חימקו אמר:כרגע יש לפניך מצות לימוד תורה.
אם זה היה רשות, זאת שאלה אם מותר להישאר ער כל הלילה ולמחרת לישון בבית.
well אמר:חימקו אמר:כרגע יש לפניך מצות לימוד תורה.
אם זה היה רשות, זאת שאלה אם מותר להישאר ער כל הלילה ולמחרת לישון בבית.
אתה יוצא מנקודת הנחה שאם אני לא ילמד בלילה אני ילמד פחות, אני לא בטוח שזה נכון. אולי בכמות השעות כן אבל בסיכום של הזמן נטו עם האיכות - אני לא בטוח האמת שהנושא של הסוכה זה רק אחד השיקולים אבל מעבר לזה זה פוגע לי בדי הרבה דברים (תפילה נורמלית, התארגנות לחג, כח לרקוד ולשמוח בהקפות) כך שיש לי מספיק סיבות לוותר על זה.
well אמר:אתה צריך מקורות לענין המשמר בהו"ר? לא המצאתי את זה.
well אמר:חימקו אמר:כרגע יש לפניך מצות לימוד תורה.
אם זה היה רשות, זאת שאלה אם מותר להישאר ער כל הלילה ולמחרת לישון בבית.
אתה יוצא מנקודת הנחה שאם אני לא ילמד בלילה אני ילמד פחות, אני לא בטוח שזה נכון. אולי בכמות השעות כן אבל בסיכום של הזמן נטו עם האיכות - אני לא בטוח האמת שהנושא של הסוכה זה רק אחד השיקולים אבל מעבר לזה זה פוגע לי בדי הרבה דברים (תפילה נורמלית, התארגנות לחג, כח לרקוד ולשמוח בהקפות) כך שיש לי מספיק סיבות לוותר על זה.
אי הוי 'תשבו כעין תדורו'.חימקו אמר:איזה מבחן?
קשה, הרי בפועל כרגע הוא מצטער.מסיח לפי תומו אמר:באור זרוע מבואר שאין לאדם לעשות דברים שמחמתם יזדקק לפטור מצטער.
או"ז רצט
ויש בני אדם כשהן מקיזין דם במועד דאוכלין חוץ לסוכה ואומרין דלא גרע מחש בעיניו או בראשו וטעות הוא בידם דאין הניקז חולה אלא אדרבה הוא שמח ומרבה בסעודה באכילה ושתיה ותו דהו"ל שלא להקיז במועד אלא קודם או לאחר כך דאפי' גבי אבל שבא עליו צער ממילא מן השמים אמרינן לעיל דאיבעיא ליה ליתובי דעתו למצוה כ"ש הכא שלא היה לו להקיז אלא ודאי המקיז חייב לאכול בסוכה ולשתות בה ולישן בה ולשמוח בה:
כמו שבא עליהם בתביעה שא"כ למה עשו כן במועד. אלא שרק באים להיפטר ממה שהם חייבים. ודחוק.חימקו אמר:צ"ל שהוא סומך על סברתו הראשונה, דאין הניקז חולה אלא אדרבה וכו..
לדבריו אין מקום למה שבארתי בכוונת האו"ז.מסיח לפי תומו אמר:ובהליכות שלמה למד הגרשז"א מהאור זרוע שאין לפטור הולכי דרכים שהלכו לטייל.
מובא בספר סדר היום לר' משה מכירברוךווייס אמר:well אמר:חימקו אמר:כרגע יש לפניך מצות לימוד תורה.
אם זה היה רשות, זאת שאלה אם מותר להישאר ער כל הלילה ולמחרת לישון בבית.
אתה יוצא מנקודת הנחה שאם אני לא ילמד בלילה אני ילמד פחות, אני לא בטוח שזה נכון. אולי בכמות השעות כן אבל בסיכום של הזמן נטו עם האיכות - אני לא בטוח האמת שהנושא של הסוכה זה רק אחד השיקולים אבל מעבר לזה זה פוגע לי בדי הרבה דברים (תפילה נורמלית, התארגנות לחג, כח לרקוד ולשמוח בהקפות) כך שיש לי מספיק סיבות לוותר על זה.
אם ככה מהיכי תיתי שיש עניין בכלל לעשות את המשמר?
איפכאניק אמר:מובא בספר סדר היום לר' משה מכירברוךווייס אמר:well אמר:אתה יוצא מנקודת הנחה שאם אני לא ילמד בלילה אני ילמד פחות, אני לא בטוח שזה נכון. אולי בכמות השעות כן אבל בסיכום של הזמן נטו עם האיכות - אני לא בטוח האמת שהנושא של הסוכה זה רק אחד השיקולים אבל מעבר לזה זה פוגע לי בדי הרבה דברים (תפילה נורמלית, התארגנות לחג, כח לרקוד ולשמוח בהקפות) כך שיש לי מספיק סיבות לוותר על זה.
אם ככה מהיכי תיתי שיש עניין בכלל לעשות את המשמר?
"שמפני שהיא אושפיזא של דוד המלך, והוא היה ניעור ולא היה ישן, רק שיתין נשמי, ואמר שירות ותשבחות, לכן אנו מעוררים מדה שלו"
לכאו' שאני, דאינו חייב לישן עכשיו, דשינה אינו חיוב שצריך לקיימו מתי שהוא ביום, אלא מתי שירצה לישן נדון אם הוא מצטער, [ואמנם עכ"פ לכאו' אם יכול לשנות מעט מזמן שינתו בקצת טירחא, בזה יל"ע].בארי התורה אמר:תלוי אם מותר להכניס את עצמו לאונס וזה מחלוקת גדולה
לא נכנסתי לנידון הנ"ל אלא לעניין השאלה של ברוךוויס שכתב שמהיכי תיתי שיש עניין בכלל לעשות את המשמר?ברוךווייס אמר:איפכאניק אמר:מובא בספר סדר היום לר' משה מכירברוךווייס אמר:אם ככה מהיכי תיתי שיש עניין בכלל לעשות את המשמר?
"שמפני שהיא אושפיזא של דוד המלך, והוא היה ניעור ולא היה ישן, רק שיתין נשמי, ואמר שירות ותשבחות, לכן אנו מעוררים מדה שלו"
ברור
אבל הוא גם לא ישן ביום
איפכאניק אמר:לא נכנסתי לנידון הנ"ל אלא לעניין השאלה של ברוךוויס שכתב שמהיכי תיתי שיש עניין בכלל לעשות את המשמר?ברוךווייס אמר:איפכאניק אמר:מובא בספר סדר היום לר' משה מכיר
"שמפני שהיא אושפיזא של דוד המלך, והוא היה ניעור ולא היה ישן, רק שיתין נשמי, ואמר שירות ותשבחות, לכן אנו מעוררים מדה שלו"
ברור
אבל הוא גם לא ישן ביום
אולי יש לחלק בין הקזת דם שעושה מעשה ממש לבין 'משמר' שהוי בשב ואל תעשהחימקו אמר:מסיח לפי תומו אמר:באור זרוע מבואר שאין לאדם לעשות דברים שמחמתם יזדקק לפטור מצטער.
או"ז רצט
ויש בני אדם כשהן מקיזין דם במועד דאוכלין חוץ לסוכה ואומרין דלא גרע מחש בעיניו או בראשו וטעות הוא בידם דאין הניקז חולה אלא אדרבה הוא שמח ומרבה בסעודה באכילה ושתיה ותו דהו"ל שלא להקיז במועד אלא קודם או לאחר כך דאפי' גבי אבל שבא עליו צער ממילא מן השמים אמרינן לעיל דאיבעיא ליה ליתובי דעתו למצוה כ"ש הכא שלא היה לו להקיז אלא ודאי המקיז חייב לאכול בסוכה ולשתות בה ולישן בה ולשמוח בה: