לעצמו נברא אמר:
באכל שני זיתים בב"א ממש דעת הרשבא ועוד ראשונים בסוגיא בשבת דהוא מעשה אחד לרבנן ול"מ שום שיטה שאומרת ששיעורים מחלקים! והתראה לא תהני לזה כי בב"א אין חיסרון בהתראה, וההתראה חלה על שני הזיתים,ובכ"א זה מוגדר כעשיה אחת.
וברמבם שהבאת מדובר באכילה מתמשכת. ואין כל ראיה מדעת הרמבם.
ברמב''ם מבואר שכל שיעור הוא איסור בפנ''ע,
אתה טוען שהאוכל בב''א ממש שני זיתים אי''ז יותר מ''ריבוי בשיעורים'' דהיינו שז זה נעשה רק עבירה אחת, נניח שאתה צודק,
אבל סומכוס הרי ודאי סובר שיש כאן שני איסורים כי לא שייך לחייב שניים על איסור אחד, והגמ' רוצה לחייב לפי דעתו גם האוכל שני זיתי חלב שני חטאות -ובאיזה היכ''ת ?
אם בב''א הרי אי''ז אלא עבירה אחת ! ואם בזאח''ז אזי שוב באה שאלתי מהיכ''ת לדמות חילוקי מלקיות לחילוקי חטאות ??
הרי בחטאת יש פרשה של גרירה והחיוב הוא על השגגה כמבואר ברמב''ם ?
רמב''ם הל' שגגות :
הבא על ערוה ביאות הרבה בהעלם אחת אע"פ שהיה בין בעילה ובעילה ימים הרבה הואיל ולא נודע לו בינתיים והרי היא גוף אחד הרי הכל שגגה אחת ואינו חייב אלא חטאת אחת אבל אם שגג בה ואחר כך נודע לו וחזר ושגג בה עצמה ובעלה ואח"כ נודע לו וחזר ושגג בה עצמה ובעלה חייב על כל בעילה ובעילה שהידיעות מחלקות השגגות:
דין שגגת המאכלות כדין שגגת הבעילות לפיכך אם אכל אכילות הרבה משם אחד בהעלם אחת אף על פי שיש ביניהן ימים רבים אינו חייב אלא חטאת אחת כיצד אכל חלב היום ואכל חלב למחר וחלב למחר בהעלם אחת אע"פ שהן בשלשה תמחויין אינו חייב אלא אחת אבל אם אכל כזית חלב ונודע לו וחזר ואכל כזית חלב ונודע לו חייב על כל אכילה ואכילה שהידיעות מחלקות השגגות
הרי מבואר שיסוד החיוב של החטאת היא על השגגה !
אלא שיש עוד 'מחלקים' גם באיסור ושגגה אחת כמו ''גופים'' ו'תמחויין'' או ''טעמים'' אבל במלקות לא שמענו את החילוקים האלו ?
ולכא' הפשט שאין שייכות לחטאות שהחיוב הוא על השגגה, אא שיש במלקות רק תנאי בעלמא של חילוק התראות שזה התנאי של התראה לכל איסור !
ואכן מהגמ' בחולין מחומר הקו' לכא' מבואר שיש איזה סברא כוללת לגבי כל האיסורים שיש 'מצרף' או 'מחלק' בין האיסורים וצ''ע מהיכ''ת ומה מקורו ?