לעשות משמר הגורם לפטור מהסוכה

well

משתמש ותיק
שאלה שאני מתחבט בה כל שנה, האם כדאי לעשות משמר בליל הו"ר כאשר המציאות היא שלמחרת אני יאלץ לישון בבית מחמת הרעש (הסוכה במרפסת ליד הסלון) ולפעמים גם מחמת החום?
 

חימקו

משתמש ותיק
כרגע יש לפניך מצות לימוד תורה.
אם זה היה רשות, זאת שאלה אם מותר להישאר ער כל הלילה ולמחרת לישון בבית.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
כה"ג בביתו יש התלבטות? [אם יֵאלץ לישן עקב כך במקום אחר, מפני החום והרעש].
זהו - בפשטות - ה'מבחן'.
 

well

משתמש ותיק
פותח הנושא
חימקו אמר:
כרגע יש לפניך מצות לימוד תורה.
אם זה היה רשות, זאת שאלה אם מותר להישאר ער כל הלילה ולמחרת לישון בבית.



אתה יוצא מנקודת הנחה שאם אני לא ילמד בלילה אני ילמד פחות, אני לא בטוח שזה נכון. אולי בכמות השעות כן אבל בסיכום של הזמן נטו עם האיכות - אני לא בטוח האמת שהנושא של הסוכה זה רק אחד השיקולים אבל מעבר לזה זה פוגע לי בדי הרבה דברים (תפילה נורמלית, התארגנות לחג, כח לרקוד ולשמוח בהקפות) כך שיש לי מספיק סיבות לוותר על זה.
 

ברוךווייס

משתמש ותיק
well אמר:
חימקו אמר:
כרגע יש לפניך מצות לימוד תורה.
אם זה היה רשות, זאת שאלה אם מותר להישאר ער כל הלילה ולמחרת לישון בבית.



אתה יוצא מנקודת הנחה שאם אני לא ילמד בלילה אני ילמד פחות, אני לא בטוח שזה נכון. אולי בכמות השעות כן אבל בסיכום של הזמן נטו עם האיכות - אני לא בטוח האמת שהנושא של הסוכה זה רק אחד השיקולים אבל מעבר לזה זה פוגע לי בדי הרבה דברים (תפילה נורמלית, התארגנות לחג, כח לרקוד ולשמוח בהקפות) כך שיש לי מספיק סיבות לוותר על זה.


אם ככה מהיכי תיתי שיש עניין בכלל לעשות את המשמר?
 
 

well

משתמש ותיק
פותח הנושא
אתה צריך מקורות לענין המשמר בהו"ר? לא המצאתי את זה.
 

חימקו

משתמש ותיק
well אמר:
חימקו אמר:
כרגע יש לפניך מצות לימוד תורה.
אם זה היה רשות, זאת שאלה אם מותר להישאר ער כל הלילה ולמחרת לישון בבית.



אתה יוצא מנקודת הנחה שאם אני לא ילמד בלילה אני ילמד פחות, אני לא בטוח שזה נכון. אולי בכמות השעות כן אבל בסיכום של הזמן נטו עם האיכות - אני לא בטוח האמת שהנושא של הסוכה זה רק אחד השיקולים אבל מעבר לזה זה פוגע לי בדי הרבה דברים (תפילה נורמלית, התארגנות לחג, כח לרקוד ולשמוח בהקפות) כך שיש לי מספיק סיבות לוותר על זה.


אי משום הא עיין מג"א סימן תריט ס"ק יא.
 
 

מסיח לפי תומו

משתמש ותיק
באור זרוע מבואר שאין לאדם לעשות דברים שמחמתם יזדקק לפטור מצטער.

או"ז רצט
ויש בני אדם כשהן מקיזין דם במועד דאוכלין חוץ לסוכה ואומרין דלא גרע מחש בעיניו או בראשו וטעות הוא בידם דאין הניקז חולה אלא אדרבה הוא שמח ומרבה בסעודה באכילה ושתיה ותו דהו"ל שלא להקיז במועד אלא קודם או לאחר כך דאפי' גבי אבל שבא עליו צער ממילא מן השמים אמרינן לעיל דאיבעיא ליה ליתובי דעתו למצוה כ"ש הכא שלא היה לו להקיז אלא ודאי המקיז חייב לאכול בסוכה ולשתות בה ולישן בה ולשמוח בה:
 

שאר ישוב

משתמש רגיל
בעצם באו"ז כתוב חידוש יותר גדול, שלא בלבד שאסור להקיז, אפ' הקיז חייב לאכול בסוכה בעודו מצטער, וזה תימה שהרי אם הוא מצטער אין כאן כעין תדורו ומה מקיים בישיבתו?
 

חימקו

משתמש ותיק
מסיח לפי תומו אמר:
באור זרוע מבואר שאין לאדם לעשות דברים שמחמתם יזדקק לפטור מצטער.

או"ז רצט
ויש בני אדם כשהן מקיזין דם במועד דאוכלין חוץ לסוכה ואומרין דלא גרע מחש בעיניו או בראשו וטעות הוא בידם דאין הניקז חולה אלא אדרבה הוא שמח ומרבה בסעודה באכילה ושתיה ותו דהו"ל שלא להקיז במועד אלא קודם או לאחר כך דאפי' גבי אבל שבא עליו צער ממילא מן השמים אמרינן לעיל דאיבעיא ליה ליתובי דעתו למצוה כ"ש הכא שלא היה לו להקיז אלא ודאי המקיז חייב לאכול בסוכה ולשתות בה ולישן בה ולשמוח בה:
קשה, הרי בפועל כרגע הוא מצטער.
 
 
 

חימקו

משתמש ותיק
צ"ל שהוא סומך על סברתו הראשונה, דאין הניקז חולה אלא אדרבה וכו..
 

מסיח לפי תומו

משתמש ותיק
כנראה למד האור זרוע שפטור צטער הוא לא מדין תשבו כעין תדורו, אלא פטור שפטרה תורה את המצטער ומצטער כזה לא פטרה תורה. ובהליכות שלמה למד הגרשז"א מהאור זרוע שאין לפטור הולכי דרכים שהלכו לטייל.
אך יש ראשונים שמפורש בהם שהפטור הוא מדין תשבו כעין תדורו.
 

נבשר

משתמש ותיק
חימקו אמר:
צ"ל שהוא סומך על סברתו הראשונה, דאין הניקז חולה אלא אדרבה וכו..
כמו שבא עליהם בתביעה שא"כ למה עשו כן במועד. אלא שרק באים להיפטר ממה שהם חייבים. ודחוק.
 

שאר ישוב

משתמש רגיל
בפשטות נראה שכיוון שהטעם הא' רוצה לחייבו כיוון שאינו מצטער אלא שמח, א"כ הטעם הב' לא סבירא ליה שהוא שמח אלא מצטער ואפ"ה רוצה לחייבו מטעם דלא הו"ל להקיז, ולפי"ז מה דמוכיח מאבל הוא את תוקף חיובו שלא להיות מצטער, כלו' שאם ישנו מצטער שחייב ליתובי דעתיה כ"ש שחייב שלא להצטער, ומה שמחייבו בפועל לאכול בסוכה הוא מסברא, מאחר דאסיק שלא היה לו לצער עצמו. וזהו דבר תימה כמו שהערתי למעלה.
ואולי צ"ל שכוונת האו"ז ב'ותו דהו"ל להקיז וכו' דאע"ג שאינו שמח יש לו לשמח עצמו ולשבת בסוכה, והיא גופא מוכיח מאבל דאע"ג שבא ממילא חייב ליתובי דעתיה כ"ש הכא שחייב ליתובי דעתיה.
אמנם זה יקשה דלכאורה יש לחלק שבאבל צערו אינו צער הגוף, לכך איבעי ליה ליתובי דעתיה, אבל מקיז דם, מצטער בחולי הגוף ואיך ירפא עצמו?
ולכאורה נראה שפטור מצטער אינו מפני שכואב הוא בפועל, אלא מפני דעתו שאינה מיושבת והוא שרוי בצער, ולכן אף הכואב בכאבי גופו יכול הוא להיות אינו מצטער אם ישמח. ומדויק מאוד בלשונו "חייב לאכול בסוכה ולשתות בה ולישן בה ולשמוח בה:" שהוסיף פה חובת שמחה יתירה על הדיורין וכוונתו לאפוקי שלא ידור ויצטער כמש"כ.
ומדויק גם במש"כ לטעם הא' "דאין הניקז חולה אלא אדרבה הוא שמח ומרבה בסעודה באכילה ושתיה" שאינו שולל את מה שגופו כואב מחמת ישיבתו, אלא נותן טעם למה אע"פ כן שמח.
 

שאר ישוב

משתמש רגיל
מסיח לפי תומו אמר:
ובהליכות שלמה למד הגרשז"א מהאור זרוע שאין לפטור הולכי דרכים שהלכו לטייל.
לדבריו אין מקום למה שבארתי בכוונת האו"ז.
 

איפכאניק

משתמש ותיק
ברוךווייס אמר:
well אמר:
חימקו אמר:
כרגע יש לפניך מצות לימוד תורה.
אם זה היה רשות, זאת שאלה אם מותר להישאר ער כל הלילה ולמחרת לישון בבית.



אתה יוצא מנקודת הנחה שאם אני לא ילמד בלילה אני ילמד פחות, אני לא בטוח שזה נכון. אולי בכמות השעות כן אבל בסיכום של הזמן נטו עם האיכות - אני לא בטוח האמת שהנושא של הסוכה זה רק אחד השיקולים אבל מעבר לזה זה פוגע לי בדי הרבה דברים (תפילה נורמלית, התארגנות לחג, כח לרקוד ולשמוח בהקפות) כך שיש לי מספיק סיבות לוותר על זה.


אם ככה מהיכי תיתי שיש עניין בכלל לעשות את המשמר?
מובא בספר סדר היום לר' משה מכיר
"שמפני שהיא אושפיזא של דוד המלך, והוא היה ניעור ולא היה ישן, רק שיתין נשמי, ואמר שירות ותשבחות, לכן אנו מעוררים מדה שלו"
 

ברוךווייס

משתמש ותיק
איפכאניק אמר:
ברוךווייס אמר:
well אמר:
אתה יוצא מנקודת הנחה שאם אני לא ילמד בלילה אני ילמד פחות, אני לא בטוח שזה נכון. אולי בכמות השעות כן אבל בסיכום של הזמן נטו עם האיכות - אני לא בטוח האמת שהנושא של הסוכה זה רק אחד השיקולים אבל מעבר לזה זה פוגע לי בדי הרבה דברים (תפילה נורמלית, התארגנות לחג, כח לרקוד ולשמוח בהקפות) כך שיש לי מספיק סיבות לוותר על זה.


אם ככה מהיכי תיתי שיש עניין בכלל לעשות את המשמר?
מובא בספר סדר היום לר' משה מכיר
"שמפני שהיא אושפיזא של דוד המלך, והוא היה ניעור ולא היה ישן, רק שיתין נשמי, ואמר שירות ותשבחות, לכן אנו מעוררים מדה שלו"

ברור

אבל הוא גם לא ישן ביום
 

בן עזאי

משתמש ותיק
בארי התורה אמר:
תלוי אם מותר להכניס את עצמו לאונס וזה מחלוקת גדולה
לכאו' שאני, דאינו חייב לישן עכשיו, דשינה אינו חיוב שצריך לקיימו מתי שהוא ביום, אלא מתי שירצה לישן נדון אם הוא מצטער, [ואמנם עכ"פ לכאו' אם יכול לשנות מעט מזמן שינתו בקצת טירחא, בזה יל"ע].
 

איפכאניק

משתמש ותיק
ברוךווייס אמר:
איפכאניק אמר:
ברוךווייס אמר:
אם ככה מהיכי תיתי שיש עניין בכלל לעשות את המשמר?
מובא בספר סדר היום לר' משה מכיר
"שמפני שהיא אושפיזא של דוד המלך, והוא היה ניעור ולא היה ישן, רק שיתין נשמי, ואמר שירות ותשבחות, לכן אנו מעוררים מדה שלו"

ברור

אבל הוא גם לא ישן ביום
לא נכנסתי לנידון הנ"ל אלא לעניין השאלה של ברוךוויס שכתב שמהיכי תיתי שיש עניין בכלל לעשות את המשמר?
 

ברוךווייס

משתמש ותיק
איפכאניק אמר:
ברוךווייס אמר:
איפכאניק אמר:
מובא בספר סדר היום לר' משה מכיר
"שמפני שהיא אושפיזא של דוד המלך, והוא היה ניעור ולא היה ישן, רק שיתין נשמי, ואמר שירות ותשבחות, לכן אנו מעוררים מדה שלו"

ברור

אבל הוא גם לא ישן ביום
לא נכנסתי לנידון הנ"ל אלא לעניין השאלה של ברוךוויס שכתב שמהיכי תיתי שיש עניין בכלל לעשות את המשמר?

ובדיוק זאת השאלה  מהיכי תיתי שיש עניין במשמור על חשבון הלימוד ביום.  בשלמא אם בסוף זה גורם ליותר שעות לימוד ניחא אבל אם זה אח"כ לישון כל היום...
 

well

משתמש ותיק
פותח הנושא
הרבה לומדים בליל שבועות היו לומדים יותר טוב ביום ובכל אופן נשארים ערים בשביל הענין ללמוד בלילה דוקא.
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
זכורני שהגאון ר' יחיאל מיכל טיקוצינסקי הזהיר ע"ז באיזהו מקום שאלו שערים בלילה ואז מתנמנמים בתפילתם חוץ לסוכה בשינת עראי...
 

well

משתמש ותיק
פותח הנושא
גם ענין זה מצטרף לשיקולים, וזה לא רק בתפילה, גם במהלך הלילה מצוי מאוד שקשה להיזהר בזה.
 

תורת

משתמש רגיל
חימקו אמר:
מסיח לפי תומו אמר:
באור זרוע מבואר שאין לאדם לעשות דברים שמחמתם יזדקק לפטור מצטער.

או"ז רצט
ויש בני אדם כשהן מקיזין דם במועד דאוכלין חוץ לסוכה ואומרין דלא גרע מחש בעיניו או בראשו וטעות הוא בידם דאין הניקז חולה אלא אדרבה הוא שמח ומרבה בסעודה באכילה ושתיה ותו דהו"ל שלא להקיז במועד אלא קודם או לאחר כך דאפי' גבי אבל שבא עליו צער ממילא מן השמים אמרינן לעיל דאיבעיא ליה ליתובי דעתו למצוה כ"ש הכא שלא היה לו להקיז אלא ודאי המקיז חייב לאכול בסוכה ולשתות בה ולישן בה ולשמוח בה:
 
אולי יש לחלק בין הקזת דם שעושה מעשה ממש לבין 'משמר' שהוי בשב ואל תעשה
 
 

כדיתבין

משתמש ותיק
אני לעצמי חושב, ואולי אני מדבר רק על עצמי, שזה שאומרים שירדה חולשה לעולם ולכן מקילים בכל מיני צומות שנהגו, לא נראה שבאמת יש חולשה גופנית בזה היום יותר מפעם, אלא רק אנשים התרגלו לאכול כל הזמן, וקשה להם פסיכולוגית להימנע מזה יום אחד.

לעומת זה לגבי שינה אני מרגיש שחיסרון שינה ממש מפריע לי בעבודת השם של יום הבא, ואני חושב שאולי בזה דווקא יש חולשה יותר מדורות קודמות, ולכן אני עצמי הולך לישון בליל הושע"ר.
וכל אחד יעשה כפי שנראה לו רצון ה' במצב שלו, ואחד המרבה כו'.
 
חלק עליון תַחתִית