כמה תמיהות בענין עשרה הרוגי מלכות

כהן

משתמש ותיק
ידוע שבתשעה באב מזכירים ומקוננים [בקהילות הספרדים] גם את הקינה הידועה 'אלה אזכרה' העוסקת בתיאור עשרה הרוגי מלכות. ויש לי בזה כמה הרהורי דברים ותמיהות [ובחלקם כבר עמדו המפרשים] ואמרתי לשתף את תלמידי החכמים בענין.

הנה מצאנו כמה שינויים בין ספרי חז"ל הידועים והמוסמכים לבין מדרשים שאינם ידועים כ"כ שנתחברו בזמנים מאוחרים יותר;

הנה במדרש הנקרא 'אלה אזכרה' [אוצר מדרשים עמ' 440] שעל פיו התיסד הפיוט [הקינה] אלה אזכרה שאנו אומרים בתשעה באב וכן בפרקי היכלות השלם פרק ה' [שהובא ברמב"ן בשער הגמול ובר' בחיי סוף פרשת מקץ ובעוד הרבה ראשונים] מבואר שר' ישמעאל עלה למרום ושאלה מה סיבת הריגתם ואמרו לו בעוון מכירת יוסף וקיבלו עליהם את הדין עי"ש. ומבואר מזה שידעו רשב"ג ור' ישמעאל מה סיבת הריגתם, ושהוא עבור מכירת יוסף. אולם במכילתא פרשת משפטים עה"פ כל אלמנה ויתום לא תענון וכן במסכת שמחות פ"ח וכן באדר"נ פל"ח וכן בתנדב"א רבה פרק ל' מובא שרשב"ג בכה לפני ר' ישמעאל בשעת הוצאתו להורג ושאל מדוע אנו מתים כמחללי שבת וכעובדי ע"ז וכו' והשיב לו ר' ישמעאל שמא בשעה שהיית יושב לאכול בא עני או אשה או איש לשאול שאלה בהלכה או לבקש צדקה ואמר לו השמש שאתה אוכל או שמא כשהיית דורש באוכלוסא בהר הבית זחה דעתך עליך וכו' עי"ש, ומבואר שהם לא ידעו על מה הם נידונים וזה סותר את דברי מדרש אלה אזכרה שר' ישמעאל עלה למרום ואמרו לו שזה עבור מכירת יוסף.



ובעצם הענין שעשרה הרוגי מלכות הם כנגד מכירת יוסף מצאנו בעוד מקומות, אולם שוברם בצידם; הנה במדרש רבה מהדורת אלבק עמ' 1020 בשם מנחת יהודה בשם כת"י [וכן הוא בקצרה בילקוט שמעוני בראשית סוף סי' קמ"א] עה"פ והבור ריק כתיב כי ימצא איש גונב נפש מאחיו וכו' ואתם מוכרים את אחיכם 'חייכם אני אפרע מבני בניכם מן החשובין שבהן מיושבי לשכת הגזית ומה אתם מכרתם אותו לישמעאלים חייכם עתיד ישמעאל בנכם לגבות בשבילו שעל דבר זה נגזר על ר' ישמעאל ועל עשרה חביריו הרוגי לופיאנוס קיסר' ע"כ, והנה קטע זה מחייכם וכו' ליתא במדרש לפנינו וניכר שזוהי הוספה מאוחרת. ועוד שהשם 'לופיאנוס' קיסר מופיע גם בספר היכלות הנ"ל וכן בזוהר בשלח נ"ח ע"א, וכבר העיר בספר תבואות הארץ [שורץ] בעמ' ת"כ שלא נמצא בכל ספרי דברי הימים למלכי הרומאים שהיה להם מלך בשם לופיאנוס עי"ש. ויש להוסיף שגם בספרי חז"ל המוסכמים והמוסמכים ליתא לשם זה, וזוהי עוד תמיהה בענין.



ובמדרש משלי פ"א אריב"ל לא נמשכו עשרה הרוגי מלכות אלא בחטא מכירתו של יוסף, א"ר אבין נפרעו עשרה מכל דור ודור ועדיין אותו החטא קיים ע"כ. אולם גם בזה מצאנו דברים שיש לפקפק ביחוסם לריב"ל, והוא במדרש הנקרא 'מעשה דריב"ל' המובא באוצר מדרשים ובמעשיות דרב נסים גאון ועוד דאיתא שם הרבה דברים שצ"ע וביניהם איתא ועוד אמר ריב"ל בקשתי למדוד בגיהנם ולראות אותו ולא נתנו לי רשות משום צדיקים לא יראו גיהנם, שלחתי לאותו מלאך ששמו קומם שיכתוב לי גיהנם כולו ולא היה יכול שבאותה שעה המיתו ר' ישמעאל כ"ג ורשב"ג ועשרה צדיקים וכו' עי"ש, וכמובן שעשרה הרוגי מלכות לא מתו בזמן ריב"ל. וא"כ אפשר שגם הקטע במדרש משלי בשם ריב"ל הוא הוספה מאוחרת ואינה לריב"ל.



ובזוהר רות ק"ח ע"ב עשרה סבי קטולי מלכות אתענשו על מכירת יוסף עי"ש. ובזוהר חדש כי תשא נ"ו ע"ב ודא בעא משה כד חמא דיתעביד דינא באינון עשרה הרוגי מלכות ומאן הוא אורייתא דילהון אמר ליה חזור לאחוריך לאינון דשראן אחורי משכנא דזבינו להאי צדיק וכו' עי"ש, וגם זה צ"ע דבגמ' במנחות כ"ט ע"ב מבואר שמעשה זה היה עם ר"ע ולא עם כל עשרה הרוגי מלכות.



עוד יש לתמוה על ספר היכלות ומדרש אלה אזכרה וסיעתם שמבואר מדבריהם שעשרה הרוגי מלכות היו בזמן אחד ובקיסר אחד שתבע הריגת עשרה מחכמי ישראל ואיתא שם שהיו יושבים זוגות זוגות רשב"ג ור' ישמעאל ור"ע ור' חנינא בן תרדיון וכו' עי"ש, ודבר זה צ"ע מכמה אנפי; חדא דדבר ברור הוא כמו שכתבו ר' שרירא גאון וכן שא"ר שרשב"ג [הראשון] ור' ישמעאל נהרגו עוד בזמן הבית, ור"ע ועוד נהרגו לאחר חורבן ביתר שזה עשרות שנים לאחר מכן ולא היה אותו קיסר ולא ישבו זוגות באותו זמן, ומפורש כן במסכת שמחות פ"ח וכשנהרגו ר"ש ורי"ש באה שמועה אצל ר"ע ואצל ר' יהודה בן בבא וחגרו מתניהם שקים וכו', וכשנהרג ר"ע בקיסרין באתה שמועה אצל ר' יהודה בן בבא ואצל ר' חנינא בן תרדיון עמדו וחגרו שקים וכו', ומפורש שהיה זמן ביניהם ולא היו באותו מעמד, אלא שהיו במקום אחר והשמועה הגיע אליהם והספידו וכו'.



ויש לעיין היטב ליישב את דברי המדרשים אלו עם אלו.
 

יתכן

משתמש ותיק
במדרש על עשרה הרוגי מלכות הובא שזה בגלל מכירת יוסף והובא שעד עכשיו "לא נפרע מהם כלום בגלל מכירת יוסף", וקשה הרי יש מדרש: אתם מכרתם את יוסף לכן אומרים עבדים היינו לפרעה. וא"כ כבר נפרע חלק בגלות מצרים. וי"ל שמדרשים חלוקים.
 
חלק עליון תַחתִית