ממתי נחשבו עם ישראל כגאולים מזמן מתן תורה או קודם?

דוד חיים

משתמש ותיק
ברמב"ן בהקדמתו לספר שמות כתב: והנה הגלות איננו נשלם עד יום שובם אל מקומם ואל מעלת אבותם ישובו. וכשיצאו ממצרים אע"פ שיצאו מבית עבדים עדיין יחשבו גולים כי היו בארץ לא להם נבוכים במדבר. וכשבאו אל הר סיני ועשו המשכן ושב הקב"ה והשרה שכינתו ביניהם אז שבו אל מעלות אבותם שהיה סוד אלוה עלי אהליהם והם הם המרכבה ואז נחשבו גאולים. ולכן נשלם הספר הזה בהשלימו ענין המשכן ובהיות כבוד ה' מלא אותו תמיד.
מבואר מדבריו דנחשבו גאולים מזמן מתן תורה ולא קודם.
ויש להעיר מלשון ברכות ק"ש שחרית בסופם שאומרים שירה חדשה שבחו גאולים לשמך על שפת הים, ונראה דנחשבו גאולים כבר בזמן קריעת ים סוף, וצ"ע.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
דוד חיים אמר:
מבואר מדבריו דנחשבו גאולים מזמן (מתן תורה) [הקמת המשכן] ולא קודם.
ויש להעיר מלשון ברכת ק"ש של שחרית 'שירה חדשה שבחו גאולים לשמך על שפת הים', ונראה דנחשבו גאולים כבר בזמן קריעת ים סוף, וצ"ע.
מקרא מלא דיבר הכתוב: 'הֲלוֹא אַתְּ־הִיא הַשָּׂמָה מַעֲמַקֵּי־יָם דֶּרֶךְ לַעֲבֹר גְּאוּלִים'. אלא שיש להבחין בין 'נקראים גאולים' ל'נחשבים גאולים'. ואם נפשך לומר, נקראו 'גאולים' על שם העתיד.
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
דוד חיים אמר:
וכשבאו אל הר סיני ועשו המשכן ושב הקב"ה והשרה שכינתו ביניהם

דוד חיים אמר:
מבואר מדבריו דנחשבו גאולים מזמן מתן תורה ולא קודם.

תיקון: מלשון הרמב"ן מבורר שרק בהקמת המשכן, ולא מיד בהר סיני.
 
חלק עליון תַחתִית