כוונתך, עם השטרודל?נתן הבבלי אמר:איך מדגישים את במבי
HaimL אמר:נראה לי הסבר קצת מחודש, דאיתא בגמרא כתובות
פשט, פשט, אבל מחודש.כמעיין המתגבר אמר:HaimL אמר:נראה לי הסבר קצת מחודש, דאיתא בגמרא כתובות
חילול הוא רחיצה בארמית בכל מקום, ותפסיקו לחפש בכל דבר רמז סוד ודרש, ככה אומרים בארמית, כמו ששולחן הוא פתורא וכמו שנמלה היא קמצא.
HaimL אמר:כוונתך, עם השטרודל?נתן הבבלי אמר:איך מדגישים את במבי
כמעיין המתגבר אמר:HaimL אמר:נראה לי הסבר קצת מחודש, דאיתא בגמרא כתובות
חילול הוא רחיצה בארמית בכל מקום, ותפסיקו לחפש בכל דבר רמז סוד ודרש, ככה אומרים בארמית, כמו ששולחן הוא פתורא וכמו שנמלה היא קמצא.
HaimL אמר:פשט, פשט, אבל מחודש.כמעיין המתגבר אמר:HaimL אמר:נראה לי הסבר קצת מחודש, דאיתא בגמרא כתובות
חילול הוא רחיצה בארמית בכל מקום, ותפסיקו לחפש בכל דבר רמז סוד ודרש, ככה אומרים בארמית, כמו ששולחן הוא פתורא וכמו שנמלה היא קמצא.
עכ"פ, יש לך מובאות נוספות לכך שרחיצה בארמית היא חילול?
ממש לא בכל מקום, בתרגומי שפה יש רק פשט בדרך כלל.נתן הבבלי אמר:כמעיין המתגבר אמר:HaimL אמר:נראה לי הסבר קצת מחודש, דאיתא בגמרא כתובות
חילול הוא רחיצה בארמית בכל מקום, ותפסיקו לחפש בכל דבר רמז סוד ודרש, ככה אומרים בארמית, כמו ששולחן הוא פתורא וכמו שנמלה היא קמצא.
מה נפקמ שזה בכל מקום
ברוררררררררררררררררר
שיש פרדס בכל דבר
וכי הפסיק המעיין מלהתגבר בזה (אולי יש דברים יותר חשובים, בזה אני מסכים)
אבל אולי בבשר זה לשון המושאל?כמעיין המתגבר אמר:רבינו גרשום בגיליון שם.HaimL אמר:כמעיין המתגבר אמר:
כדמתרגם וירחץ את הקרב וחליל ית גוא.
כמעיין המתגבר אמר:HaimL אמר:נראה לי הסבר קצת מחודש, דאיתא בגמרא כתובות
חילול הוא רחיצה בארמית בכל מקום, ותפסיקו לחפש בכל דבר רמז סוד ודרש, ככה אומרים בארמית, כמו ששולחן הוא פתורא וכמו שנמלה היא קמצא.
HaimL אמר:אבל אולי בבשר זה לשון המושאל?כמעיין המתגבר אמר:רבינו גרשום בגיליון שם.HaimL אמר:
כדמתרגם וירחץ את הקרב וחליל ית גוא.
הרי בלשה"ק לא נתייחדה מילה לרחיצת בשר דווקא, ומאיזו סיבה בלשון הארמית תהיה מילה כזאת? ולכן, השאלה במקומה, מהו לשון חילול דווקא ברחיצת הבשר
אבוי! א"כ, קשה לשון רש"י בחולין קי"ג., שהביא השואלכמעיין המתגבר אמר:HaimL אמר:כמעיין המתגבר אמר:
חיימל אהובי, למה אתה מטריחני חינם.
חולין צה:, מחלל רישיה, לגירסת רבינו גרשום, וכן רש''י שם דגריס מחוור כתב מחללו ומדיחו.
בערוך הביא ורחצת וסכת מתרגמים ותחלילי.
ותו לא מידי.
נתן הבבלי אמר:אני חשבתי לבאר שזה מלשון הפסוק בתהילים הן בעון חוללתי שפירושו - נוצרתי, וה"נ כאן ע"י הרחיצה כאילו מייצר הדבר כמו חדש.
HaimL אמר:ומ"מ, לא אטריחך בשעת לילה מאוחרת...
נתן הבבלי אמר:כעת שמעתי עוד פשט
חלל הכונה ריק כמו חלון, חולין ריק מקודש, מחלל שבת שהוציא את קדושת השבת, וכן חליל ועוד הרבה ולפי"ז חלליה בית טבחיה הכוונה שרוקן את הבשר מדם שעל גבו, וחזק.
נתן הבבלי אמר:איך מדגישים את במבי
במבי אמר:ראיתי לפני מספר ימים בערוך בהסבר ה"סנוורים" שהוכו אנשי סדום שמתרגמו באיטלקית למילה "קטרט" שכך גם אומרים באיטלקית "קטרקט" בעיניים.
מבט ברשת העלה שהאטימולוגיה של המילה קטרקט שמשמעה בעצם "מפלי מים" נובעת מהעובדה שמים צלולים במפל נהפכים עקב הקצף למראה לבן, שזה קשור כנראה למראה הפרעה זו בעין.
בחזרה לפרשה, בתרגום יונתן מתרגם סנוורים "בחורדרוריא" ומביא שם הפירוש יונתן שזהו לשון עורון מלשון רז"ל פרק אלו מימין (בכורות לח:) בחוודור ופירש"י חולי הוא טיפין לבנות בעין.
וא"כ המילה הארמית חוורדרוריא משמע שנובעת מחיוור שזה לבן.
קַטַרַקְט
1. יָרוד; עכירות בעדשת העַין, כֶּתֶם לבן על קַרנית העַיִן. שינוי באיכות עדשת העין בגלל התעמעמות הדרגתית שלה;
2. (בגאוגרפיה) סדרה של מפלי מים מדורגים, הנוצרים ממי נהר הזורם על־פני אבן קשה
אנגלית: cataract
אכן בתרגום אונקלוס בא לשון זה רק על רחיצת בשר ולא על שאר רחיצות, ובתרגום יונתן לנביאים אין לשון זו על רחיצה כלל. ובתורה זה דווקא על רחיצת בשר בהמה אך בתרגום רות זה על רחיצת אדם כמו שהובא מהערוך (וכן הוא גם בתרגום רות שלפנינו).נדיב לב אמר:מה כוונתך בארמית בכל מקום רחיצה זה חילול.כמעיין המתגבר אמר:חילול הוא רחיצה בארמית בכל מקום, ותפסיקו לחפש בכל דבר רמז סוד ודרש, ככה אומרים בארמית, כמו ששולחן הוא פתורא וכמו שנמלה היא קמצא.HaimL אמר:נראה לי הסבר קצת מחודש, דאיתא בגמרא כתובות
בתרגום אונקלוס ויונתן מפרש בכל מקום ורחץ בשרו ויסחי ית בשריה. וכן על בגדיו וכיו"ב.
ואת המילה טבל מתרגם ויטבול או ויטמוש.
במבי אמר:לשון הערוך
חל [וואשען] (חולין צה) אתא ההוא גברא קא מחליל רישא במיא. (שם קיג) הא דחליל ביה טבחא הא דלא חליל ביה טבחא פי' שרחץ הקצב. ורחצת וסכת תרגום ותחלולי במיא ותסוכי בוסמנין:
וא"כ שורש המילה הוא "חל"
אבל אצלנו זה לא יעזור שכאן שוטפים רק בחוץ וקרי לה בגמרא חלליהכהן אמר:מספר ביאור שמות הנרדפים בתנ"ך לרב שלמה ורטהיימר
רחץ שם לרחיצת הגוף לנקיון, כמו ורחצו הזכו (ישעיה א', ט"ז), והוא בין הרחוץ בחוץ בגלוי הגוף כמו ורחצו ידיהם ורגליהם (שמות ל', י"ט), ובין ברחיצה בפנים, כמו והקרב והכרעים ירחץ במים (ויקרא י"ז, ט"ז), שרחיצת הקרב הוא בודאי גם מבפנים לטהרו מלכלוכו, ולכן תרגם אונקלוס שם יחלל, ובאדם תרגם ורחץ - יסחי.
'יחלל' זה לשון 'חלל', דהיינו פנים הגוף.
גם כאן שוטפים את החלק הפנימי של הבשר. רק רחיצת הגוף מבחוץ מתורגמת 'יסחי'נתן הבבלי אמר:אבל אצלנו זה לא יעזור שכאן שוטפים רק בחוץ וקרי לה בגמרא חלליה
כמעיין המתגבר אמר:HaimL אמר:נראה לי הסבר קצת מחודש, דאיתא בגמרא כתובות
חילול הוא רחיצה בארמית בכל מקום, ותפסיקו לחפש בכל דבר רמז סוד ודרש, ככה אומרים בארמית, כמו ששולחן הוא פתורא וכמו שנמלה היא קמצא.
במבי אמר:כמעיין המתגבר אמר:HaimL אמר:נראה לי הסבר קצת מחודש, דאיתא בגמרא כתובות
חילול הוא רחיצה בארמית בכל מקום, ותפסיקו לחפש בכל דבר רמז סוד ודרש, ככה אומרים בארמית, כמו ששולחן הוא פתורא וכמו שנמלה היא קמצא.
נראה לי ששולחן נקרא פתורא ע"ש שהוא עגול (שהרי מסבים סביב השולחן) וכמו שהפת צ"ל שנקראת כך מפני שהיא עגולה.
ומה לפתור ולעגול? שאלת בור.במבי אמר:נראה לי ששולחן נקרא פתורא ע"ש שהוא עגול (שהרי מסבים סביב השולחן) וכמו שהפת צ"ל שנקראת כך מפני שהיא עגולה.
הצעיר שבחבורה אמר:ומה לפתור ולעגול? שאלת בור.במבי אמר:נראה לי ששולחן נקרא פתורא ע"ש שהוא עגול (שהרי מסבים סביב השולחן) וכמו שהפת צ"ל שנקראת כך מפני שהיא עגולה.
HaimL אמר:כידוע, קטנית (לפחות בהגדרה שלה ע"פ ההלכה) היא כל דבר שזרעו נאכל. מכאן גם הפפרקורן הגרמני (זרע הפלפל). מכאן גם התירס (אגב, המילה העברית תירס היא פשוט שערורייה). גר-עין, בלועזית ker-nel או core.במבי אמר:ומילה מולידה מילה, לדוגמא אשה בהריון מכונה "הרה" מלשון הר וכפי שאמרנו הר-כר-גר-טר מתחלפים. השורש GRAVIS בלועזית משמעו כובד (נובע מהר - שהוא גם מסתמא כבד ומזה גרוויטציה - כוח המשיכה\הכובד) ומזה המילה הלועזית gravida שזה אשה הרה\כבדה. הבאנו לעיל שגם המילה קרח הגיעה מתולדות ה"קר" וכן המילה שיער בלועזית HAIR שורשה מהפועל לעלות למקום גבוה
גרגר משמעו זרע קטן (כמהרש"א שכותב שהכפול מורה על המיעוט בדבר כמו ירקרק אדמדם בסוטה יב: ד"ה המצפצפים) וכן תירס בלע"ז CORN נובע מגרמנית עתיקה "קורנם" שמשמע זרע קטן (שוב גר-קר)
גרנט פירושו רימון וכן המילה רימון שורשה "רמ" גבוה ו"ון" הקטנה כמהרש"א שבמילה "סואן" הן' מקטינה כנו"ן הבאה במלה אישון (דף ח: ד"ה מנין) ו "קר" (קר-"גר"נט) מבטא כתר שיש בראש הרימון כפי שפתחנו במשמעות המילה קורונה
עוד בנוגע לאישה הרה, קראו חכמים לרחם בשם קבר (פתיחת הקבר), וקבר הוא grave.
ייתכן אולי (סתם השערה), שכור ובית כור הוא שטח של אחסון גרעינים (תבואה, דגן או קטנית).
ועוד השערה, אולי הרה היא מלשון הזרע המתפתח בה, בתוך הרחם. אולי גם קורא דגר וגו' קשור לגרעין וגרגיר.