כוונה לא לצאת בספירת העומר

[יהודי]

ידועים (למי שיודע) דברי הגר"ז בסי' תפט וז"ל:
ואפילו לא ספר עמהם כלל, אלא ששמע הספירה מן אחד ומן הציבור שספרו ולא נתכוין כלל להוציאו, וגם הוא לא נתכוין לצאת בשמיעה זו אלא שמע לפי תומו, לא יברך כשיספור בלילה שהשומע כעונה, ואפילו אם היה מחשב אין אני מתכוין לצאת בספירה זו אין זה כלום להאומרים שמצות אין צריכות כוונה כלל, אלא אם כן מחשב אני מתכוין שלא לצאת בה. ע"כ.
וידוע שכדברי הגר"ז שכונה לצאת תלויה אי מצ"כ, מבואר מדברי כל הראשונים בר"ה כח: אלא שהביאו שיטה שחילקה ביניהם ודחאוה. וכן מבואר בהרבה מרבו' האחרונים, ביניהם המג"א שם בסי' תפט ובעוד מקומות. 

והסתפקתי במי שמתפלל במנין בו הציבור סופר שלא כמנהגו, האם גם כה"ג יש לכוין שלא לצאת. או שבזה יש אומדנא ברורה שודאי מכוין לא לצאת.