מדוע קוראים קהלת בחג הסוכות

לביא

משתמש ותיק
גם אני אשמח למקור לדבר, הואיל ואנן הספרדים לא נוהגים בזה כלל.
 

בשלמא

משתמש ותיק
דרכי משה ת"צ:
והמנהג לומר בו שיר השירים ואם שבת בימים האחרונים של פסח אומרים אותו ביום האחרון בשבת וכתב אבודרהם (עמ' רמ) נהגו העולם לקרות בחג המצות שיר השירים מפני שמדבר בגאולת מצרים ובחג השבועות רות מפני שכתוב בו (א כב) בתחלת קציר שעורים ועוד שאבותינו שקיבלו התורה נתגיירו וכן רות נתגיירה ובסוכות אומרים קהלת מפני שכתוב בו (יא ב) תן חלק לשבעה וגם לשמונה שהם ימי החג.
 

ביאור הדבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
בשלמא אמר:
דרכי משה ת"צ:
והמנהג לומר בו שיר השירים ואם שבת בימים האחרונים של פסח אומרים אותו ביום האחרון בשבת וכתב אבודרהם (עמ' רמ) נהגו העולם לקרות בחג המצות שיר השירים מפני שמדבר בגאולת מצרים ובחג השבועות רות מפני שכתוב בו (א כב) בתחלת קציר שעורים ועוד שאבותינו שקיבלו התורה נתגיירו וכן רות נתגיירה ובסוכות אומרים קהלת מפני שכתוב בו (יא ב) תן חלק לשבעה וגם לשמונה שהם ימי החג.
הכרתי את זה אבל זה לא כל כך מסביר את העניין

גם השמנה ברורה מביא מג"א בסימן תצ סעיף יז שזה בגלל שכתוב בקהלת "ולשמחה מה זו עשה" אבל הדברים לא ברורים
וכי סגי בהכי כדי לקרוא מגילה שלימה?
 

בן עזאי

משתמש ותיק
מטה משה עמוד העבודה ארבעת המינים, הושענא רבה, שמיני עצרת סימן תתקסו

בשבת דחול המועד נוהגים לומר קהלת.

א'
לפי שיש בקהלת (יא, ב) תן חלק לשבעה וגומר וזה נדרש (קה"ר שם) על החג, וכ"ה בהרבה פוסקים.

ב'
ויש מי שכתב הטעם לפי שסוכות הוא זמן שמחתנו, וספר קהלת משבח השמחה (ח, טו), כי כל השמח בחלקו ואינו רודף אחר ממון ונהנה ממה שיש לו מתת אלהים היא (הגהות מנהגים סוכות א'). וכעי"ז  במג"א ת"צ סק"ח שהוא זה מפני שהם ימי שמחה וכתוב בקהלת ולשמחה מה זו עושה. והועתק גם במשנ"ב שם בס"ק י"ז ע"ש. 

ג'
והר"ר יוסף אבן יחייא (בהקדמת פירושו לקהלת) כתב יען כי תורה צוה לנו משה (דברים לא, י) שמקץ ו' שנים במועד שנת השמטה בחג הסוכות בבוא כל ישראל לראות את פני ה' אלהיך כו' תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל כו'. הקהל את העם הזה האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך כו'. שרצה לומר כי אז להיותו מועד נעלה אשר יבא כל ישראל לשלש רגלים, ולא ישאר פרסה. הן להיותו היותר משובח משלשתן כאשר אמרנו, והן להיות זמנו בזמן האסיף, אשר אפילו עניים והדלים לא היו חסרים דבר, להיות מצוי הלקט שכחה ופיאה, והן להיות הזמן שוה בחמימות וקור, אשר הנערים והחולים וחלושי המזג הנרתעים אחור מפני הקור או החום או הגשמים וסכנת הדרכים, בסור הסבה המונעת היו הולכים כולם בשמחה ובטוב לב, היה מצוה לקרוא התורה נגד כל העם ולהזהירם לשמור את מצות ה' אלהים למען יטב להם. ולהיות כי מגלת קהלת היא שאלות ותשובות, מאשר אין להם לב אשר ענייני העולם בעיניהם כמתועתעים ובלתי מיושרים, היטיב מבוארים עם החכם היודע דעת עליון ומה להשיב אל אפיקורס. וזולת זה מהבלת דברי העולם השפל ומדריכה אל היושר ויראת אלהים ואהבתו, באומרו סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא (קהלת יב, יג), והוא יראתו יתברך ומצוותיו שמור, והוא אהבתו יתברך, אשר בעבורה ימשך עשיית המצות. לכן נהגו לקרותה בחג הסוכות עת החיוב לקרוא הספר תורה והדומים לו מהמדריכים אל אורח חיים למעלה, ומהמשכילים לסור משאול מטה העניינים החומריים אשר טבע האדם דבק בהן. ולכן באולי נקרא שמו קהלת להיותה דברים נאמרים בהקהל כספר תורה הנקרא בחג הסוכות בהקהל את העם עכ"ל.

וכן כתב האבן שועיב בדרשותיו (דרשה ליום א' דסוכות ד"ה ומה) שלכך נקרא קהלת שדבריו נאמרו בהקהל. ואם חל יום שמיני בשבת אז אומרים בו קהלת.

ד'
שו"מ בציץ אליעזר עוד טעם ואלו דבריו : הוא זה מפני שקהלת בן דוד חינך אז את הבית הראשון וקבעו להימים שלפניו ולימים אלה בחיבורים לימי חג ככתוב במלכ"א ח' - ס"ה: ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים לפני ה' אלקינו שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום. ומפרש רש"י שבעת ימים של חינוך ושבעת ימים חג הסוכות. [ויעוין מהנאמר בזה בגמ' במסכת מועד קטן ד' ט' ע"א ואכמ"ל]. 

ולכן לזכר כל זה קבעו לקרוא בימים אלה מגילת קהלת שחיברה קהלת בן דוד שחינך בימים אלה בנין בית ראשון שיבנה בב"א. 

ואני מוצא סמוכים לנימוקי זה בפיוט של "אום נצורה" שאומרים בשבת חוה"מ דכתוב שם קטע כזה: "כהושעת קהלת ועמו בבית עולמים רצוך בחגגם שבעה ושבעה ימים כן הושע נא". הרי שבשבת חוה"מ מזכירים את האמור לשבח ומתחננים להשי"ת שיושיע לנו כשם שהושיע לקהלת ועמו בבית עולמים בחגגם שבעה ושבעה ימים. ולכן קבעו איפוא שפיר לקרוא לשם כך גם מגילת קהלת בשבת חוה"מ סוכות. 
 
לכאורה השתלשלות הדברים היא כך.
ראשית דבר יש מנהג לקרוא את כל חמשת המגילות במשך השנה.
שנית - צריך לסדר את המגילות לפי מה שמתאים.
וממילא, אסתר ואיכה נקראות במועדם ואין מה לדון. נותרו שיר השירים, רות וקהלת. על זה בא הטעם הנ"ל של הד"מ ששיה"ש ראוי יותר לפסח, רות לשבועות וקהלת לסוכות, אבל לא הפירוש שכל הטעם שקוראים מגילת קהלת בסוכות (ושיה"ש בפסח ורות בעצרת) הוא בגלל טעם זה.
 

ביאור הדבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב בשבת תחכמוני אמר:
לכאורה השתלשלות הדברים היא כך.
ראשית דבר יש מנהג לקרוא את כל חמשת המגילות במשך השנה.
שנית - צריך לסדר את המגילות לפי מה שמתאים.
וממילא, אסתר ואיכה נקראות במועדם ואין מה לדון. נותרו שיר השירים, רות וקהלת. על זה בא הטעם הנ"ל של הד"מ ששיה"ש ראוי יותר לפסח, רות לשבועות וקהלת לסוכות, אבל לא הפירוש שכל הטעם שקוראים מגילת קהלת בסוכות (ושיה"ש בפסח ורות בעצרת) הוא בגלל טעם זה.
לדבר כזה צריך מקור...
אסתר נכתבה עבור קריאתה כך שזה ודאי לא נכון וכמדומני שאף איכה

 
 
ביאור הדבר אמר:
לדבר כזה צריך מקור...
נכון. (אני חשבתי שזה הפשט הפשוט בדרכי משה, אבל מי שרואה בזה חידוש, אכן זקוק למקור כדי לבאר כך).
ביאור הדבר אמר:
אסתר נכתבה עבור קריאתה כך שזה ודאי לא נכון וכמדומני שאף איכה
לא כתבתי שאסתר נקראת משום מנהג, רק כתבתי שכיון שנקראת בלאו הכי ממילא אין מה לדון 'מתי לקרוא אותה'.
(הניסוח שכתבת שנכתבה עבור קריאתה צ"ע בסוגי' מגילה ז., ואין כאן מקומו).
 

ביאור הדבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
לבי במערב אמר:
ביאור הדבר אמר:
וכי סגי בהכי כדי לקרוא מגילה שלימה?
ולמה קוראים כל ספר יונה מפני כמה פסוקי תשובה?
ועד"ז בכו"כ הפטורות.
מה פתאום כל ספר יונה מדבר על יונה ועל אנשי נינוה 
שתשובה לעולם מועילה וזה רוב ככול הספר

 
 

ביאור הדבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
מה שנראה לעניות דעתי וכך מוכח ע"פ הגר"א
שענין מגילת קהלת הוא לומר שהעולם הינו הבל עם לא בשביל לעשות טוב ולעשות הנכון והישר ע"פ התורה
וענין חג הסוכות הוא במה שיוצא מדירת קבע לדירת עראי שהעולם הוא עולם עראי ועיקרו הוא לישב בצילו של הקב"ה
ודו"ק
והענין הוא שעיקר החג הוא לישב בצילו של הקב"ה והוא ענין ענני הכבוד וענין "עצרת"
 

לעיתים רחוקות

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
ביאור הדבר אמר:
וכי סגי בהכי כדי לקרוא מגילה שלימה?
ולמה קוראים כל ספר יונה מפני כמה פסוקי תשובה?
ועד"ז בכו"כ הפטורות.

אכן כנראה שזה מה שהיה קשה לגר"א ואף יותר מדוע בכלל נכתב הנביא הזה? הרי אינו נבואה לדורות?!
ולכך ביאר הכול באופן רלוונטי לכל אחד עיי"ש שמבאר שאיירי על הנשמה.
 

לביא

משתמש ותיק
ביאור הדבר אמר:
יושב בשבת תחכמוני אמר:
לכאורה השתלשלות הדברים היא כך.
ראשית דבר יש מנהג לקרוא את כל חמשת המגילות במשך השנה.
שנית - צריך לסדר את המגילות לפי מה שמתאים.
וממילא, אסתר ואיכה נקראות במועדם ואין מה לדון. נותרו שיר השירים, רות וקהלת. על זה בא הטעם הנ"ל של הד"מ ששיה"ש ראוי יותר לפסח, רות לשבועות וקהלת לסוכות, אבל לא הפירוש שכל הטעם שקוראים מגילת קהלת בסוכות (ושיה"ש בפסח ורות בעצרת) הוא בגלל טעם זה.
לדבר כזה צריך מקור...
אסתר נכתבה עבור קריאתה כך שזה ודאי לא נכון וכמדומני שאף איכה
יתרה מזאת,
מילא נהגו לקרוא, למה האשכנזים נוהגים גם לברך על קריאתה? מאיפה יצא להם זה?
 

לבי במערב

משתמש ותיק
לביא אמר:
יתרה מזאת, מילא נהגו לקרוא, למה האשכנזים נוהגים גם לברך על קריאתה? מאיפה יצא להם זה?
טרם הקושיא - יש לברר אם בכלל מברכים...
וראה הנלקט ב'חבל נחלתו' ח"י סי' טו.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
חימקו אמר:
הפטרות בכו"א יש תקנה מדרבנן לקרוא בהם.
ולדעת הנוהגים כן - גם קריאת קהלת היא תקנת ומנהג חכמים קדמונים (ובכלל, איך עוּבדת התקנה מד"ס מתרצת את השאלה אודות הקֶשר לפרשת־השבוע?!).
 

חימקו

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
בכלל, איך עוּבדת התקנה מד"ס מתרצת את השאלה אודות הקֶשר לפרשת־השבוע?!).
כתבתי שאל תביא ראיה מהפטרות ששם זה תקנה קדומה (ולכן גם פסוקים מעטים שקשורים לפרשה אינם ראיה לצורך קריאתה) משא"כ קריאת קהלת.
 

אייזיק 0

משתמש ותיק
במכלול בערך מגילת קהלת (הסתבכתי קצת בהעתקה של ההערות שוליים):
קריאת המגילה
בני תימן ואשכנז נהגו לקרוא את מגילת קהלת בשבת חול המועד סוכות על פי המנהג המובא באבודרהם ובמהרי"ל. לפי מנהג טרוייש המיוחס לרש"י,[15] נהגו לקוראה בשמיני עצרת. ולכן כאשר סוכות חל בשבת ואין שבת חול המועד קוראים אותה בחו"ל בשמיני עצרת,[16]ובארץ ישראל כיון שחוגגים שמחת תורה באותו יום מקדימים את קריאתה ליום טוב ראשון של חג. ולמנהג זה נתנו מספר טעמים.
  • משום שסוכות נקרא זמן שמחתנו, ובקהלת כתוב: "וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה".[17]
  • משום שכתוב בה: "תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה" המרמזים על שבעת ימי החג ושמיני עצרת.[18]
  • מאחר ששלמה המלך אמר את המגילה בהקהל שחל בחג הסוכות.[19]
  • מפני שנאמר בה: "וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי לֹא אָצַלְתִּי מֵהֶם לֹא מָנַעְתִּי אֶת לִבִּי מִכָּל שִׂמְחָה כִּי לִבִּי שָׂמֵחַ מִכָּל עֲמָלִי וְזֶה הָיָה חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי" הלועג להבלי שמחת העולם ומחזק את עיקר השמחה האמיתית שהיא שמחת התורה.[20]
  • היות ששלמה המלך חנך את בית המקדש הראשון בימים אלו, כמובא בספר מלכים א'[21]: "וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם" ומפרש רש"י: שבעת ימים של חינוך המקדש ושבעת ימים חג הסוכות. רמז לכך נמצא בפיוט ההושענות "אום נצורה", הנאמר בשבת חול המועד: "כְּהוֹשַׁעְתָּ קֹהֶלֶת וְעַמּוֹ בְּבֵית עוֹלָמִים. רִצּוּךָ בְּחָגְגָם שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה יָמִים. כֵּן הוֹשַׁע נָא", ולכן היות שמזכירים בפיוט את חשיבות חנוכת הבית קוראים את דברי קהלת באותו היום.[22]
או מפני שהוא חג האסיף וקריאת דברי התוכחה שבה יועילו לאדם שלא יתגאה מידי. 

 
  1.  הובא ב"סדר טרוייש" להחכם רבי מנחם בן יוסף חזן מרבני טרוייש במאה השלוש עשרה
  2. ^ שולחן ערוך אורח חיים, סימן תרס"ג סעיף ב' בהגהת הרמ"א.
  3. ^ מגן אברהם סימן ת"צ סעיף ח'. ומשם במשנה ברורה ס"ק י"ז.
  4. ^ פרי מגדים, שם באשל אברהם ס"ק ח'. ומקורו מה"דרכי משה" שם והאבודרהם.
  5. ^ מחזור ויטרי ומטה משה סימן תתקס"ו.
  6. ^ "צדקת הצדיק" לרבי צדוק הכהן מלובלין, סימן ר"ב.
  7. ^ (ח', ס"ה)
  8. ^ הרב אליעזר יהודה ולדנברגשו"ת "ציץ אליעזר" כרך כ"ב, סימן ל"ו
 

בשלמא

משתמש ותיק
ביאור הדבר אמר:
בשלמא אמר:
דרכי משה ת"צ:
והמנהג לומר בו שיר השירים ואם שבת בימים האחרונים של פסח אומרים אותו ביום האחרון בשבת וכתב אבודרהם (עמ' רמ) נהגו העולם לקרות בחג המצות שיר השירים מפני שמדבר בגאולת מצרים ובחג השבועות רות מפני שכתוב בו (א כב) בתחלת קציר שעורים ועוד שאבותינו שקיבלו התורה נתגיירו וכן רות נתגיירה ובסוכות אומרים קהלת מפני שכתוב בו (יא ב) תן חלק לשבעה וגם לשמונה שהם ימי החג.
הכרתי את זה אבל זה לא כל כך מסביר את העניין

גם המשנה ברורה מביא מג"א בסימן תצ סעיף יז שזה בגלל שכתוב בקהלת "ולשמחה מה זו עשה" אבל הדברים לא ברורים
וכי סגי בהכי כדי לקרוא מגילה שלימה?
זה בסך הכל תירוץ, סיבה למסיבה.
קדמונינו חיפשו זמנים מתאימים שיקראו את המגילות וחלקו זאת לפי הסיבות האמורות.
 
 

חימקו

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
ועדיין, שייכת היא לזמן או למאורע.

נכון.
אך החילוק המהותי בין קריאת הפטרות לבין קריאת קהלת - שבקריאת הפטרות, קדמה התקנה לקרוא בהפטרה מפני גזרת המלכות (אם לא כן, לא היו קוראים בהפטרה כלל), כלומר הסיבה העיקרית לקריאת הפטרות אינה ההקשר לפרשה או לזמן אלא בגלל הגזרה לא לקרוא בתורה (רק תיקנו כבר לקרוא מעין הפרשה או הזמן), משא"כ קריאת קהלת.
 

בשלמא

משתמש ותיק
יושב בשבת תחכמוני אמר:
לכאורה השתלשלות הדברים היא כך.
ראשית דבר יש מנהג לקרוא את כל חמשת המגילות במשך השנה.
שנית - צריך לסדר את המגילות לפי מה שמתאים.
וממילא, אסתר ואיכה נקראות במועדם ואין מה לדון. נותרו שיר השירים, רות וקהלת. על זה בא הטעם הנ"ל של הד"מ ששיה"ש ראוי יותר לפסח, רות לשבועות וקהלת לסוכות, אבל לא הפירוש שכל הטעם שקוראים מגילת קהלת בסוכות (ושיה"ש בפסח ורות בעצרת) הוא בגלל טעם זה.
רות ושיה"ש כבר נזכר שייכות קריאתם לפסח ושבועות במסכת סופרים
נותר רק קהלת ושייכוהו רבותינו הראשונים לסוכות, ואולי זה מנהג קדמון יותר.
 
 

ביאור הדבר

משתמש ותיק
פותח הנושא
אייזיק 0 אמר:
במכלול בערך מגילת קהלת (הסתבכתי קצת בהעתקה של ההערות שוליים):
קריאת המגילה
בני תימן ואשכנז נהגו לקרוא את מגילת קהלת בשבת חול המועד סוכות על פי המנהג המובא באבודרהם ובמהרי"ל. לפי מנהג טרוייש המיוחס לרש"י,[15] נהגו לקוראה בשמיני עצרת. ולכן כאשר סוכות חל בשבת ואין שבת חול המועד קוראים אותה בחו"ל בשמיני עצרת,[16]ובארץ ישראל כיון שחוגגים שמחת תורה באותו יום מקדימים את קריאתה ליום טוב ראשון של חג. ולמנהג זה נתנו מספר טעמים.
  • משום שסוכות נקרא זמן שמחתנו, ובקהלת כתוב: "וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה".[17]
  • משום שכתוב בה: "תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה" המרמזים על שבעת ימי החג ושמיני עצרת.[18]
  • מאחר ששלמה המלך אמר את המגילה בהקהל שחל בחג הסוכות.[19]
  • מפני שנאמר בה: "וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי לֹא אָצַלְתִּי מֵהֶם לֹא מָנַעְתִּי אֶת לִבִּי מִכָּל שִׂמְחָה כִּי לִבִּי שָׂמֵחַ מִכָּל עֲמָלִי וְזֶה הָיָה חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי" הלועג להבלי שמחת העולם ומחזק את עיקר השמחה האמיתית שהיא שמחת התורה.[20]
  • היות ששלמה המלך חנך את בית המקדש הראשון בימים אלו, כמובא בספר מלכים א'[21]: "וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם" ומפרש רש"י: שבעת ימים של חינוך המקדש ושבעת ימים חג הסוכות. רמז לכך נמצא בפיוט ההושענות "אום נצורה", הנאמר בשבת חול המועד: "כְּהוֹשַׁעְתָּ קֹהֶלֶת וְעַמּוֹ בְּבֵית עוֹלָמִים. רִצּוּךָ בְּחָגְגָם שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה יָמִים. כֵּן הוֹשַׁע נָא", ולכן היות שמזכירים בפיוט את חשיבות חנוכת הבית קוראים את דברי קהלת באותו היום.[22]
או מפני שהוא חג האסיף וקריאת דברי התוכחה שבה יועילו לאדם שלא יתגאה מידי. 

 
  1.  הובא ב"סדר טרוייש" להחכם רבי מנחם בן יוסף חזן מרבני טרוייש במאה השלוש עשרה
  2. ^ שולחן ערוך אורח חיים, סימן תרס"ג סעיף ב' בהגהת הרמ"א.
  3. ^ מגן אברהם סימן ת"צ סעיף ח'. ומשם במשנה ברורה ס"ק י"ז.
  4. ^ פרי מגדים, שם באשל אברהם ס"ק ח'. ומקורו מה"דרכי משה" שם והאבודרהם.
  5. ^ מחזור ויטרי ומטה משה סימן תתקס"ו.
  6. ^ "צדקת הצדיק" לרבי צדוק הכהן מלובלין, סימן ר"ב.
  7. ^ (ח', ס"ה)
  8. ^ הרב אליעזר יהודה ולדנברגשו"ת "ציץ אליעזר" כרך כ"ב, סימן ל"ו
שוב תירוץ לא מובן באמת...
 
 

שמש מרפא

משתמש ותיק
ביאור הדבר אמר:
וכי סגי בהכי כדי לקרוא מגילה שלימה?
בכדי לשמוח ב"זמן שמחתנו", צריך לדעת על מה לשמוח ומהי תכלית החיים. מי שיתבונן בחכמת החכם מכל אדם, יוכל לקבל שמחה אמיתית ולא חיצונית רגעית וחולפת.
בשביל זה צריך מגלה שלמה.
 

לבי במערב

משתמש ותיק
חימקו אמר:
הסיבה העיקרית לקריאת הפטרות אינה ההקשר לפרשה או לזמן אלא בגלל הגזרה לא לקרוא בתורה (רק תיקנו כבר לקרוא מעין הפרשה או הזמן), משא"כ קריאת קהלת.
כנראה שגם בקהלת - עיקר הטעם הוא יחוד זמן לקריאתה, והשייכות נוספה לאח"ז.
 
 

HaimL

משתמש ותיק
נראה שהוא חד טעמא עם תקנת תעניות בה"ב, דשמא יחטאו מחמת השמחה, וע"כ מזהיר את האדם,

שְׂמַ֧ח בָּח֣וּר בְּיַלְדוּתֶ֗יךָ וִֽיטִֽיבְךָ֤ לִבְּךָ֙ בִּימֵ֣י בְחוּרוֹתֶ֔יךָ וְהַלֵּךְ֙ בְּדַרְכֵ֣י לִבְּךָ֔ וּבְמַרְאֵ֖י עֵינֶ֑יךָ וְדָ֕ע כִּ֧י עַל־כׇּל־אֵ֛לֶּה יְבִֽיאֲךָ֥ הָאֱלֹהִ֖ים בַּמִּשְׁפָּֽט׃
 
חלק עליון תַחתִית