למה זה תשאל לשמי אמר:ישתבח שמו לעד אמר:מנין???לעצמו נברא אמר:ידוע שהגר"ע יוסף היה שומע את אוּם כּוּלְתוּם
זו אמנם אגדה נפוצה, אבל לא ברור שיש לה מקור, משני סיבות:
למי שזוכר, לאחר שהיו איומים על חייו מצד ערבים קיצונים, בניסיון להרגיע את הרוחות הוא התראיין לעיתון ערבי נפוץ, ותרגומו הובא אז בקו עיתונות דתית, ובין היתר הוא נשאל שם אם זה נכון שהוא מאזין למוזיקה ערבית, והוא אישר והזכיר כמה מהם, אבל לא הזכיר שם את שמה,
כ"כ משה חבושה אמר לי שלמרות כל קירבתו למרן זצוק"ל הוא לא יודע על כך.
בערך על הנ''ל בויקיפדיה הוכר שהגרע''י האזין לשירתה בהיותו במצרים (היה בהערה מקור לדבר עם משפט בסגנון: הרב יוסף למשמשו: תשים קלטת של אום כולתום ימח־שמה...) הדברים נמחקו מהערך, לענ''ד משום חוסר הקשר לערך, ולא מפני אי נכונות הדברים.
אולי ישנם כאן כאלה דנהירין להו שביליה דההוא אתרא מסאבא, ויוכלו למצוא את הדברים בגירסאות הקודמות של הערך.
לעיתים רחוקות אמר:לפי הידוע לי יש ב' סיבות לאיסור שמיעת קול זמר של אשה א. כיון ששמיעת הקול מביאה להרהור. ב. כיון שע"י שמיעת הקול מהרהר בה.
ולפי"ז לטעם א' אין איסור לשמוע אלא קול שמביא להרהור וכפי מה שהבנתי קולה של אום כולתום היה קרוב לגברי, לפי טעם ב' אם לא מכירה אין איסור, ואכן שמעתי כשפעם ראה את תמונתה חדל מלשומעה.
לעיתים רחוקות אמר:לפי הידוע לי יש ב' סיבות לאיסור שמיעת קול זמר של אשה א. כיון ששמיעת הקול מביאה להרהור. ב. כיון שע"י שמיעת הקול מהרהר בה.
ולפי"ז לטעם א' אין איסור לשמוע אלא קול שמביא להרהור וכפי מה שהבנתי קולה של אום כולתום היה קרוב לגברי, לפי טעם ב' אם לא מכירה אין איסור, ואכן שמעתי כשפעם ראה את תמונתה חדל מלשומעה.
הוי דן אמר:לעיתים רחוקות אמר:לפי הידוע לי יש ב' סיבות לאיסור שמיעת קול זמר של אשה א. כיון ששמיעת הקול מביאה להרהור. ב. כיון שע"י שמיעת הקול מהרהר בה.
ולפי"ז לטעם א' אין איסור לשמוע אלא קול שמביא להרהור וכפי מה שהבנתי קולה של אום כולתום היה קרוב לגברי, לפי טעם ב' אם לא מכירה אין איסור, ואכן שמעתי כשפעם ראה את תמונתה חדל מלשומעה.
מדובר שהיא חיה, אבל כשמתה- מסתמא מותר.
קול ערב של אישה - בדיבור, דייקא, שהרי כבר כתב מיני זמר, ונכלל בזה גם של זכרים, וראה,במבי אמר:וכותב שם רש"י
קול – של מיני זמר או קול ערב של אשה
לעיתים רחוקות אמר:הוי דן אמר:לעיתים רחוקות אמר:לפי הידוע לי יש ב' סיבות לאיסור שמיעת קול זמר של אשה א. כיון ששמיעת הקול מביאה להרהור. ב. כיון שע"י שמיעת הקול מהרהר בה.
ולפי"ז לטעם א' אין איסור לשמוע אלא קול שמביא להרהור וכפי מה שהבנתי קולה של אום כולתום היה קרוב לגברי, לפי טעם ב' אם לא מכירה אין איסור, ואכן שמעתי כשפעם ראה את תמונתה חדל מלשומעה.
מדובר שהיא חיה, אבל כשמתה- מסתמא מותר.
למה שיש חילוק?
הרי אין החשש הוא שמא יעשה עמה דבר עבירה (שאז היה חילוק בין חיה למתה), אלא שיהרהר בדמותה. וכמו שאמרו חז"ל שכל מי שאומר רחב מהרהר בה ומבואר שם שרק אם הכירה.
היא גמ' מפורשת בסוטה דף ח, 'התם הא מסתלקא. וכי תימא אתי לאיגרויי באחרניית'' וכו'.לעיתים רחוקות אמר:למה שיש חילוק?
הרי אין החשש הוא שמא יעשה עמה דבר עבירה (שאז היה חילוק בין חיה למתה), אלא שיהרהר בדמותה. וכמו שאמרו חז"ל שכל מי שאומר רחב מהרהר בה ומבואר שם שרק אם הכירה.
תיאוריית קונספירציה - היא בכלל הייתה גמאל עבד אל נאצר, בתחפושת...הוי דן אמר:גם קשה לראות תמונתה, וזאת מכיוןלעיתים רחוקות אמר:הוי דן אמר:
א- שהתמנות היו ישנות, ולא רואים ברור.
ב. אין תמנות ברורות של פניה.
HaimL אמר:קול ערב של אישה - בדיבור, דייקא, שהרי כבר כתב מיני זמר, ונכלל בזה גם של זכרים, וראה,במבי אמר:וכותב שם רש"י
קול – של מיני זמר או קול ערב של אשה
ואמר ר' שפטיה אמר ר' יוחנן כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר (יחזקאל כ, כה) וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים וגו' מתקיף לה אביי משום דלא ידע לבסומי קלא (יחזקאל כ, כה) משפטים לא יחיו בהם קרית ביה
כמובן, זה גם ניגונים בכלי, אבל גם בפה, וכמו שאומרים ביוצר - זמירות יאמרו. וראה,במבי אמר:לכאורה "מיני זמר" זב ניגונים כמו
בגמ' בסוטה מירי בעצם הסתכלות על אשה, שאסור. וע"ז אמרי' דכיון דמסתלקא ליכא בעיה.עמרם ישי אמר:היא גמ' מפורשת בסוטה דף ח, 'התם הא מסתלקא. וכי תימא אתי לאיגרויי באחרניית'' וכו'.לעיתים רחוקות אמר:למה שיש חילוק?
הרי אין החשש הוא שמא יעשה עמה דבר עבירה (שאז היה חילוק בין חיה למתה), אלא שיהרהר בדמותה. וכמו שאמרו חז"ל שכל מי שאומר רחב מהרהר בה ומבואר שם שרק אם הכירה.
הוי דן אמר:ראיתי פה פעם בפורום שבשירת הים ע'י שמעו את קולם של הבנות
ומזה שהם היו הרבה ומותר לשמוע
כך אפשר לפסוק שהרבה מותר..!
במבי אמר:אגב לגבי השאלה המפורסמת איך מרים שרה בקריעת ים-סוף זכור לי שהחיד"א מתרץ (אולי בספרו חסדי דוד) שמרוב השראת השכינה לא היה בעית הרהור כמו שמצינו על ר' יהודה בנידה יג שאגב אימתיה דרביה לא היתה בעית הרהור בעת שעמד על גג הבכנ"ס כדאיתא שם.
ואולי ג"כ הכא שמובא שבעת קריאת התורה צריכים להיות באימה וביראה יתורץ איך יכולה האשה לעלות לתורה ואין בעיית קול באשה. אך כל האמור הכא הוא בבחינת לחידודא בעלמא ולא להלכתא כמובן.
לכאורה זו שאלה של בורות מזעזעת כי קול באישה ערווה היא הלכה ידועה ומפורסמת!הוי דן אמר:שלום
האם מותר לשמוע שירים בערבית ע''י זמרת גויה שנפטרה?
והאם מותר לשמוע בכללי שירת נשים.
מרן פאר הדור היה נוהג לשמוע את הזמרת אום כולתום, וראיתי שהקל בספרו בדבר זה, האם זה מן הדין לקולא? ומה עם " קול באישה- ערוה".
הוי דן אמר:שלום
האם מותר לשמוע שירים בערבית ע''י זמרת גויה שנפטרה?
והאם מותר לשמועכ בכללי שירת נשים.
מרן פאר הדור היה נוהג לשמוע את הזמרת אום כולתום, וראיתי שהקל בספרו בדבר זה, האם זה מן הדין לקולא? ומה עם " קול באישה- ערוה".
קדושת ישראל אמר:לכאורה זו שאלה של בורות מזעזעת כי קול באישה ערווה היא הלכה ידועה ומפורסמת!
משה חבושה שהיה החזן במניין של מרן הגרע"י זצ"ל ועסקה בהמרת הקלטות של הרב עובדיה לתקליטורים אמר שלא היו שם הקלטות של אום כולתום
כששואלים בכללי אם יש איסור שמיעת שירת נשים, אז זו בורות מזעזת כי בכללי יש איסור שירת נשים לפני שנכנסים לגדרים השונים שהבאת שאני מכיר אותם וגם אם לא הייתי מכיר עד השבוע אז ראיתי אותם באשכולות בפורום כאן.משיב כהלכה אמר:קדושת ישראל אמר:לכאורה זו שאלה של בורות מזעזעת כי קול באישה ערווה היא הלכה ידועה ומפורסמת!
משה חבושה שהיה החזן במניין של מרן הגרע"י זצ"ל ועסקה בהמרת הקלטות של הרב עובדיה לתקליטורים אמר שלא היו שם הקלטות של אום כולתום
הבורות המזעזעת היא מצידך, כי בענין "קול באשה ערוה" יש גדרים בספרי הראשונים והאחרונים: הבדל בין קול שרגיל בו לבין קול שאינו רגיל בו, הבדל בין מכירה לאינו מכירה, הבדל בין כששומע ורואה אותה לבין כששומע ואינו רואה, הבדל בין אשה אחת לבין נשים רבות כשאינו יודע מי שרה, הבדל בין דיבור לבין שירה.
את כל זה אינך מכיר, ואתה מדבר על בורות?
הסיפור על משה חבושה (שאני רואה אותו כאן פעם ראשונה, הפלא ופלא) הוא סיפור מוכחש מכל הכיוונים האפשריים.
קדושת ישראל אמר:לכאורה זו שאלה של בורות מזעזעת כי קול באישה ערווה היא הלכה ידועה ומפורסמת!הוי דן אמר:שלום
האם מותר לשמוע שירים בערבית ע''י זמרת גויה שנפטרה?
והאם מותר לשמוע בכללי שירת נשים.
מרן פאר הדור היה נוהג לשמוע את הזמרת אום כולתום, וראיתי שהקל בספרו בדבר זה, האם זה מן הדין לקולא? ומה עם " קול באישה- ערוה".
משה חבושה שהיה החזן במניין של מרן הגרע"י זצ"ל ועסקה בהמרת הקלטות של הרב עובדיה לתקליטורים אמר שלא היו שם הקלטות של אום כולתום.
חושבני אמר:מה לכם להתעסק בחצאי סיפורים, במעשיות, בתיאורים. זה מספר וזה מכחיש.
תשובתו של הרב עובדיה היא אחת מהתשובות הראשונות שלו ביביע אומר חלק א' (או"ח סימן ו)
השאלה: "נשאלתי בדין קול זמר של אשה בגרמפון או ברדיו, אם יש בו משום קול באשה ערוה, וצריך להזהר שלא לשמעו בעת ק"ש ותפלה".
התשובה ארוכה, כדרכו, והתשובה הסופית: "המורם מכל האמור, דביודעה ומכירה אפי' ע"י תמונה אסור לשמוע קולה בגרמפון או ברדיו, אבל אם אינו מכירה מותר, ואין בזה משום קול באשה ערוה".
משיב כהלכה אמר:היית
משיב כהלכה אמר:ואם היית קורא כמה שורות קודם לכן, היית רואה את מה שכתבתי...
משיב כהלכה אמר:באופן כללי, חשוב להדגיש שהתיר גם אם ראה את תמונתה. כי זו נפק"מ גדולה לדינא.
משיב כהלכה אמר:לא הבנתי מה אתה רוצה, זה מה שכתב הגר"ע יוסף. אם יש לך טענות הבל, הפנה זאת ישירות אליו.
במקרה של אום כולתום, יש לגרוס:במבי אמר:ומסתמא צריך להסביר את רצון כבוד הרב שהעדיף דווקא אותה שהרי הגמ' אומרת
שְׁלֹשָׁה מְשִׁיבִין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, אֵלּוּ הֵן: קוֹל, וּמַרְאֶה, וָרֵיחַ (ברכות נז:)
וכותב שם רש"י
קול – של מיני זמר או קול ערב של אשה