בקשת עזרה בקשר מאה ברכות לנשים

עטסופר

משתמש ותיק
ידוע המחלוקת בין מרן היביע אומר למרן השבט הלוי ומרן המנחת שלמה האם נשים חייבות במאה ברכות.
למעשה היביע אומר בהליכות עולם מביא שכן דעת מרן הגרי"ש אלישיב והאו מציין את המקור מישיב משה, אשמח לדעת אם ידוע למישהו אם יש מקור נוסף מלבד ספר זה.
אני נמצא במקום שאין משנ"ב דרשו, אודה מאד לאחד מחברי הפורום שיכול להקדיש דקה לבדוק האם בסימן מו או בסימן רצ האם מובא שם מהגרי"ש דעתו בענין.
ישר כח
 

עטסופר

משתמש ותיק
פותח הנושא
מקפיץ האם יש למי יכולת לבדוק לי בדרשו האם מוזכר מקור מלבד ישיב משה אודה לו מאד.
 

בשלמא

משתמש ותיק
נוטרי ברכה:
בספר רגשי לב פרק י"ג הביא בשם הגרי"ש אלישיב שהפטור כי הם כאנוסות שאינם שייכות בכמה מהברכות שעליהם נתקן מנין הברכות. ורצה לומר שם נפקא מינה במקרה שאשה נמצאת קרוב למנין מאה ברכות אם רצוי להשתדל להשלים מנין מאה, דלדעת השבט הלוי אין כל ענין דלא נתקנה לנשים. עוד כתב דלדעת הגריש"א שליט"א יש ענין באמירת אין כאלוקינו לנשים אם עי"ז יושלם מנין מאה.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
עטסופר אמר:
ידוע המחלוקת בין מרן היביע אומר למרן השבט הלוי ומרן המנחת שלמה האם נשים חייבות במאה ברכות.
למעשה היביע אומר בהליכות עולם מביא שכן דעת מרן הגרי"ש אלישיב והאו מציין את המקור מישיב משה, אשמח לדעת אם ידוע למישהו אם יש מקור נוסף מלבד ספר זה.
אני נמצא במקום שאין משנ"ב דרשו, אודה מאד לאחד מחברי הפורום שיכול להקדיש דקה לבדוק האם בסימן מו או בסימן רצ האם מובא שם מהגרי"ש דעתו בענין.
ישר כח

דעת הגריש"א בספר פניני תפילה עמ ע' שרצוי שגם נשים יברכו המאה ברכות ביום.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בשלמא אמר:
נוטרי ברכה:
בספר רגשי לב פרק י"ג הביא בשם הגרי"ש אלישיב שהפטור כי הם כאנוסות שאינם שייכות בכמה מהברכות שעליהם נתקן מנין הברכות. ורצה לומר שם נפקא מינה במקרה שאשה נמצאת קרוב למנין מאה ברכות אם רצוי להשתדל להשלים מנין מאה, דלדעת השבט הלוי אין כל ענין דלא נתקנה לנשים. עוד כתב דלדעת הגריש"א שליט"א יש ענין באמירת אין כאלוקינו לנשים אם עי"ז יושלם מנין מאה.

וראייתו פירש בשו"ת שבט הלוי חלק ה סימן כג וז"ל: ואשר שאל אם נשים חייבות בתקנת ק' ברכות, מפשטות דברי הב"י והפוסקים ריש סי' מ"ו דחשבו ק' ברכות של כל אדם וחשבו בחשבון טלית ותפילין וכה"ג ברכות דלא שייכי בנשים ולא כתבו נשים מאי איכ"ל מכלל דפשיטא להו דהתקנה לא שייכי בנשים ע"כ.
 

עטסופר

משתמש ותיק
פותח הנושא
ישר כח על הסיוע הרב, בעת שאין הספרים מצויים עמי כמנהג ימים אלו.
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
גם בתשובות והנהגות כ' לפטור נשים מק' ברכות מטע"ז דעיקרו נתקן עם ברכת ציצית ותפילין שאינו שייך בהם, [וכתב עוד איזה טעם דהוי כמ"ע שהז"ג כיון שכל יום מחייב הוי כמ"ע שהז"ג כיון שכל יום גורם חיובו, וצ"ע בסברא זו וגם בטעמו הראשון יל"ע דהא יש כל יום יותר ממאה ודל מהכא ציצית ותפילין]
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אבוקה כנגדו אמר:
גם בתשובות והנהגות כ' לפטור נשים מק' ברכות מטע"ז דעיקרו נתקן עם ברכת ציצית ותפילין שאינו שייך בהם, [וכתב עוד איזה טעם דהוי כמ"ע שהז"ג כיון שכל יום מחייב הוי כמ"ע שהז"ג כיון שכל יום גורם חיובו, וצ"ע בסברא זו וגם בטעמו הראשון יל"ע דהא יש כל יום יותר ממאה ודל מהכא ציצית ותפילין]

בטעמו הראשון כנראה מר לא דק ודבריו מתפרשים כשהבה"ל ראה כאן https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=11&t=22077#p345243
טעמו השני הוא באמת פלא כמו שהערת, ואם תוכל לציין מראי מקום של התשובה, ומתוך הספר אפשר שנעמוד על טיב הדברים.
 

אבוקה כנגדו

משתמש ותיק
נדיב לב אמר:
בטעמו הראשון כנראה מר לא דק ודבריו מתפרשים כשהבה"ל
הוא בח"ב סי' קכט [ובאמת דראיתי מה שצוטט משבה"ל ויש לומר כן גם בכוונתו כמוש"כ כ"ת]
 

נדיב לב

משתמש ותיק
אבוקה כנגדו אמר:
נדיב לב אמר:
בטעמו הראשון כנראה מר לא דק ודבריו מתפרשים כשהבה"ל
הוא בח"ב סי' קכט [ובאמת דראיתי מה שצוטט משבה"ל ויש לומר כן גם בכוונתו כמוש"כ כ"ת]

אכן צריך לבדוק מיהו אותם מפרשים שכיון אליהם הגרמ"ש, ומ"מ אפשר לתלות זאת במה שמצינו בגמ' ברכות כ: בחובת תפילה לגבי נשים מטעם דרחמני נינהו ומשמע שבלא זה היו פטורות מתפילה מצד שהזמן גרמא, וכך גם בחובת מאה ברכות לנשים. אמנם הרי"ף והרמב"ם גרסו בגמ' שם משום דהיא מ"ע שאין הזמן גרמא, וכך נפסק בשו"ע.

תשובות והנהגות כרך ב סימן קכט
ונשים לא נתבאר אם חייבות במאה ברכות או לא, אבל נראה שלעיקר התקנה היה לצאת ע"י מאה ברכות קבועות בחיובן, ובלא לחפש ברכות אדם מברך מאה ברכות כל יום וכמבואר בירושלמי סוף ברכות (מובא בכ"מ שם), וכיון דנשים פטורות מדינא מכמה וכמה ברכות שאנשים מברכים וכגון מתפילין ומציצית, ולכן אף שיש סמך מקרא למאה ברכות, לא החמירו בהן למצוא מאה ברכות להשלים. (ויש לומר כהמפרשים כיון דהוי מצוה מדי יום ביומו, שהיום גורם, הוי כמ"ע שהז"ג דפטורה). ע"כ.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
עטסופר אמר:
ידוע המחלוקת בין מרן היביע אומר למרן השבט הלוי ומרן המנחת שלמה האם נשים חייבות במאה ברכות.
למעשה היביע אומר בהליכות עולם מביא שכן דעת מרן הגרי"ש אלישיב והאו מציין את המקור מישיב משה, אשמח לדעת אם ידוע למישהו אם יש מקור נוסף מלבד ספר זה.
אני נמצא במקום שאין משנ"ב דרשו, אודה מאד לאחד מחברי הפורום שיכול להקדיש דקה לבדוק האם בסימן מו או בסימן רצ האם מובא שם מהגרי"ש דעתו בענין.
ישר כח
יש לדון אם זה מיקרי זמן גרמא כיון דהוי בכל יום, ודכוותיה גבי הזכרת יציאת מצרים.
 
 

צדיקוש

משתמש ותיק
ככלל שיטת מרן הבי"א צע"ג מאוד.
דהלא לשיטתו, אפי' ברכת ברוך שאמר וישתבח נשים אינם מברכות, כידוע.
ולשיטתו חיבות רק בתפילה אחת.
והלא הב"י בסי' מז פירט בפרטורוט כיצד מגיעים למאה ברכות,
שם מנה את כל סדר התפילה וכו'.
ולשיטת היבי"א זה הלא לא יתכן, נמציא להם ברכות חדשות???
איני יודע איך להסביר דבריו.
ונלע"ד, דעיקר מה שהביאו למרן היבי"א לומר כן הוא משום הקושיא "גברא בעי חי נשי לא בעי חיי",
וזאת י"ל בקל, דהברכות של הגברים מועילות גם להם, כתורה וכו'. 
עכ"פ מאן דמפרש לי שיטת היבי"א מובילנא מאני לבי מסותא [בל"נ]. 
 

צריך להבין

משתמש רגיל
מרן הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א תירץ שאלה זו

שיש ראשונים הסוברים שיוצאים ידי חובת מאה ברכות לא רק על ידי ברכות שמברכים בשם ומלכות אלא גם על ידי כל שבח שמשבחים את הבורא יתברך (שבלי הלקט, כל בו ועוד) ולכן לדעתם אם אומרת 'אין כאלהינו אין כאדוננו' וכו', 'וכן ויציב ונכון' יוצאת ידי חובה, ולכן עיצה טובה שיאמרו כן כל יום ויצאו בזה ידי חובה...
 

צדיקוש

משתמש ותיק
צריך להבין אמר:
מרן הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א תירץ שאלה זו

שיש ראשונים הסוברים שיוצאים ידי חובת מאה ברכות לא רק על ידי ברכות שמברכים בשם ומלכות אלא גם על ידי כל שבח שמשבחים את הבורא יתברך (שבלי הלקט, כל בו ועוד) ולכן לדעתם אם אומרת 'אין כאלהינו אין כאדוננו' וכו', 'וכן ויציב ונכון' יוצאת ידי חובה, ולכן עיצה טובה שיאמרו כן כל יום ויצאו בזה ידי חובה...
אינו מובן איזו תשובה היא זו.
והלא מרן הב"י אינו מכיר את כל הקולות הללו, 
שהרי לגבי אנשים מרן חישבן היטב בלי הקולות הללו,
וא"כ "צריך להבין" איזה תשובה יש כאן??? 
אם מרן היה סובר את זה, אז לא היה כ"כ מתאמץ בסי' מז, וכל הראשונים והאחרונים לא היו כ"כ מתאמצים לחפש פתרונות ליוה"כ וט"ב.
אלא מאי שזה בגדר עצה טובה קמ"ל, וזו אכן עיצה טובה.
אבל נשים אינם חייבות במאה ברכות!!!
ומוטב להשאיר את דעת מרן הגאון הקדוש מבקש האמת בכל נפשו רבנו הגרע"י זיע"א, בצ"ע. מאשר ליישב דבריו בכח גדול ולקרב רחוקים בזרוע העיקר ליישב.
לא זו דרכו של מרן הגרע"י.!!!!
וחמישים ספריו יוכיחו!!! 
 

הכהן

משתמש ותיק
צריך להבין אמר:
שיש ראשונים הסוברים שיוצאים ידי חובת מאה ברכות לא רק על ידי ברכות שמברכים בשם ומלכות אלא גם על ידי כל שבח שמשבחים את הבורא יתברך (שבלי הלקט, כל בו ועוד) ולכן לדעתם אם אומרת 'אין כאלהינו אין כאדוננו' וכו', 'וכן ויציב ונכון' יוצאת ידי חובה, ולכן עיצה טובה שיאמרו כן כל יום ויצאו בזה ידי חובה...
מעין זה במ"ב תרכ"ב סק"ה
 

צריך להבין

משתמש רגיל
צדיקוש אמר:
אינו מובן איזו תשובה היא זו.
והלא מרן הב"י אינו מכיר את כל הקולות הללו, 
שהרי לגבי אנשים מרן חישבן היטב בלי הקולות הללו,
וא"כ "צריך להבין" איזה תשובה יש כאן??? 
אם מרן היה סובר את זה, אז לא היה כ"כ מתאמץ בסי' מז, וכל הראשונים והאחרונים לא היו כ"כ מתאמצים לחפש פתרונות ליוה"כ וט"ב.
אלא מאי שזה בגדר עצה טובה קמ"ל, וזו אכן עיצה טובה.
אבל נשים אינם חייבות במאה ברכות!!!
ומוטב להשאיר את דעת מרן הגאון הקדוש מבקש האמת בכל נפשו רבנו הגרע"י זיע"א, בצ"ע. מאשר ליישב דבריו בכח גדול ולקרב רחוקים בזרוע העיקר ליישב.
לא זו דרכו של מרן הגרע"י.!!!!
וחמישים ספריו יוכיחו!!!

אף שאתה צודק שהרבה יותר פשוט שנשים אינם חייבות במאה ברכות, גם בגלל שנחשבות לאנוסות, וגם בגלל שהו"ל מצ"ע שהזמן גרמא (כמ"ש בתשובות והנהגות ושבט הקהתי) וגם שיש ראיות רבות מכמה ראשונים שנשים פטורות וכו', מ"מ בודאי מצוה ליישב דעת מרן זצ"ל, וזה מה שעושה בנו הראשון לציון שליט"א כל הזמן, ובפרט שדעת מרן הגר"ע זצ"ל קשה מכולם, אף שמקשים על מרן הגרי"ש אלישיב, אבל אינו כמו על מרן הגר"ע, כי לדעתו נשים חייבות רק תפילה אחת ביום, וא"כ איך יתכן מצד אחד לחייבם ומצד שני לפטור אותם מתפילה (וידוע שרוב הברכות באות בעיקר מתפילות שמו"ע, ולכן נוצר חלל וחיסרון של ברכות בשבת)
ולכן התמיה עליו היא עצומה, ולכן יישב הראשון לציון את דעתו התמוהה של אביו
ואף שיישוב זה ללא ספק דחוק מאד, כי שטען בצדק, מ"מ כבר למדנו החתם סופר ועוד כי "רוב הדוחקים אמת"...
ותו לא מידי
ע"ע בשו"ת ברכת יהודה (חלק ח' סי' ח שזה עתה יצא לאור) להגאון רבי יהודה ברכה שליט"א שמוכיח בהרבה ראיות שנשים פטורות מחיוב מאה ברכות, ע"ש ודפח"ח.
 

י.ק

משתמש ותיק
יש כאן- https://www.youtube.com/watch?v=yEXSGmzBId4 תשובה מחכם אחד על דעת הרב עובדיה, רק צריף לקפוץ בדקות כדי להגיע לשאלה
 

צדיקוש

משתמש ותיק
צריך להבין אמר:
צדיקוש אמר:
אינו מובן איזו תשובה היא זו.
והלא מרן הב"י אינו מכיר את כל הקולות הללו, 
שהרי לגבי אנשים מרן חישבן היטב בלי הקולות הללו,
וא"כ "צריך להבין" איזה תשובה יש כאן??? 
אם מרן היה סובר את זה, אז לא היה כ"כ מתאמץ בסי' מז, וכל הראשונים והאחרונים לא היו כ"כ מתאמצים לחפש פתרונות ליוה"כ וט"ב.
אלא מאי שזה בגדר עצה טובה קמ"ל, וזו אכן עיצה טובה.
אבל נשים אינם חייבות במאה ברכות!!!
ומוטב להשאיר את דעת מרן הגאון הקדוש מבקש האמת בכל נפשו רבנו הגרע"י זיע"א, בצ"ע. מאשר ליישב דבריו בכח גדול ולקרב רחוקים בזרוע העיקר ליישב.
לא זו דרכו של מרן הגרע"י.!!!!
וחמישים ספריו יוכיחו!!!

אף שאתה צודק שהרבה יותר פשוט שנשים אינם חייבות במאה ברכות, גם בגלל שנחשבות לאנוסות, וגם בגלל שהו"ל מצ"ע שהזמן גרמא (כמ"ש בתשובות והנהגות ושבט הקהתי) וגם שיש ראיות רבות מכמה ראשונים שנשים פטורות וכו', מ"מ בודאי מצוה ליישב דעת מרן זצ"ל, וזה מה שעושה בנו הראשון לציון שליט"א כל הזמן, ובפרט שדעת מרן הגר"ע זצ"ל קשה מכולם, אף שמקשים על מרן הגרי"ש אלישיב, אבל אינו כמו על מרן הגר"ע, כי לדעתו נשים חייבות רק תפילה אחת ביום, וא"כ איך יתכן מצד אחד לחייבם ומצד שני לפטור אותם מתפילה (וידוע שרוב הברכות באות בעיקר מתפילות שמו"ע, ולכן נוצר חלל וחיסרון של ברכות בשבת)
ולכן התמיה עליו היא עצומה, ולכן יישב הראשון לציון את דעתו התמוהה של אביו
ואף שיישוב זה ללא ספק דחוק מאד, כי שטען בצדק, מ"מ כבר למדנו החתם סופר ועוד כי "רוב הדוחקים אמת"...
ותו לא מידי
ע"ע בשו"ת ברכת יהודה (חלק ח' סי' ח שזה עתה יצא לאור) להגאון רבי יהודה ברכה שליט"א שמוכיח בהרבה ראיות שנשים פטורות מחיוב מאה ברכות, ע"ש ודפח"ח.

יש"כ להדר"ג שמשתדל ליישב מקחו של צדיק  מרן הגרע"י.
איברא, דהנסיון ליישב מקחו של צדיק, מוכרח להיות בקוי ההלכה המקובלים.
לא מצאנו לתלמידי מרן החזו"א שמשתדלים ליישב דעת רבם בדוחקים שאינם מוכרחים.
ולא לבני ליטא שמכרכרים בכל עוז ליישב בכל מקום דעת המ"ב. עובדא היא. 
האמת הצרופה לא תשתנה, אם ניישב בכח גדול וביד חזקה, דברים שלא עלתה ע"ד של המחבר.
אחד הדברים היפים בתורת מרן הגרע"י, זה הבהירות והישרות. הוא תמיד ינסה לברר איזה שיטה יותר בהירה בהלכה, ויפלס לו נתיב להראות שהיא הצודקת.
הוא זיע"א לא היה סובל דוחקים מוזרים. בגלל ש"העיקר ליישב". 
ואיני יודע מנין פשטה דרך זו במחנינו, [בפרט מאז פטירת מרן הגרע"י],  שגורמת להרבה מבני ספרד לרעות בשדות של אחרים. וד"ל.
 

נדיב לב

משתמש ותיק
כמעיין המתגבר אמר:
עטסופר אמר:
ידוע המחלוקת בין מרן היביע אומר למרן השבט הלוי ומרן המנחת שלמה האם נשים חייבות במאה ברכות.
למעשה היביע אומר בהליכות עולם מביא שכן דעת מרן הגרי"ש אלישיב והאו מציין את המקור מישיב משה, אשמח לדעת אם ידוע למישהו אם יש מקור נוסף מלבד ספר זה.
אני נמצא במקום שאין משנ"ב דרשו, אודה מאד לאחד מחברי הפורום שיכול להקדיש דקה לבדוק האם בסימן מו או בסימן רצ האם מובא שם מהגרי"ש דעתו בענין.
ישר כח
יש לדון אם זה מיקרי זמן גרמא כיון דהוי בכל יום, ודכוותיה גבי הזכרת יציאת מצרים.
 

בהודעה קודמת כבר העירו מתשובות והנהגות של ר' משה שטרנבוך לרפו"ש, מדברי הראשונים בגמ' ברכות.
 
חלק עליון תַחתִית