ביאור הפסוק: "בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז"

מנההרניק

משתמש רגיל
אשמח אם מישהו יודע על מקור לדברים או פירוש אחר שיותר מתקבל על הדעת

 
 "בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז; היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו:"
 לכאורה יש להבין את הלשונות הכפולים בפסוקים אלו מה בא לבטא כל לשון,
 ולגבי הפסוק הראשון ראיתי שכתב המלבי"ם שישראל זה  אנשי המעלה שיצאו רק מארץ מצרים,
 משא"כ בית יעקב שזה בעצם המון העם הם יצאו גם מתוך העם המצרי שהיו מעורבים עימם.
 אולם את הפסוק השני צריך להבין -
 א. מהו החילוק בין יהודה לישראל.
 ב. כמעט ואין התייחסות לכלל ישראל בתואר יהודה, אא"כ למלכות יהודה ויש להבין למה פה כן.
 ג.חייב להיות שזה חילוק שונה מהפסוק הקודם דאל"כ היו משתמשים באותו חילוק.
 וראיתי שכתב המלבי"ם שמה שהתנהג ה' בקדשו היה בזכות יהודה שמסר נפשו על קדושת ה'. 
 וחשבתי להוסיף על זה-
  שאין זה שכר על מעשהו של יהודה במובן הפשטני (לא כ"כ משמע כך בפסוק),
 ושמעתי פעם על מערכת הניסים שאין פירושה שהקב"ה קובע חוקים מסוימים בטבע,
 אלא שמערכת הניסים היא בעצם בעולם נפרד ולא חלק מעולמנו וכאשר מתרחש נס זה בעצם שמערכת אחרת מנהלת את העולם,
 ועוד שמעתי שזה בעצם הנושא של האמונה שהבן אדם צריך לרומם את עצמו מהתפיסה הבסיסית של המציאות כפי שהיא נתפסת בעין אנושית ולנסות לתפוס הכל בצורה יותר עמוקה ואמיתית.
 ולפי"ז נראה לי לבאר שהמעשה של יהודה בעצם היה התעלמות מוחלטת מן המציאות הנתפסת בעינינו,
 מכיון שע"פ המערכת של עולמנו לא היה שום סיבה שיודה ויותר מזה- ברגע שהודה הוא בעצם השפיל את עצמו והפסיד מכך,
 ולכן מוכח שרק מכיון שחי בעצם בתפיסה שונה לגמרי הוא עשה זאת.
 התנהגות זו של יהודה ממשיכה הלאה גם בזרעו- האדם הראשון שהתעלם מן המציאות ונכנס לים סוף על סמך הבטחת הקב"ה היה נחשון בן עמינדב- נשיא שבט יהודה ואחריו נכנסו כל שבטו ורק אחר כך כל ישראל.
 וזו היא בעצם כוונת הפסוק לומר שבזכות הנהגה זו של התעלמות מוחלטת מהתפיסה האנושית הבסיסית שהיא בעצם הנהגתו של המאמין,
 הקב"ה ג"כ התנהג איתנו במערכת שונה, מערכת של ניסים.
 בזכות הנהגה זו שמתבטאת בעיקר אצל יהודה זכינו שהקב"ה התנהג איתנו "בקדשו".
 ואולי אפשר להוסיף על כך-
 בתרגום יונתן בפרשת ויחי כתוב על הפסוק "אתה יודוך אחיך" שיהודה התברך מיעקב שכלל ישראל יקרא בשמו ובפשטות הכוונה לתואר 'יהודים' ובעצם בכל התנ"ך כמעט ולא מצאנו את התואר יהודים חוץ מכמה מקומות בודדים בעיקר בכתובים,
 המקום שמופיע התואר הזה הכי הרבה פעמים הוא מגילת אסתר- "איש יהודי" "נקהלו היהודים" "על כן היהודים הפרזים וכו'" ושם בעצם מרדכי התעלם מן המציאות לגמרי - "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה" וגם מה ששלח את אסתר למלך היה בעצם ללא שום סיכוי מבחינה טבעית,
 ובעצם כל הניסים שהתרחשו לכלל ישראל במגילת אסתר היו במערכת אחרת וללא שום הגיון בתפיסה הטבעית ולכן נקראו שם יהודים.
 לסיכום- בכל מקום שישראל חיו בתפיסה אחרת, תפיסה של התעלמות מוחלטת מן המציאות ודביקות בדרך ה' הקב"ה גם התנהג איתם בצורה שונה,
 ובמקומות אלו בדרך כלל הוזכרו בשמו של יהודה כי הוא מסמל את התפיסה הזאת.
 פסח כשר ושמח 
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
פרקי דרבי אליעזר פרק מב
וְקָפַץ נַחְשׁוֹן תְּחִלָּה לַיָּם וְקִדֵּשׁ אֶת שְׁמוֹ הַגָּדוֹל לְעֵינֵי הַכֹּל. וּבְמֶמְשֶׁלֶת יַד בְּנֵי יְהוּדָה נִכְנְסוּ אַחֲרֵיהֶם כָּל יִשְׂרָאֵל לַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר [שם קיד, ב] הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו, שֶׁל יְהוּדָה. 
 

ב. גפנר

משתמש ותיק
תוספתא מסכת ברכות (ליברמן) פרק ד הלכה יח
מפני מה זכה יהודה למלכות אמרו לו ילמדנו רבינו אמ' להם מפני שקידש שמו של הקדוש ברוך הוא על הים כשבאו שבטים ועמדו על הים זה אומ' אני ארד וזה אומ' אני ארד קפץ שבטו של יהודה וירד תחלה וקדש שמו של מקום על הים ועל אותה שעה הוא אומר היתה יהודה לקדשו וגו' יהודה קדש שמו של הקדוש ברוך הוא על הים לפיכך ישראל ממשלתיו
 

מנההרניק

משתמש רגיל
פותח הנושא
ב. גפנר אמר:
תוספתא מסכת ברכות (ליברמן) פרק ד הלכה יח
מפני מה זכה יהודה למלכות אמרו לו ילמדנו רבינו אמ' להם מפני שקידש שמו של הקדוש ברוך הוא על הים כשבאו שבטים ועמדו על הים זה אומ' אני ארד וזה אומ' אני ארד קפץ שבטו של יהודה וירד תחלה וקדש שמו של מקום על הים ועל אותה שעה הוא אומר היתה יהודה לקדשו וגו' יהודה קדש שמו של הקדוש ברוך הוא על הים לפיכך ישראל ממשלתיו
 
קדמא ואזלא אמר:
פרקי דרבי אליעזר פרק מב
וְקָפַץ נַחְשׁוֹן תְּחִלָּה לַיָּם וְקִדֵּשׁ אֶת שְׁמוֹ הַגָּדוֹל לְעֵינֵי הַכֹּל. וּבְמֶמְשֶׁלֶת יַד בְּנֵי יְהוּדָה נִכְנְסוּ אַחֲרֵיהֶם כָּל יִשְׂרָאֵל לַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר [שם קיד, ב] הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו, שֶׁל יְהוּדָה. 

לפי"ז יש להבין מדוע הוזכר גם "ישראל ממשלותיו"
 

קדמא ואזלא

משתמש ותיק
מנההרניק אמר:
ב. גפנר אמר:
תוספתא מסכת ברכות (ליברמן) פרק ד הלכה יח
מפני מה זכה יהודה למלכות אמרו לו ילמדנו רבינו אמ' להם מפני שקידש שמו של הקדוש ברוך הוא על הים כשבאו שבטים ועמדו על הים זה אומ' אני ארד וזה אומ' אני ארד קפץ שבטו של יהודה וירד תחלה וקדש שמו של מקום על הים ועל אותה שעה הוא אומר היתה יהודה לקדשו וגו' יהודה קדש שמו של הקדוש ברוך הוא על הים לפיכך ישראל ממשלתיו
 
קדמא ואזלא אמר:
פרקי דרבי אליעזר פרק מב
וְקָפַץ נַחְשׁוֹן תְּחִלָּה לַיָּם וְקִדֵּשׁ אֶת שְׁמוֹ הַגָּדוֹל לְעֵינֵי הַכֹּל. וּבְמֶמְשֶׁלֶת יַד בְּנֵי יְהוּדָה נִכְנְסוּ אַחֲרֵיהֶם כָּל יִשְׂרָאֵל לַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר [שם קיד, ב] הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו, שֶׁל יְהוּדָה. 

לפי"ז יש להבין מדוע הוזכר גם "ישראל ממשלותיו"
ישראל ממשלותיו של יהודה, דהיינו שלכן זכה למלכות על ישראל.

זה כמובן בדרך דרש, ולא לפשוטו של מקרא.
 
 
חלק עליון תַחתִית