הערות והארות במנחות

שמואל דוד

משתמש ותיק
א) מנחות ב.

רש"י ד"ה חוץ ממנחת חוטא - כגון ההיא דמטמא מקדש כו'

יש לעיין מדוע נקט טומאת מקדש דוקא. ועוד הול"ל שבועת העדות דאקדמיה קרא וצ״ע.

ב) מנחות ב:

רש"י ד"ה הניחא לרב אשי - דמתרץ לקמן כי רמינן דר' שמעון דאמר בדוכתא אחריתי (במתניתין) אדרבי שמעון דהכא ומתרץ להו רב אשי דהא דאמר ר' שמעון עלו באומר הריני קומץ מחבת לשם מרחשת דכיון דלא אדכר שמה דמנחה אלא שמה דמנא דברי רוח בעלמא נינהו והא דקאמר ר' שמעון בעלמא דלא עלו כגון דאידכר שמה דמנחה איכא לאוקומה מתני' כר' שמעון דמתני' דאידכר שמה דמנח' "כדמפרש שלא לשמו ולשמו לשם מנחת נדבה לשם מנחת חוטא"

וקשה מדוע נקט רש"י סיפא דמתניתין.
ואין לתרץ שלא דייק בזה דעיין לקמן בסמוך ברד"ה ואי נמי כדמשני רבא כו' והא דנקט לאקשויי במתני' משלא לשמן ה"ה דמצי לאקשויי לשמן ושלא לשמן כדאקשינן לרבה אלא כי סידרא דמתני' נקיט ואזיל עכ"ל. וצ"ע.
 

אלימלך

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
א) מנחות ב.

רש"י ד"ה חוץ ממנחת חוטא - כגון ההיא דמטמא מקדש כו'

יש לעיין מדוע נקט טומאת מקדש דוקא. ועוד הול"ל שבועת העדות דאקדמיה קרא וצ״ע.
צ"ע אם במקום שרש"י נוקט דוגמא בעלמא, יש הקפדה לסדר המקראות.
[בעלבתיש י"ל שמנחת דמטמא מקדש היא יותר ידועה ולכן נקטה]
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
אולם, לא הבנתי הרי מנחת חוטא לא עלו לבעלים לשם חובה! פסול הוא. ועוד לא הבנתי כוונתך מרש״י בויקרא.
 

אלימלך

משתמש ותיק
אוי טעיתי בדבר משנה (מחקתי עתה דברי לעיל)
בקשר לקושיא הב' ראיתי שרבי יוסף מאוסטראה תי' ע"פ רש"י לעיל במשנה "והא דתנא או שלא לשמו ולשמו דלא תימא לשמו ושלא לשמו הוא דפסולה דתפיס לשון אחרון אבל שלא לשמו ולשמו לא קמ"ל דאף בתחלת דבריו אדם נתפס אית לן" וא"כ המשנה בדרך לא זו אף זו, ולכן לא הביא ראיה רש"י מהרישא כיון דיש לדחות שברישא שבא להזכיר הדין הפשוט הזכיר שם מנחה אולם לעולם לדעת תנא דמתני' גם בהזכיר שם מנא לא עלה, לכן הביא ראיה מסיפא ששם התנא בא לרבותא.
 

קבצים מצורפים

  • רבי יוסף אוסטראה.PDF
    185.9 KB · צפיות: 3

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
אלימלך אמר:
אוי טעיתי בדבר משנה (מחקתי עתה דברי לעיל)
בקשר לקושיא הב' ראיתי שרבי יוסף מאוסטראה תי' ע"פ רש"י לעיל במשנה "והא דתנא או שלא לשמו ולשמו דלא תימא לשמו ושלא לשמו הוא דפסולה דתפיס לשון אחרון אבל שלא לשמו ולשמו לא קמ"ל דאף בתחלת דבריו אדם נתפס אית לן" וא"כ המשנה בדרך לא זו אף זו, ולכן לא הביא ראיה רש"י מהרישא כיון דיש לדחות שברישא שבא להזכיר הדין הפשוט הזכיר שם מנחה אולם לעולם לדעת תנא דמתני' גם בהזכיר שם מנא לא עלה, לכן הביא ראיה מסיפא ששם התנא בא לרבותא.
אלפי תודות!!
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
א) מנחות ג.

רש"י ד"ה ותו דחטאת יחיד - נקבה היא "והביא נקבה לעזרה" ושחטה לשם עולה מאי איכא למימר:

יש להעיר מה כוונת רש"י בתיבות אלו?


ב) מנחות ד.

רש"י ד"ה אשם נאמר בו הוא לאחר הקטרת אימורין - בא"ד אבל "פסח" וחטאת כתיב הוא בשחיטה זבח פסח הוא בזבח נשיא כתיב ושחט אותו במקום אשר ישחט את העולה לפני ה' חטאת הוא

צ"ע פסח מאן דכר שמיה?
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
מנחות ד:

והתנן המפריש מעות לנזירותו לא נהנין ולא מועלין מפני שראויין לבא כולן שלמים מת והיו לו מעות סתומין יפלו לנדבה

ועיין רש"י לא נהנין - מדרבנן מפני דמי "עולה" שבהן

ולא מועלין - מפני שראויין לבא לשלמים הואיל ולא הפריש אלו "לחטאת ואלו לשלמים" ושלמים אין בהן מעילה דלאו קדשי ה' נינהו אלא ממון בעלים אלא באימורים לאחר זריקת דמים בפ"ק דמסכת מעילה (דף ז:)

סתומין - דלא פירש אלו "לחטאת ואלו לעולה"

ויש להעיר,
א) מדוע בד"ה לא נהנין לא כתב רש"י "מפני דמי 'חטאת' ועולה שבהן"
ב) מדוע בד"ה ולא מועלין לא כתב רש"י "הואיל ולא הפריש אלו לחטאת 'ואלו לעולה' ואלו לשלמים" כו'
ג) מדוע בד"ה סתומין לא כתב רש"י "דלא פירש אלו לחטאת ואלו לעולה 'ואלו לשלמים' "

וצ"ע בכל זה.
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
ו:
תנא אזאת תורת העולה סמיך כו׳
פירש״י - במסכת נדה בפרק יוצא דופן תורה אחת לכל העולין כו׳

ויש להעיר מדוע ציין למסכת נדה ולא למסכת זבחים וצע״ק
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
ז:
רש״י ד״ה לילף מדם - אשם מצורע או דם פרים ושעירים הנשרפין כו׳
ועיין רש״י ד״ה בדם מאי - שעירים ופרים הנשרפים כו׳

ויש להעיר,חדא, מדוע בד״ה לילף כתב אשם מצורע ובד״ה בדם לא כתב כן.
ועוד, מדוע בד״ה לילף כתב פרים קודם ואח״כ נשרפין ובד״ה בדם הקדים שעירים לפרים.

ואגב, בעיקר מש״כ רש״י אשם מצורע עיין רש״ש.
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
ז:
א"ל רבין בר רב אדא לרבא אמרי תלמידך אמר רב עמרם כו'
עיין פירש"י לקמן כו: ד"ה אמרי תלמידיך - תלמידיך אומרים משמיה דרב עמרם.

ויש להעיר מדוע לא פירש כן כאן?
אגב, עיין זבחים צג: בהגהות הב"ח שהגיה דצ"ל "לרב עמרם תלמידי אמר רב עמרם" וצ"ע כוונתו בזה.
 

אלימלך

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
מנחות ד:

והתנן המפריש מעות לנזירותו לא נהנין ולא מועלין מפני שראויין לבא כולן שלמים מת והיו לו מעות סתומין יפלו לנדבה

ועיין רש"י לא נהנין - מדרבנן מפני דמי "עולה" שבהן

ולא מועלין - מפני שראויין לבא לשלמים הואיל ולא הפריש אלו "לחטאת ואלו לשלמים" ושלמים אין בהן מעילה דלאו קדשי ה' נינהו אלא ממון בעלים אלא באימורים לאחר זריקת דמים בפ"ק דמסכת מעילה (דף ז:)

סתומין - דלא פירש אלו "לחטאת ואלו לעולה"

ויש להעיר,
א) מדוע בד"ה לא נהנין לא כתב רש"י "מפני דמי 'חטאת' ועולה שבהן"
ב) מדוע בד"ה ולא מועלין לא כתב רש"י "הואיל ולא הפריש אלו לחטאת 'ואלו לעולה' ואלו לשלמים" כו'
ג) מדוע בד"ה סתומין לא כתב רש"י "דלא פירש אלו לחטאת ואלו לעולה 'ואלו לשלמים' "

וצ"ע בכל זה.
בעלבתיש רש"י נוקט בכל פעם דוגמא אחת, ואולי בד"ה לא נהנין נקט החמור יותר והשאר בחר דוגמא לפי הסדר שקודם מקריב חטאת אח"כ עולה ואח"כ שלמים. [וכן המשנה נקטה בהמשך בסדר הזה]
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
יישר כח גדול!
ועיין בהגהות וחידושים בסוף הגמרא בשם השער המלך, וע"ע שיעורי רבינו משולם דוד הלוי
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
א) מנחות ט.
דתנן נטמאו שיריה נשרפו שיריה אבדו שיריה כו׳
רש״י ד״ה כ״ע לא פליגי - דהשתא מה אבדו שירים או נשרפו כו׳
יש להעיר מדוע השמיט רש״י ״נטמאו״ הנזכר תחילה במתניתין.
ועוד מדוע שינה מסדר המשנה ונקט אבדו קודם נשרפו.
ועיין בגמרא בע״ב ״אפילו שרוף ואבוד״
ועיין זבחים קד. ברד״ה אליבא דרבי אליעזר כו׳ ״כגון אבד או נשרף״ ובד״ה אבל לענין עור כו׳ ״ואם נשרף בשר או אבד״ ובד״ה מידי דהוה אדיעבד - ״גבי אבוד ושרוף״
וצריך ישוב לכל זה.

ב) מנחות ט:
ארבעה שמאלית כתיבה תרי בעני ותרי בעשיר.
ויש לעיין מדוע לא כתב הגמרא ״תרי בעשיר ותרי בעני״ כסידרא דקרא וצ״ע.

החותם בכבוד רב,
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
יא.
רש"י ד"ה מלח בת הקרבה היא - בא"ד ואי קשיא ולישמעינן לבונה וכל שכן צרור ומלח תריץ אי תנא לבונה ברישא הכי נמי דלא מיבעיא ליה למיתני צרור ומלח אלא הואיל ונקט צרור ברישא תנא לבונה ומלח

ויש לתמוה, חדא, מדוע באמת נקט צרור ברישא.
ועוד, אף אם נקט צרור ברישא מ"מ מדוע המשיך וכתב מלח, הול"ל צרור ולבונה ותו לא מידי. וצ"ע.
 

אלימלך

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
יא.
ויש לתמוה, חדא, מדוע באמת נקט צרור ברישא.
ועוד, אף אם נקט צרור ברישא מ"מ מדוע המשיך וכתב מלח, הול"ל צרור ולבונה ותו לא מידי. וצ"ע.
בשו"ת אפרסתא דעניא יו"ד קלו' כתב שנקט צרור ברישא כיון שכך שנה התנא בתחילה עיי"ש ועיין בבית דוד שכתב על רש"י "כלומר ולא זו אף זו קתני"
ויתכן שהכל פי' אחד שהרי כתב הכריתות בלשון למודים שער ב
"וכדרך הזה לא זו אלא אף זו, שמע התנא שאמר לשון ראשון וכתבו ושוב שמע מפי תנא אחר חידוש גדול יותר ונראה בעיניו וכתבו כלשון התנא ההוא, אף על פי שלשון התנא הראשון אינו צריך לא רצה לסלקו ממשנתו.
נמצא שהתנא שמע בתחילה צרור ואח"כ מלח ואח"כ לבונה.
ועיין עוד רש"י ב"מ לח. ד"ה לרבנן
 

קבצים מצורפים

  • אפרקסתא דעניא.PDF
    192.3 KB · צפיות: 1

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
יב:
מתני׳ לאכול כחצי זית ולהקטיר חצי זית
פירש״י למחר.

וקשה מדוע נקט למחר דוקא, הול״ל למחר או בחוץ.
ועיין רש״י זבחים כט: לאכול כחצי זית כו׳ ושניהם חוץ לזמנו או חוץ למקומו כו׳ וצ״ע בזה
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
יג:
אמר ר״ל אומר היה ר׳ יוסי וכו׳
פירש״י כלומר ה״ט [היינו טעמא] דר׳ יוסי.
לכאורה ק׳ מדוע פירש כן. ומנ״ל דר׳ יוסי לא היה אומר כן?
 

דרומאי

משתמש ותיק
בס''ד ריש פרק ב' דמנחות דף י''ג
הגמרא מפרשת את הרישא של המשנה דאתי לאשמעינן דלא נימא טעמא דר' יוסי משום דאין מפגלין בחצי מתיר ואפילו בחישב להקטיר את הקומץ למחר נמי לא הוי פיגול קמ''ל דהוי פיגול. וקשה א''כ למה נקט התנא הקומץ ע''מ לאכול שיריים למחר הא בזה פשיטא דמודה רבי יוסי דבמחשב באכילת שיריים לא שייך חצי מתיר, והוי ליה לתנא למימר הקומץ את המנחה ע''מ להקטיר קומץ למחר ותו לא מידי, דבזה עיקר החידוש דמודה בה רבי יוסי וצ''ע.
ושמא עיקר הרישא לאו משום רבי יוסי נקט לה אלא להשמיע עצם הדין- ורק קושיית הש''ס היה על מה דתנן מודה רבי יוסי שהוא פיגול- ואה''נ חידוש זה דמודה רבי יוסי לא קאי אלא אלהקטיר קומץ למחר.
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
יז.

אמר רב המנונא הא מילתא אבלע לי רבי חנינא ותקילא לי ככוליה תלמודאי הקטיר קומץ להקטיר לבונה (ולבונה) לאכול שירים למחר פגול מאי קמ"ל כו' אי תרוייהו (אתא) קמ"ל לימא הקטיר קומץ להקטיר לבונה ולאכול שירים למחר כו'

ועיין רש"י ד"ה לימא להקטיר לבונה ולאכול שירים - דמשמע תרתי מילי הקטיר קומץ להקטיר לבונה או לאכול שירים למחר עכ"ל

לכאורה קשה, דאף שמצינו וי"ו במקום או מ"מ בדרך כלל הוא וי"ו החיבור וא"כ לשון "לאכול" בלי וי"ו לכאורה משמע יותר או לאכול. וצ"ע בזה.
 

דרומאי

משתמש ותיק
בסוגיא דריש פ''ב דמנחות דף יג:, דוחה הש''ס את ראיית רב מרי לדינו של ר' ירמיה דליקוט לבונה בזר פסולה, דאין ראיה מקידוש כלי דהתם דמי לקבלה. ול''ז להבין אמאי באמת סובר הש''ס דליקוט לבונה אינו הולכה, הא הוי הולכה ממש שמלבד מה שלוקט הלבונה הרי במעשה זה גם מקרב את הלבונה למזבח, ונהי דכללא דר' מרי 'דכיון דעבודה חשובה היא ע''כ בכלל הולכה' נדחה, מ''מ מצד עצמו אמאי אינו הולכה ממש.
ושמא מיירי הכא בגוונא שע''י הליקוט לבונה מרחיק מהמזבח, דבזה לא הוי הולכה כדאיתא סופ''ק דזבחים.
שו''ר באיילת השחר על זבחים שמצדד דהולכה שלא ברגל הוא דוקא בשיעור פסיעה אחת (ע''ש בזה מחלוקת אחרונים) ולפי''ז א''ש דלא הוי הולכה בהולכה מועטת כזו, ורק מצד 'עבודה חשובה היא ע''כ בכלל הולכה' נגעו בה.
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
כז.

רש״י ד״ה ג׳ עץ ארז ואזוב ושני תולעת וצפורין במצורע
ועיין לעיל ברש״י יט. ארבעה שבמצורע - עץ ארז ושני תולעת ואזוב וצפרים.
וצריך עיון בשינוי הסדר.
ועיין פרשת מצורע ״וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי-צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהֹרוֹת וְעֵץ אֶרֶז וּשְׁנִי תוֹלַעַת וְאֵזֹב״
וצ״ע בכל זה.
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
1א) כז. רש"י ד"ה היין - שלישית ההין של איל ורביעית ההין לכבש וחצי ההין לפר כו' צ"ע בהסדר שכתב רש"י

ב) כז. שני שעירי יה"כ מעכבין זה את זה חוקה שני כבשי עצרת מעכבין זה את זה הויה שתי חלות הויה שני סדרין חוקה שני בזיכין חוקה הסדרין והבזיכין חוקה שני מינים שבנזיר דכתיב כן יעשה ג' שבפרה חוקה ארבעה שבתודה דאיתקש לנזיר דכתיב על זבח תודת שלמיו ואמר מר שלמיו לרבות שלמי נזיר ״וארבעה שבמצורע דכתי' זאת תהיה תורת המצורע״
יש לדייק קצת מדוע אצל מצורע הביא הגמרא לשון הפסוק ולא בקיצור ״הויה״ דומיא להשאר. וצ״ע.
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
כח:

רש"י ד"ה בעץ - בדיל דמתרגמינן אבצא
ועיין לקמן בסמוך רד"ה בבעץ - בדיל אשטיי"ן

לכאורה קשה, חדא, מדוע צריך לפרש עוד הפעם, ועוד קשה מדוע לא כתב הלע"ז בתחילה?
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
כט:
רש"י ד"ה כתרים כגון התגין דספר תורה.
צ"ע בלשון "כגון" שכתב רש"י. ושו"ר שכ"ה בשיעורי רבינו יחיאל מיכל פיינשטיין ז"ל
 

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
כט:

שעטנז גץ
לכאורה צ"ע בסדר זה, ומדוע לא כתב על סדר א"ב.

ועיין רש"י ד"ה שעטנז גץ - והוא הדין לצדיק כפופה ולנון פשוטה עכ"ל
וצ"ע מדוע לא כתב כסדר הגמרא (וכסדר א"ב) נון, צדיק. וצ"ע.
 

אלימלך

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
כט:
רש"י ד"ה כתרים כגון התגין דספר תורה.
צ"ע בלשון "כגון" שכתב רש"י. ושו"ר שכן הקשה בשיעורי רבינו יחיאל מיכל פיינשטיין ז"ל
[וכעי"ז ברש"י שבת פט.]
אולם יתכן שהאי כגון לאו דוקא וכמו שכתב רש"י בסנהדרין צח: ד"ה אי מן חיא וראה בשדי חמד מערכת כ' כלל ז'.
 

אלימלך

משתמש ותיק
שמואל דוד אמר:
כט:

שעטנז גץ
לכאורה צ"ע בסדר זה, ומדוע לא כתב על סדר א"ב.

ועיין רש"י ד"ה שעטנז גץ - והוא הדין לצדיק כפופה ולנון פשוטה עכ"ל
וצ"ע מדוע לא כתב כסדר הגמרא (וכסדר א"ב) נון, צדיק. וצ"ע.
השדי חמד המצורף שייך להודעתי למעלה
 

קבצים מצורפים

  • שדי חמד.PDF
    286.9 KB · צפיות: 1
  • תמונה.png
    תמונה.png
    69.1 KB · צפיות: 50

שמואל דוד

משתמש ותיק
פותח הנושא
אלימלך אמר:
שמואל דוד אמר:
כט:

שעטנז גץ
לכאורה צ"ע בסדר זה, ומדוע לא כתב על סדר א"ב.

ועיין רש"י ד"ה שעטנז גץ - והוא הדין לצדיק כפופה ולנון פשוטה עכ"ל
וצ"ע מדוע לא כתב כסדר הגמרא (וכסדר א"ב) נון, צדיק. וצ"ע.
השדי חמד המצורף שייך להודעתי למעלה
אלפי תודות!
מאיזה ספר הוא צילום הנ״ל?
 
חלק עליון תַחתִית