רבי התיר בית שאן (חולין ו:)

יהודה1

משתמש ותיק
העיד רבי יהושע בן זרוז בן חמיו של רבי מאיר לפני רבי על ר"מ שאכל עלה של ירק בבית שאן והתיר רבי את בית שאן כולה על ידו חברו עליו אחיו ובית אביו אמרו לו מקום שאבותיך ואבות אבותיך נהגו בו איסור אתה תנהוג בו היתר דרש להן מקרא זה  וכתת נחש הנחשת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחושתן אפשר בא אסא ולא ביערו בא יהושפט ולא ביערו והלא כל עבודה זרה שבעולם אסא ויהושפט ביערום אלא מקום הניחו לו אבותיו להתגדר בו אף אני מקום הניחו לי אבותי להתגדר בו מכאן לתלמיד חכם שאמר דבר הלכה שאין מזיחין אותו ואמרי לה אין מזניחין אותו ואמרי לה אין מזחיחין אותו מאן דאמר מזיחין כדכתיב  ולא יזח החשן ומאן דאמר אין מזניחין דכתיב  כי לא יזנח לעולם ה' ומאן דאמר מזחיחין דתנן משרבו זחוחי הלב רבו מחלוקות בישראל.
וצריך להבין מה מביא ראיה מחזקיהו. הרי שם היו ישראל נכשלים בו. אלא שהקודמים סברו שאם משה עשאו אין ראוי לבערו. ובא חזקיהו וביער להציל את ישראל מן האיסור, אבל כאן הרי אדרבא עושה פירצה שמתיר מה שנהגו בו איסור ויבואו אחרים לזלזל גם במקומות אחרים. ומה בכך שנהגו בו בטעות?
ואולי גם זה היה גדר, כדי שלא יצאו מארץ ישראל לבית שאן שאסור לצאת מא"י לחו"ל?
 

ayedavid

משתמש ותיק
ע"פ הסברא הזו כתוב במהר"ם שלתוס' יש ביאור אחר במקום להתגדר בו - שהקב"ה השאיר לאחרונים מה לתקן
 
חלק עליון תַחתִית