה שהדיבורים מקבוצה מאוד מסויימת ומתנשאת אודות רבינו המאירי, גם בפורום זה, השפעו עכ"כ שאפשר לכתוב כך על דבריו של אחד מן הראשונים, והמפורשים במשנה.
 

אור עולם

משתמש ותיק
פותח הנושא
במחילה,
לא נתכוונתי כלל לזלזל חלילה ברבינו המאירי שאת דבריו אנו לומדים תדיר,
ואם נשתמע כך הרי שאני מיצר ע"כ מאד,
ואם אדע באילו מילים בדיוק - אתקן זאת מייד!

הכוונה שעובדתית איננו נכון היא להמשך דבריו, וכפי שציינתי.
במשנה כתוב: "הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה",
לא כתוב שם "והוא כלו מוקף חומה סביב ההר במישור שלפניו ורחבה גדולה היתה בין החומה להר".
מלבד שלא ברור לי המקור לחומה שמזכיר המאירי, גם לא ברור על איזו רחבה הוא מדבר?
ומדוע הקיפה החומה את הרחבה ולא את ההר?
ומה היה דין השטח שבין החומה להר?
מקווה שכעת יובנו דברי.
 

אור עולם

משתמש ותיק
פותח הנושא
ואין לי מושג על איזו קבוצה מדובר, לא קראתי ולא שמעתי ע"כ מעולם.
 

בן עזאי

משתמש ותיק
אור עולם אמר:
לא כתוב שם "והוא כלו מוקף חומה סביב ההר במישור שלפניו ורחבה גדולה היתה בין החומה להר".
מלבד שלא ברור לי המקור לחומה שמזכיר המאירי, גם לא ברור על איזו רחבה הוא מדבר?
כ' הרמב"ם והערוך שהר הבית היה מוקף חומה, וכן כתוב בבנין יחזקאל: חומה לו סביב סביב וגו' להבדיל בין הקדש לחל, הרי שהיה מוקף הכל.

ולכאו' כוונת המאירי שגם המישור הוא חלק מהר הבית, ודו"ק.
[וע"ע מאירי יומא ט"ז. שכ' שכל הבתים והלשכות שהיו בבית המקדש היו בשיפוע מעלה ההר, ובמישור מסביב להר הי' רחבה ומסביב לאותה רחבה שמסובבת את ההר הי' חומה, וזהו חומה של הר הבית].
 

אור עולם

משתמש ותיק
פותח הנושא
הראיה מיחזקאל נחמדה, אם כי לא דיבר על הבית השני אלא על השלישי.

הנידון שלי הוא בעקבות הנסיונות להוכיח מכתלי הר הבית את שיעור האמה,
ואם אין מקור לחומה - א"כ לא ברור שהיו כתלים מקוריים לפני הרחבת הורדוס, וכל החשבונות מסתבכים.

כמו"כ עדיין לא ברור על איזה מישור מדבר המאירי?
ואם באמת החומה הקיפה גם את המישור - האם הוא חלק מה500 אמה - לא משמע כן בלשונו.
אם הוא לא חלק מה500 אמה - מדוע נבנתה החומב סביבו ולא כלשון יחזקאל להבדיל בין הקדש לחול - היינו בגבול ההר המקודש? וכן ברור לפי"ז שא"א להוכיח כלום מהכתלים כי אין אנו יודעים מה גודל המישור/רחבה הנ"ל.
 

בן עזאי

משתמש ותיק
אור עולם אמר:
ואם אין מקור לחומה
מלבד הפסוק ציינתי לרמב"ם וערוך.

אור עולם אמר:
כמו"כ עדיין לא ברור על איזה מישור מדבר המאירי?
ואם באמת החומה הקיפה גם את המישור - האם הוא חלק מה500 אמה - לא משמע כן בלשונו.
לכאו' המישור הוא חלק מהה' מאות אמה, שלדעת המאירי הר הבית היה מורכב ממישור והר, והחומה הקיפה את כל הה' מאות, וכ"מ מדבריו ביומא שם, ואפשר להעמיס כן גם בדבריו במידות.
 

אור עולם

משתמש ותיק
פותח הנושא
בן עזאי אמר:
אור עולם אמר:
ואם אין מקור לחומה
מלבד הפסוק ציינתי לרמב"ם וערוך.
אור עולם אמר:
כמו"כ עדיין לא ברור על איזה מישור מדבר המאירי?
ואם באמת החומה הקיפה גם את המישור - האם הוא חלק מה500 אמה - לא משמע כן בלשונו.
לכאו' המישור הוא חלק מהה' מאות אמה, שלדעת המאירי הר הבית היה מורכב ממישור והר, והחומה הקיפה את כל הה' מאות, וכ"מ מדבריו ביומא שם, ואפשר להעמיס כן גם בדבריו במידות.
א. מה המקור של הרמב"ם והערוך שהייתה שם חומה?
ב. טופוגרפית ולפי המציאות בשטח - מסתדר לומר שה500 אמה מחולקים להר ומישור? ומה ההשלכות של זה לגבי קביעת מקום המקדש ושיעור האמה?
 
 

בן עזאי

משתמש ותיק
משנה מסכת מידות פרק א

חמשה על חמשה שערי הר הבית

דרך אגב יש מחלוקת אם חומת בית פאגי היינו חומת הר הבית.
 

אלי מאירי

משתמש ותיק
מחשבה מתגנבת ללבי,
אולי זה הפתרון לשאלה המציקה עובדתית, שאין החומה כיום לאף שיטה, בגודל אחיד 500*500 אמה.
ואולי חומרה זו היא חומת הרחבה שלפני ההר, וההר (היה) באמצעה, גודלו כגודל המשנה, ונחרש כולו.
 
חלק עליון תַחתִית