חזרה מלכות לישראל

אברהם יצחק

משתמש ותיק
כתב הרמב''ם בתיאורו את נס חנוכה
'וחזרה מלכות לישראל יתר ממאתיים שנה'
מה הנס בזה שיש שלטון יהודי
ובפרט שבגמ' ובמדרשים לא מוזכר העניין הזה
אלא יותר הנס של הניצחון ובעיקר נס פך השמן שתוכנו הוא
הניצחון על תרבות יוון
 

עץ הדעת

משתמש ותיק
אברהם יצחק אמר:
כתב הרמב''ם בתיאורו את נס חנוכה
'וחזרה מלכות לישראל יתר ממאתיים שנה'
מה הנס בזה שיש שלטון יהודי
ובפרט שבגמ' ובמדרשים לא מוזכר העניין הזה
אלא יותר הנס של הניצחון ובעיקר נס פך השמן שתוכנו הוא
הניצחון על תרבות יוון


לשיטתך תקשה כבר מיציאת מצרים מדוע  צריך את ארץ ישראל שזבת חלב ודבש אפשר להישאר במצרים תחת פרעה ורק שיפסיק לשעבד אותנו 
הלא העיקר שנקבל את התורה ונשמור מצותיה 
בקיצור שאלתך נובעת מחוסר הבנה בסיסית בתנ"ך 
 
 

הישר_והטוב

משתמש ותיק
אברהם יצחק אמר:
כתב הרמב''ם בתיאורו את נס חנוכה
'וחזרה מלכות לישראל יתר ממאתיים שנה'
מה הנס בזה שיש שלטון יהודי
ובפרט שבגמ' ובמדרשים לא מוזכר העניין הזה
אלא יותר הנס של הניצחון ובעיקר נס פך השמן שתוכנו הוא
הניצחון על תרבות יוון
עצם זה שיש שלטון יהודי זה נותן אפשרות לעצור את תרבות יוון.
מלבד התועלת שיש בזה בלא"ה כמ"ש המגיבים לפני דברי.
 

חייל של הרבי

משתמש ותיק
לא נראה לי שהמתקפות על פותח האשכול - מוצדקות.
הוא לא רימז בשום צורה ששלטון יהודי אינו דבר טוב ורצוי.
רק שאל מה הנס בזה. הנס הוא שמנצחים במלחמה. זה שמצליחים אחרי זה להחזיק שלטון - מה נס יש בזה? כל אומה עושה זאת. ואדרבה השלטון הזה נפל בסוף שלא כדרך הטבע (כלומר ע"י מקרים מוזרים ומשונים).
 

הישר_והטוב

משתמש ותיק
לענ"ד מש"כ הרמב"ם שחזרה מלכות לישראל יותר ממאתים שנה אינו תיאור הנס עצמו, אלא רק הסבר על חשיבותו של הנס. וכנראה שלאור הבנה זו באו המתקפות הנ"ל.
 

עת הזמיר

משתמש ותיק
במאמר האחרון של הגר"י דייוויד האריך בענין זה עפ"י דברי המהר"ל בענין הד' מלכויות.
כמדומני שהעלו תמליל של המאמר באחד האשכולות.
 

אייזיק 0

משתמש ותיק
מאד קשה לומר שדברי הרמב"ם על שלטון עצמאי, שהרי בגמ' עבודה זרה (ט:) איתא: "מאה ושמונים שנה קודם שנחרב הבית פשטה מלכות הרשעה על ישראל" ויעויי"ש בכל הסוגיא שפשוט שאין המדובר על מלוכה עצמאית, יתכן לומר שהרמב"ם מתכוון לביהמ"ק והעבודה שחזרו לישראל, יש לזה גם קצת ראיה מהמילים "עד החורבן השני".
 

צבי הירש

משתמש ותיק
לכאורה דברי הרמב"ם באים לתרץ קושיא שמובנת מאליה
הרי הנס הזה לכאורה חסר משמעות בזמנינו
שהרי אנחנו שוב תחת מלכויות המונעים את קיום הדת?

והתשובה היא שזה נס משמעותי ביותר
כיון שהוא נתן לבני ישראל ארכה של יותר מ200 שנות תורה ומצוות תחת מלכות יהודית
ועל כך ראוי לשמוח גם בימינו
 

לומד ומלמד

משתמש ותיק
'הנס חסר משמעות בימינו' - כל קיומנו היום כעם והיותנו היום שתו"מ הוא מתוקף מסירות נפשם של היחידים בדור ההוא!
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
דברי הרמב"ם באמת פשוטים ונפלאים, ובאים לבטא את היקף הנס של היציאה מגלות יון

'חזרה' - כלומר, למה שהיה כבר פעם

הפעם האחרונה שהיתה מלכות לישראל, היה מלכות צדקיהו, ממלכי בית דוד בזמן בית ראשון

ודברי הרמב"ם ברור מללו, שחזרת המלכות, היינו היציאה הראשונה מהגלות, אחרי רצף של ג' גלויות מזמן חורבן בית ראשון ועד הנצחון על היונים, ועד אז גם אם יצאו מגלות לא זכו לגאולה

כלומר, הנס הזה של נצחון על יון, הוא לא נס רק ביחס לגלות יוון בפרט, אלא ביחס לכלל המציאות של 'גלות', שהרי גם כשנבנה הבית בשניה, ויצאו לכאורה מתחת יד שלטון בבל, עדיין לא יצאו מהגלות, משום שהיו תחת גלות פרס, וממנה עברו ליון, ורק כשיצאו מיוון יצאו באמת מהגלות לגאולה
 

מוחל וסולח

משתמש ותיק
אברהם יצחק אמר:
כתב הרמב''ם בתיאורו את נס חנוכה
'וחזרה מלכות לישראל יתר ממאתיים שנה'
מה הנס בזה שיש שלטון יהודי
ובפרט שבגמ' ובמדרשים לא מוזכר העניין הזה
אלא יותר הנס של הניצחון ובעיקר נס פך השמן שתוכנו הוא
הניצחון על תרבות יוון
הישר_והטוב אמר:
לענ"ד מש"כ הרמב"ם שחזרה מלכות לישראל יותר ממאתים שנה אינו תיאור הנס עצמו, אלא רק הסבר על חשיבותו של הנס. וכנראה שלאור הבנה זו באו המתקפות הנ"ל.
אולי אקח את דבריך לזווית שונה, או שהדברים ידייקו את דבריך.

הרי שלטון ישראל שחזר עד סוף הבית, אינו בזכות אותה מערכה שבה ניצחו המכבים.
שהרי לאחר שחרור ירושלים בידי יהודה המכבי, וטיהור הבית. חזרו היוונים בחיל עצום, עם מכונות מלחמה שלא היו בקרבות קודם לכן.
הדבר שהציל את עם ישראל באותה העת, היתה מרידה פנימית שהכריחה את הקיסר לחזור לאחור, ולוותר על המלחמה. עקב הכורח הוא הגיע להסכם כניעה/שלום.

והתשובה הדי ידועה, שניצחון המלחמה הוא לא החלק המשמעותי, שהרי ישנה הבטחה אלוקית, שאלוקים לא יטוש אותנו, ולכן ניצחון במלחמה לא מגלה את אהבת הבורא אלינו, מה שאין כן נס פח השמן, הוא גילה את אהבת הבורא אלינו, שהרי לא היה הכרח בשמן זית זך טהור. היה ניתן במצבם באותה העת להשתמש בשמנים אחרים.
כך גם, כשהיהדות חזרה להתקיים בגאון, ועבודת ביהמ"ק נמשכה, ולא תחת כיבוש/גזירות, זו גם אהבת הבורא אלינו, שהרי היה יכול לקיים מבחינה אותנו פיזית, גם תחת כיבוש.
 
 

נבשר

משתמש ותיק
ספר וסופר אמר:
דברי הרמב"ם באמת פשוטים ונפלאים, ובאים לבטא את היקף הנס של היציאה מגלות יון

'חזרה' - כלומר, למה שהיה כבר פעם

הפעם האחרונה שהיתה מלכות לישראל, היה מלכות צדקיהו, ממלכי בית דוד בזמן בית ראשון

ודברי הרמב"ם ברור מללו, שחזרת המלכות, היינו היציאה הראשונה מהגלות, אחרי רצף של ג' גלויות מזמן חורבן בית ראשון ועד הנצחון על היונים, ועד אז גם אם יצאו מגלות לא זכו לגאולה

כלומר, הנס הזה של נצחון על יון, הוא לא נס רק ביחס לגלות יוון בפרט, אלא ביחס לכלל המציאות של 'גלות', שהרי גם כשנבנה הבית בשניה, ויצאו לכאורה מתחת יד שלטון בבל, עדיין לא יצאו מהגלות, משום שהיו תחת גלות פרס, וממנה עברו ליון, ורק כשיצאו מיוון יצאו באמת מהגלות לגאולה
נתגלית כמכסה טפחיים. (אף בלא לגלות טפח)
 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
ספר וסופר אמר:
ורק כשיצאו מיוון יצאו באמת מהגלות לגאולה
אמנם בשיתוף עם רומי, ואחר 26 שנים מנס חנוכה כבר התחיל השעבוד ע''י רומי [כמפורש כ''ז במס' ע''ז ח' ע''ב]. והעצמאות המלאה א''כ לא נמשכה 200 שנה ואפי' לא קרוב לזה.


 
 

ספר וסופר

משתמש ותיק
קדמא ואזלא אמר:
ספר וסופר אמר:
ורק כשיצאו מיוון יצאו באמת מהגלות לגאולה
אמנם בשיתוף עם רומי, ואחר 26 שנים מנס חנוכה כבר התחיל השעבוד ע''י רומי [כמפורש כ''ז במס' ע''ז ח' ע''ב]. והעצמאות המלאה א''כ לא נמשכה 200 שנה ואפי' לא קרוב לזה.
הרמב"ם באמת לא מדבר על 'עצמאות מלאה' אלא על חזרת המלכות
גם צדקיהו כבר לא היה עצמאי

אבל בכל זאת, כל עוד שיש מלכות לישראל, אזי עדיין הם לא בגלות
וכאשר נפתח החלון בגאולה מיוון להעמיד מלכות, אזי גם שלטון רומי לא נחשב לגלות עד שלקח את המלכות מידינו

והפלא הוא, רק זה שהרמב"ם מחשיב את מלכות עבדי בית חשמונאי, הורדוס וחבריו, כהמשך מלכות ישראל, [ועל פי דברי זה גם קצת מובן, כי עיקר הפגם של מלכות העבדים היתה פגם שנוגע למלכות ישראל מיניה וביה, אבל לא היה בזה בכדי לבטל שם מלכות ישראל מאותה מלכות, ולכן עד שרומי לא חזרו להחריב את הבית, ולבטל את המלכות מאתנו, לא נחשב לביטול המלכות מכל וכל, ולא נחשב שהיינו בגלות].
 
חלק עליון תַחתִית