הר"ן על הרי"ף מסכת חולין דף מב עמוד ב "ולענין המלח עצמו שמולחין בו מסתברא דשרי דאי לא הרי אנו רואין לעיל שהמלח ניתך על הבשר ונותן טעם בו והיה ראוי לאסרו אלא ודאי משמע דשרי ואומר הרמב"ן ז"ל דטעמא לפי שהדם נשרף במלח", וצ"ע א"כ אמאי צריך לנפץ המלח, ועוד אמאי בעי לשטוף אחר מליחה, הרי המלח מותר.