צום גדליה ועשרת ימי תשובה, איך מחברים?

בן ראם

משתמש ותיק
אשמח למקורות או רעיונות מקוריים איך מחברים בעומק את תוכנו של צום גדליה לעבודת עשי"ת. יישר כח!!
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בן ראם אמר:
אשמח למקורות או רעיונות מקוריים איך מחברים בעומק את תוכנו של צום גדליה לעבודת עשי"ת. יישר כח!!


כל יהודי הוא עולם ומלואו, לכשעצמו, וביחס לכלל ישראל, וזו הסיבה שאנו מבקשים בנוסח התפילות של ר"ה והימים הנוראים על כלל ישראל, בלשון רבים [לדוגמה זכרנו לחיים'] ופחות מבקשים על הצרכים הפרטים, כל יהודי שסיים את תפקידו שלא כדין או ששרוי בצער וכיו"ב ה"ז חסרון שנמדד ביחס לכלל הציבור, והחסרון הזה מתבטא במלכות שמים כמו גם בהשפעתו על הכלל. וכדי שנבין עד כמה הפרט משפיע על כלל ישראל, אנו מציינים ביום צום את יום רציחתו של גדליה בן אחיקם, שהשפיע רבות על כלל ישראל, ובגללו התחסל הישוב היהודי בתקופת בית ראשון.
 

אורח

משתמש ותיק
רמב"ם פ"ה מהלכות תעניות - שתכלית כל הצומות לעורר לתשובה.
מהרש"א בבכורות דף ח' - שכ"א ימי בין המצרים כנגד כ"א יום מר"ה עד הו"ר.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אורח אמר:
רמב"ם פ"ה מהלכות תעניות - שתכלית כל הצומות לעורר לתשובה.

אכן ידועים דברי הרמב"ם בתכלית הצומות ומה שכתב החת"ס לדקדק בדבריו, אבל זה נוגע לכלל הצומות ולא ביחוד לצום גדליה. [וכפי שאני מבין פותח האשכול ביקש לחבר את תוכנו של צום גדליה לעשי"ת].
 

ברוך שאמר

משתמש רשום
לבי במערב אמר:
שעה"כ דרושי ר"ה דרוש ג (ובכ"מ...).

יום ראשון של ר"ה מתחיל בתיקון הכתר.
יום שני חכמה.
יום שלישי בינה - זה הטעם שהיה זמן של פורענות, התעוררות והתגברות הדינים. 
 

יעקב שלם

משתמש ותיק
במג"א סימן תקפא התפלא
שהרבה נזהרים לצום ער"ה ולא נזהרים עשי"ת
הגם שהמנהג היה הפוך

ויישב שבצום גדליה מקיימים במקצת המנהג הקדום לצום בעשי"ת

ועיין בלבושי שרד שביאר דבריו
 

בית גנזי

משתמש ותיק
נצח ישראל פרק ח: אמנם צום השביעי הוא יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם. יש לתמוה מאוד, כי כל הפורעניות הראשונים היו בזמנים היוצאים מן השווי לטעם אשר התבאר, אבל סלוק הצדיקים היה בחדש תשרי. ודבר זה יש לך לדעת, כי הוא דבר גדול מאוד, כי הפרש יש בין סלוק המקדש ובין סלוק הצדיקים, כי סלוק המקדש הוא בטול המקדש לזמן, עד שיבנה במהרה בימינו. אבל הצדיק מתעלה מן העולם הזה להיות עם השם יתברך. ולפיכך היה בזמן שהעולם הזה שב אל ה', ובזמן הזה הם עשרת ימי תשובה, אז העולם שב מפחיתות הגוף אל השם יתברך. ובזמן הזה ראוי אל הצדיק שיהיה מסתלק מן הגוף אשר יש לו בעולם הזה, ושב אל ה'. ודוקא הצדיק הזה, ולא שאר הצדיקים, כי כבר אמרנו לך כי מיתת צדיק [זה] נמשך אל שריפת בית אלקינו. כי רצה השם יתברך לבטל את כל דבר שהוא קדוש, וכשנשרף בית קדשנו אז נהרגו ונאבדו כל קדושי עליון, הם אנשי העיר הקדושה, בג' בתשרי. כי כך גזר השם יתברך סילוק הקדושה מן העולם הזה באותו זמן. ומפני כך היה כל סילוק קדושה בזמן הראוי לו; כי סילוק קדושת המקדש מן העולם היה בזמן המוכן לזה, וכן היה נטילת הנשמה הקדושה של הצדיק גדליה בן אחיקם מן עולם הזה בזמן הראוי לזה. והפרש יש בין שריפת בית אלקינו וסילוק הצדיק מן העולם הזה; כי שריפת בית אלקינו הוא ביטול אליו, שלא היה נמצא, לכך היה זה בזמן שהוא מיוחד אל המתנגד אליו, והוא הזמן היוצא מן השווי, כמו שהתבאר למעלה (ד"ה אבל הזמן). אבל הצדיק לא הגיע לו ביטול, רק כי נלקחה הנשמה ממנו ושבה אל השם יתברך:
ודבר זה ראוי שיהיה בעשרת ימי תשובה, שהכל שב אל השם יתברך, כי הנשמה חוזרת אל השם יתברך דוקא בעשרת ימי תשובה, כמו שאמרנו, והיא מתקדשת מפחיתות הגוף החומרי. כי עשרת ימי תשובה הם מוכנים שיתקדש האדם מן פחיתות הגוף ולהיות קדוש, ודבר זה אמת אין ספק בו. ולכך דוקא הצדיק הזה, שהיה סלוקו מן עולם הזה כדי לסלק הקדושה מן עולם החמרי הזה, היה בזמן הזה. ואין זמן מיוחד לסלק הקדושה מן הגוף רק עשרת ימי תשובה, שבאותו זמן הכל שבים מפחיתות הגוף החומרי, כמו שהתבאר, והבן הדברים הגדולים האלו:
ודוקא היה ביום ג' לתשרי, הלא הוא הדבר אשר בארנו כמה פעמים, כי השלישי מיוחד לקדושה, בפרט לצדיק וישר, כי השלשה יש בהם השוה הוא האמצע. ולא כן השנים, שאין בהם השוה. אבל כאשר הם ג' יש בהם השוה, הוא האמצעי, וזהו מדריגת הצדיק והישר. ולכך נתקדש ביום השלישי מן הגוף החומרי, ודי בזה:
ואמר (ר"ה יח ע"ב) שנמנה עם שריפת בית אלקינו, לומר שקולה מיתת צדיקים כשריפת בית אלקינו. ודבר זה ידוע, מפני כי מעלת בית אלקינו שהוא קדוש, והצדיק נשמתו קדושה. הרי כי האדם הצדיק, שהוא קדוש נבדל מן הגוף, ובית המקדש שהוא קדוש במעלתו, ענין אחד. ושקולה סילוק [ו]מיתת הצדיקים כשריפת בית אלקינו, כי שניהם הם קדושים נבדלים מן הגוף, וזה מבואר למבין. ובארנו זה למעלה, עיין שם:
 

נהורא מעליא

משתמש ותיק
ברוך שאמר אמר:
לבי במערב אמר:
שעה"כ דרושי ר"ה דרוש ג (ובכ"מ...).

יום ראשון של ר"ה מתחיל בתיקון הכתר.
יום שני חכמה.
יום שלישי בינה - זה הטעם שהיה זמן של פורענות, התעוררות והתגברות הדינים. 
אין בזה די באר.
השאלה היתה מה השייכות שיש בין הריגת גדליה בן אחיקם והצום שתקנו בעקבותיו - לבין הסדר הכללי של עשי"ת.
בשעה"כ מבאר רק שמפני תגבורת הדינים בלי שופר הממתק קרה החורבן לפליטה הנשארת בציון, הא ותו לא. זה לא מבאר את השייכות הכללית, אלא רק את הסיבות הנסתרות למאורע זה. 
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
נהורא מעליא אמר:
אין בזה די באר.
פותח האשכול לא שאל אלא:
בן ראם אמר:
אשמח למקורות או רעיונות מקוריים איך מחברים בעומק את תוכנו של צום גדליה לעבודת עשי"ת. יישר כח!!
וגם הודה על ציון ד' האריז"ל. יתכן שהוקשה ענין זה למר (ואתפלא מדוע לא מצא את ישובו שם), אך עכ"פ אין זה נוגע לכללות האשכול.
 

נהורא מעליא

משתמש ותיק
לבי במערב אמר:
יתכן שהוקשה ענין זה למר (ואתפלא מדוע לא מצא את ישובו שם), אך עכ"פ אין זה נוגע לכללות האשכול.
אני עכ"פ הבנתי שזו היתה שאלתו, ושאלה זו הוקשתה לי ג"כ, ולא מצאתי לה פתרון המניח את הדעת.
מתפלא אני על פליאתו על כך שלא מצאתי ישוב שם. אם לדעתו הדברים מיושבים עפ"י שעה"כ, אשמח אם יואיל לבאר בשפה ברורה ונעימה.
 
 

לבי במערב

משתמש ותיק
כתבתי, בדרך צחות, שבדברי רק ציינתי את מקום הביאור בכתהאריז"ל, ומר כתבו בפירוש - ויש לחוש משום מארז"ל הנז'...
 
חלק עליון תַחתִית