אחד האברכים בכולל שאני לומד בו הראה לי היום את דברי הבן יהוידע הנ"ל (והוא שאלני מהו "מ"ן דמלכות")
וְתַצְלִיחַ סוֹפֵנוּ אַחֲרִית וְתִקְוָה. הנה אם זה ר' אלעזר הוא ר' אלעזר בן שמוע, כמו שכתב הרב עיון יעקב ז"ל, נראה לי בס"ד לכך התפלל כן, כי הוא אחד מעשרה הרוגי מלכות, אשר בהריגתם זכו להעלות בגופם ממש את מ"ן דמלכות מעלה, ומאז ואילך עד ימות המשיח הם המעלים מ"ן דמלכות למעלה, כמו שכתב רבינו האר"י ז"ל, ובזה מובן מה שהתפלל תצליח סופינו אחרית ותקוה על זמן הריגתם, ועל זמן שאחר כך עד ימות המשיח.
גם נראה לי בס"ד תַצְלִיחַ סוֹפֵנוּ וכו', על פי מה שפרשתי בס"ד בפסוק הֵן גָּאַלְתִּי אֶתְכֶם אַחֲרִית כְּרֵאשִׁית, שפרשתי הכונה שהגלות נרמז בראשי תיבות האבות שהם אי"י, שהוא מספר אך [21], ולזה אמר (תהלים עג, א) אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל, שהגלות הוא לטובתם, והגאולה נרמזה בסוף שמות האמהות, שהם שרה, רבקה, רחל, לאה, שסוף שמם מספר גאולה [45], שהוא מספר שם הוי"ה במילוי אלפין שעולה מ"ה [45], כמנין 'גאולה', והנה הגלות הרמוז בראשית שמות האבות, כבר נתקיים, אך הגאולה שנרמזה באחרית שמות האמהות עדיין לא נתקיימה, ולזה אמר הֵן גָּאַלְתִּי אֶתְכֶם אַחֲרִית כְּרֵאשִׁית, כמו שקיימתי בכם הראשית, כן אקיים בכם רמז האחרית, ובזה פרשתי בס"ד (איוב ח' ז') וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד, כי אותיות שמות האבות והאמהות הם צינורות השפע עלינו, ואם היה הראשית מצער שהוא מספר אַךְ [21], לשון מעוט, האחרית של שמות האמהות יִשְׂגֶּה שהוא מספר אך, לשון מעוט, האחרית של שמות האמהות יִשְׂגֶּה מְאֹד, כי יעלה מספר מאד [45], המורה על מספר גאולה [45], ולזה אמר וְתַצְלִיחַ סוֹפֵנוּ אַחֲרִית, שנזכה להשיג רמז הנרמז באחרית, ואמר וְתִקְוָה, שהוא 'תק וה', דהיינו 'ת"ק' רמז לעץ חיים מהלך ת"ק שנה, שרמוז במילוי שם שדי, ופגם חטא אדה"ר סילק השפעת הארה מן התחתונים, ואנחנו מקוים שתחזור עטרה ליושנה ונשיג עץ החיים שהוא ת"ק, גם נשיג שארית השם ב"ה, שהוא אותיות ר"ה, וזהו ת"ק ו"ה. (ברכות טז:)
וְתַצְלִיחַ סוֹפֵנוּ אַחֲרִית וְתִקְוָה. הנה אם זה ר' אלעזר הוא ר' אלעזר בן שמוע, כמו שכתב הרב עיון יעקב ז"ל, נראה לי בס"ד לכך התפלל כן, כי הוא אחד מעשרה הרוגי מלכות, אשר בהריגתם זכו להעלות בגופם ממש את מ"ן דמלכות מעלה, ומאז ואילך עד ימות המשיח הם המעלים מ"ן דמלכות למעלה, כמו שכתב רבינו האר"י ז"ל, ובזה מובן מה שהתפלל תצליח סופינו אחרית ותקוה על זמן הריגתם, ועל זמן שאחר כך עד ימות המשיח.
גם נראה לי בס"ד תַצְלִיחַ סוֹפֵנוּ וכו', על פי מה שפרשתי בס"ד בפסוק הֵן גָּאַלְתִּי אֶתְכֶם אַחֲרִית כְּרֵאשִׁית, שפרשתי הכונה שהגלות נרמז בראשי תיבות האבות שהם אי"י, שהוא מספר אך [21], ולזה אמר (תהלים עג, א) אַךְ טוֹב לְיִשְׂרָאֵל, שהגלות הוא לטובתם, והגאולה נרמזה בסוף שמות האמהות, שהם שרה, רבקה, רחל, לאה, שסוף שמם מספר גאולה [45], שהוא מספר שם הוי"ה במילוי אלפין שעולה מ"ה [45], כמנין 'גאולה', והנה הגלות הרמוז בראשית שמות האבות, כבר נתקיים, אך הגאולה שנרמזה באחרית שמות האמהות עדיין לא נתקיימה, ולזה אמר הֵן גָּאַלְתִּי אֶתְכֶם אַחֲרִית כְּרֵאשִׁית, כמו שקיימתי בכם הראשית, כן אקיים בכם רמז האחרית, ובזה פרשתי בס"ד (איוב ח' ז') וְהָיָה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר וְאַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד, כי אותיות שמות האבות והאמהות הם צינורות השפע עלינו, ואם היה הראשית מצער שהוא מספר אַךְ [21], לשון מעוט, האחרית של שמות האמהות יִשְׂגֶּה שהוא מספר אך, לשון מעוט, האחרית של שמות האמהות יִשְׂגֶּה מְאֹד, כי יעלה מספר מאד [45], המורה על מספר גאולה [45], ולזה אמר וְתַצְלִיחַ סוֹפֵנוּ אַחֲרִית, שנזכה להשיג רמז הנרמז באחרית, ואמר וְתִקְוָה, שהוא 'תק וה', דהיינו 'ת"ק' רמז לעץ חיים מהלך ת"ק שנה, שרמוז במילוי שם שדי, ופגם חטא אדה"ר סילק השפעת הארה מן התחתונים, ואנחנו מקוים שתחזור עטרה ליושנה ונשיג עץ החיים שהוא ת"ק, גם נשיג שארית השם ב"ה, שהוא אותיות ר"ה, וזהו ת"ק ו"ה. (ברכות טז:)