(יח) כן כתב החיי אדם, ומטעם כדי שלא יצטרך להוסיף ברכת אשר נתן ללא צורך, ואף שיש איזה אחרונים שכתבו דלאחר שאמר השם שוב אין תקנה, אלא גומר הברכה ואומר אשר נתן (וטעמם מהא דסימן תרפ"ב, עיין שם), מכל מקום למעשה נראה לי שהעיקר כהחיי אדם וגדולה מזו כתב האליה רבה בשם דרשות מהר"ש, דאפילו אם אמר תיבת ברוך אתה ה' בונה, כל זמן שלא סיים כל הברכה מקרי עדיין עומד באמצע הברכה (ואינו חושש למה שלא יהיה להברכה שום משמעות והוי לבטלה) וחוזר לרצה, וכתב האליה רבה שכן משמע גם כן קצת בבה"ג (וצריך לומר לפי זה, דהא דקיימא לן בסימן תרפ"ב דמכיון שהזכיר השם שוב גומר הברכה, היינו, משום דמיירי שם בעל הנסים דהוא מדברים שהוא רק למצוה לכתחלה ובדיעבד אין מחזירין אותו, ולהכי גומר הברכה, וכמו שהביא החיי אדם בכלל כ"ד דין ח' בשם גדולי הצרפתים, מה שאין כן הכא דהזכרה זו היא לעכובא ויצטרך להוסיף ברכה על ידי זה), והעתיקו גם כן המגן גבורים, ואף שלמעשה צריך עיון בזה, כמו שמפקפק בזה החיי אדם, מכל מקום על כל פנים בזה שלא אמר עדיין תיבת בונה בודאי יש לו לסיים למדני חוקיך כדי שלא יהיה הזכרה לבטלה, ויחזור לרצה כדי שלא יצטרך להוסיף ברכה: