קרא לאחד עשר עשירי

שאלה פשוטה, ומסתמא כתוב ע"ז דברים מפורשים.
אם קרא לאחד עשר עשירי האם הוא עולה למנין החדש של העשר הבאים או שמכיון שהוא נעשה שלמים הוא כאילו יוצא מהחשבון של המעשר בהמה ומתחילים למנות מנין חדש רק מהי"ב?
אודה מאוד למי שיענה.
 

הערשל

משתמש ותיק
לכאו' מאחר שנעשה שלמים הרי דנפטר מחיוב דמע"ב ואינו שייך יותר למנין.
 

יעקב בוצ'קובסקי

משתמש רגיל
פותח הנושא
מצד שני י"ל דהקדושה חלה רק אחרי שקרא לו שם וזה אחרי שיצא, ויציאתו היתה במצב מחייב.
 

דרבמדיקר

משתמש ותיק
יעקב בוצ'קובסקי אמר:
שאלה פשוטה, ומסתמא כתוב ע"ז דברים מפורשים.
אם קרא לאחד עשר עשירי האם הוא עולה למנין החדש של העשר הבאים או שמכיון שהוא נעשה שלמים הוא כאילו יוצא מהחשבון של המעשר בהמה ומתחילים למנות מנין חדש רק מהי"ב?
אודה מאוד למי שיענה.
זכור מאיזה ספר שהשכינה ממספרת כל אחד מהבאים ולכן אין משמעות איך אדם אחד יקרא לאחד עשר עשר 
 
 
לא שייך שיעלה למנין העשר הבאות לפי שהיא קדושה בקדושת שלמים, ובהמת קדשים פטורה מן המעשר, עי' בכורות נג:
 

דרומאי

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
לא שייך שיעלה למנין העשר הבאות לפי שהיא קדושה בקדושת שלמים, ובהמת קדשים פטורה מן המעשר, עי' בכורות נג:
אי משום הא לא איריא, שהרי נתקדשה לאחר שיצאה כשקרא לה עשירי.
אולם הדין אמת, דכיון שקרא לה עשירי בהכרח לא חל בה ראשון וממילא אינה עולה למנין עשרה.
 
 
דרומאי אמר:
אולם הדין אמת, דכיון שקרא לה עשירי בהכרח לא חל בה ראשון וממילא אינה עולה למנין עשרה.

איני כעת בסוגיות, אבל לזכרוני אי משום הא לא איריא, לפי שאם קרא לשישית חמישית וכיו"ב אין בזה סתירה למנינו (רק ששי' רש"י כת"י בכורות ס. מחודשת שבכה"ג צריך לקרוא לעשירית עשירית בפיו ובלאו הכי אע"פ שקדושה אינה קרבה, וברש"י לפנינו משמע שאף קריבה.
דרומאי אמר:
אי משום הא לא איריא, שהרי נתקדשה לאחר שיצאה כשקרא לה עשירי.
זו טענה שקשה לקבל מסברא, לפי שבהכרח חלות שם "אחד עשר שקראה עשירי" <שהיא חלות שלמים מיוחדת מפרשת מעש"ב ואינה הפרשת שלמים בעלמא, ונתרבתה מהכתוב בפ' מעש"ב, ויש בזה נפק"מ לחלק מהדעות לגבי בעלת מום שי"ס שמתקדשת קדוה"ג כדין עשירית> היא בה בעת שיוצאת וחל בה תורת הבהמה האחת עשר, ולולי זאת לא יהא הקדש זה אלא כהקדש חדש על הבהמה שאינו שייך לפרשת מעש"ב.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
יעקב בוצ'קובסקי אמר:
י"ל דהקדושה חלה רק אחרי שקרא לו שם וזה אחרי שיצא, ויציאתו היתה במצב מחייב.
אין נכון, שכן:​
א. אין האחד־עשר שקראו עשירי קדוש, אלא אם כן קרא לעשירי תשיעי.​
ב. עשירי מאליו הוא קדוש.
 
 

יעקב בוצ'קובסקי

משתמש רגיל
פותח הנושא
משה נפתלי אמר:
יעקב בוצ'קובסקי אמר:
י"ל דהקדושה חלה רק אחרי שקרא לו שם וזה אחרי שיצא, ויציאתו היתה במצב מחייב.
אין נכון, שכן:​
א. אין האחד־עשר שקראו עשירי קדוש, אלא אם כן קרא לעשירי תשיעי.​
ב. עשירי מאליו הוא קדוש.
לא הבנתי מה אתה אומר.
טענתי שכשיצא היה בתור ראשון למנין חדש והוא חולין, ולמרות שטעה בדמיונו שהוא עשירי אי"ז משנה את המציאות שהוא י"א, אלא שהקריאה שלו לעשירי הפכה אותו לשלמים. מה ענית?
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
יעקב בוצ'קובסקי אמר:
א. כשיצא היה בתור ראשון למנין חדש.
ב. הקריאה שלו לעשירי הפכה אותו לשלמים.
א. כשיצא יצא בתור עשירי, הואיל וזה שיצא לפניו נקרא תשיעי, ונעקר ממנו שם עשירי.​
ב. היציאה הפכה אותו לשלמים ולא הקריאה, שכן אמר רבא: עשירי מאליו הוא קדוש.​
 

יעקב בוצ'קובסקי

משתמש רגיל
פותח הנושא
ההנחה הראשונה לא נכונה לכאו', שהרי זה שיצא לפניו חל עליו שם עשירי אע"פ שקרא לו תשיעי.
גם ההנחה השניה לא נכונה, כי מה שהפך את הי"א לשלמים זה הקריאת שם. היציאה שלו היא בתורת י"א ולא מקדשת.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
יעקב בוצ'קובסקי אמר:
זה שיצא לפניו חל עליו שם עשירי אע"פ שקרא לו תשיעי.
זיל תני בי רב: זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁלֹּא נֶעֱקַר שֵׁם עֲשִׂירִי מִמֶּנּוּ (מן העשירי) - אֵין אַחַד עָשָׂר מְקֻדָּשׁ.​
 

יעקב בוצ'קובסקי

משתמש רגיל
פותח הנושא
לא הבנתי מה אתה רואה שם. המשנה אומרת דין פשוט שאם קורא לעשירי עשירי אין משמעות של קריאת שם עשירי לי"א, ד"קריאת עשירי" היינו שמונה אותו כעשירי, ובהכרח הוא רק כשמונה את הקודם לו לתשיעי. וזה הכוונה "נעקר שם עשירי", לא קדושת מעשר אלא מנין עשירי.
הרי אינך מתווכח עם משנה מפורשת שקרא לעשירי תשיעי ולי"א עשירי העשירי הוא מעשר והי"א הוא שלמים, ז"א שלא נעקר מהי' שם שלמים בעצמותו אלא רק במנינו.
עכ"פ לגופו של ענין אאמו"ר שליט"א ציין לי לעיין בהגהות או"ש לספרא, שם מתבאר שהחלות שם שלמים על הי"א הוא משום ששם מעשר חל במקצת גם על הי"א ולכן נעשה שלמים, עכ"ד האו"ש, ולפ"ז פשוט דאין הי"א עולה למנין העשרה החדשים דהרי הוא משוייך לקבוצה הראשונה של העשר.
 
חלק עליון תַחתִית