ביאור הדבר
משתמש ותיק
אשמח למקורות מדוע אנו קוראים קהלת בחג הסוכות
הכרתי את זה אבל זה לא כל כך מסביר את הענייןבשלמא אמר:דרכי משה ת"צ:
והמנהג לומר בו שיר השירים ואם שבת בימים האחרונים של פסח אומרים אותו ביום האחרון בשבת וכתב אבודרהם (עמ' רמ) נהגו העולם לקרות בחג המצות שיר השירים מפני שמדבר בגאולת מצרים ובחג השבועות רות מפני שכתוב בו (א כב) בתחלת קציר שעורים ועוד שאבותינו שקיבלו התורה נתגיירו וכן רות נתגיירה ובסוכות אומרים קהלת מפני שכתוב בו (יא ב) תן חלק לשבעה וגם לשמונה שהם ימי החג.
לדבר כזה צריך מקור...יושב בשבת תחכמוני אמר:לכאורה השתלשלות הדברים היא כך.
ראשית דבר יש מנהג לקרוא את כל חמשת המגילות במשך השנה.
שנית - צריך לסדר את המגילות לפי מה שמתאים.
וממילא, אסתר ואיכה נקראות במועדם ואין מה לדון. נותרו שיר השירים, רות וקהלת. על זה בא הטעם הנ"ל של הד"מ ששיה"ש ראוי יותר לפסח, רות לשבועות וקהלת לסוכות, אבל לא הפירוש שכל הטעם שקוראים מגילת קהלת בסוכות (ושיה"ש בפסח ורות בעצרת) הוא בגלל טעם זה.
נכון. (אני חשבתי שזה הפשט הפשוט בדרכי משה, אבל מי שרואה בזה חידוש, אכן זקוק למקור כדי לבאר כך).ביאור הדבר אמר:לדבר כזה צריך מקור...
לא כתבתי שאסתר נקראת משום מנהג, רק כתבתי שכיון שנקראת בלאו הכי ממילא אין מה לדון 'מתי לקרוא אותה'.ביאור הדבר אמר:אסתר נכתבה עבור קריאתה כך שזה ודאי לא נכון וכמדומני שאף איכה
ולמה קוראים כל ספר יונה מפני כמה פסוקי תשובה?ביאור הדבר אמר:וכי סגי בהכי כדי לקרוא מגילה שלימה?
מה פתאום כל ספר יונה מדבר על יונה ועל אנשי נינוהלבי במערב אמר:ולמה קוראים כל ספר יונה מפני כמה פסוקי תשובה?ביאור הדבר אמר:וכי סגי בהכי כדי לקרוא מגילה שלימה?
ועד"ז בכו"כ הפטורות.
לבי במערב אמר:ולמה קוראים כל ספר יונה מפני כמה פסוקי תשובה?ביאור הדבר אמר:וכי סגי בהכי כדי לקרוא מגילה שלימה?
ועד"ז בכו"כ הפטורות.
יתרה מזאת,ביאור הדבר אמר:לדבר כזה צריך מקור...יושב בשבת תחכמוני אמר:לכאורה השתלשלות הדברים היא כך.
ראשית דבר יש מנהג לקרוא את כל חמשת המגילות במשך השנה.
שנית - צריך לסדר את המגילות לפי מה שמתאים.
וממילא, אסתר ואיכה נקראות במועדם ואין מה לדון. נותרו שיר השירים, רות וקהלת. על זה בא הטעם הנ"ל של הד"מ ששיה"ש ראוי יותר לפסח, רות לשבועות וקהלת לסוכות, אבל לא הפירוש שכל הטעם שקוראים מגילת קהלת בסוכות (ושיה"ש בפסח ורות בעצרת) הוא בגלל טעם זה.
אסתר נכתבה עבור קריאתה כך שזה ודאי לא נכון וכמדומני שאף איכה
טרם הקושיא - יש לברר אם בכלל מברכים...לביא אמר:יתרה מזאת, מילא נהגו לקרוא, למה האשכנזים נוהגים גם לברך על קריאתה? מאיפה יצא להם זה?
ולדעת הנוהגים כן - גם קריאת קהלת היא תקנת ומנהג חכמים קדמונים (ובכלל, איך עוּבדת התקנה מד"ס מתרצת את השאלה אודות הקֶשר לפרשת־השבוע?!).חימקו אמר:הפטרות בכו"א יש תקנה מדרבנן לקרוא בהם.
כתבתי שאל תביא ראיה מהפטרות ששם זה תקנה קדומה (ולכן גם פסוקים מעטים שקשורים לפרשה אינם ראיה לצורך קריאתה) משא"כ קריאת קהלת.לבי במערב אמר:בכלל, איך עוּבדת התקנה מד"ס מתרצת את השאלה אודות הקֶשר לפרשת־השבוע?!).
אך אם השייכות מזערית היא - היו צריכים לבחור בקריאה אחרת. הלא כן?חימקו אמר:גם פסוקים מעטים שקשורים לפרשה אינם ראיה לצורך קריאתה
לבי במערב אמר:אך אם השייכות מזערית היא - היו צריכים לבחור בקריאה אחרת. הלא כן?חימקו אמר:גם פסוקים מעטים שקשורים לפרשה אינם ראיה לצורך קריאתה
זה בסך הכל תירוץ, סיבה למסיבה.ביאור הדבר אמר:הכרתי את זה אבל זה לא כל כך מסביר את הענייןבשלמא אמר:דרכי משה ת"צ:
והמנהג לומר בו שיר השירים ואם שבת בימים האחרונים של פסח אומרים אותו ביום האחרון בשבת וכתב אבודרהם (עמ' רמ) נהגו העולם לקרות בחג המצות שיר השירים מפני שמדבר בגאולת מצרים ובחג השבועות רות מפני שכתוב בו (א כב) בתחלת קציר שעורים ועוד שאבותינו שקיבלו התורה נתגיירו וכן רות נתגיירה ובסוכות אומרים קהלת מפני שכתוב בו (יא ב) תן חלק לשבעה וגם לשמונה שהם ימי החג.
גם המשנה ברורה מביא מג"א בסימן תצ סעיף יז שזה בגלל שכתוב בקהלת "ולשמחה מה זו עשה" אבל הדברים לא ברורים
וכי סגי בהכי כדי לקרוא מגילה שלימה?
לבי במערב אמר:ועדיין, שייכת היא לזמן או למאורע.
רות ושיה"ש כבר נזכר שייכות קריאתם לפסח ושבועות במסכת סופריםיושב בשבת תחכמוני אמר:לכאורה השתלשלות הדברים היא כך.
ראשית דבר יש מנהג לקרוא את כל חמשת המגילות במשך השנה.
שנית - צריך לסדר את המגילות לפי מה שמתאים.
וממילא, אסתר ואיכה נקראות במועדם ואין מה לדון. נותרו שיר השירים, רות וקהלת. על זה בא הטעם הנ"ל של הד"מ ששיה"ש ראוי יותר לפסח, רות לשבועות וקהלת לסוכות, אבל לא הפירוש שכל הטעם שקוראים מגילת קהלת בסוכות (ושיה"ש בפסח ורות בעצרת) הוא בגלל טעם זה.
שוב תירוץ לא מובן באמת...אייזיק 0 אמר:במכלול בערך מגילת קהלת (הסתבכתי קצת בהעתקה של ההערות שוליים):
קריאת המגילה
בני תימן ואשכנז נהגו לקרוא את מגילת קהלת בשבת חול המועד סוכות על פי המנהג המובא באבודרהם ובמהרי"ל. לפי מנהג טרוייש המיוחס לרש"י,[15] נהגו לקוראה בשמיני עצרת. ולכן כאשר סוכות חל בשבת ואין שבת חול המועד קוראים אותה בחו"ל בשמיני עצרת,[16]ובארץ ישראל כיון שחוגגים שמחת תורה באותו יום מקדימים את קריאתה ליום טוב ראשון של חג. ולמנהג זה נתנו מספר טעמים.
או מפני שהוא חג האסיף וקריאת דברי התוכחה שבה יועילו לאדם שלא יתגאה מידי.
- משום שסוכות נקרא זמן שמחתנו, ובקהלת כתוב: "וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה".[17]
- משום שכתוב בה: "תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה" המרמזים על שבעת ימי החג ושמיני עצרת.[18]
- מאחר ששלמה המלך אמר את המגילה בהקהל שחל בחג הסוכות.[19]
- מפני שנאמר בה: "וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי לֹא אָצַלְתִּי מֵהֶם לֹא מָנַעְתִּי אֶת לִבִּי מִכָּל שִׂמְחָה כִּי לִבִּי שָׂמֵחַ מִכָּל עֲמָלִי וְזֶה הָיָה חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי" הלועג להבלי שמחת העולם ומחזק את עיקר השמחה האמיתית שהיא שמחת התורה.[20]
- היות ששלמה המלך חנך את בית המקדש הראשון בימים אלו, כמובא בספר מלכים א'[21]: "וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם" ומפרש רש"י: שבעת ימים של חינוך המקדש ושבעת ימים חג הסוכות. רמז לכך נמצא בפיוט ההושענות "אום נצורה", הנאמר בשבת חול המועד: "כְּהוֹשַׁעְתָּ קֹהֶלֶת וְעַמּוֹ בְּבֵית עוֹלָמִים. רִצּוּךָ בְּחָגְגָם שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה יָמִים. כֵּן הוֹשַׁע נָא", ולכן היות שמזכירים בפיוט את חשיבות חנוכת הבית קוראים את דברי קהלת באותו היום.[22]
- הובא ב"סדר טרוייש" להחכם רבי מנחם בן יוסף חזן מרבני טרוייש במאה השלוש עשרה
- ^ שולחן ערוך אורח חיים, סימן תרס"ג סעיף ב' בהגהת הרמ"א.
- ^ מגן אברהם סימן ת"צ סעיף ח'. ומשם במשנה ברורה ס"ק י"ז.
- ^ פרי מגדים, שם באשל אברהם ס"ק ח'. ומקורו מה"דרכי משה" שם והאבודרהם.
- ^ מחזור ויטרי ומטה משה סימן תתקס"ו.
- ^ "צדקת הצדיק" לרבי צדוק הכהן מלובלין, סימן ר"ב.
- ^ (ח', ס"ה)
- ^ הרב אליעזר יהודה ולדנברג, שו"ת "ציץ אליעזר" כרך כ"ב, סימן ל"ו
מסתמא כוונתו: שום תירוץ.ביאור הדבר אמר:שוב תירוץ לא מובן באמת...
בכדי לשמוח ב"זמן שמחתנו", צריך לדעת על מה לשמוח ומהי תכלית החיים. מי שיתבונן בחכמת החכם מכל אדם, יוכל לקבל שמחה אמיתית ולא חיצונית רגעית וחולפת.ביאור הדבר אמר:וכי סגי בהכי כדי לקרוא מגילה שלימה?
כנראה שגם בקהלת - עיקר הטעם הוא יחוד זמן לקריאתה, והשייכות נוספה לאח"ז.חימקו אמר:הסיבה העיקרית לקריאת הפטרות אינה ההקשר לפרשה או לזמן אלא בגלל הגזרה לא לקרוא בתורה (רק תיקנו כבר לקרוא מעין הפרשה או הזמן), משא"כ קריאת קהלת.