דף יג לסיום מסכת הוריות - איכות חשובה מכמות

חמוץ בגדים

משתמש חדש
מצ"ב דברים שאמרתי בסיום מסכת הוריות, מוקדשים לכל מסיימי סדר נזיקין מחלקם יהיה חלקי בעז"ה.

בגמ' נחלקו כשיש 2 קרבנות כשבה או שעירה איזה מהם קודם. ובספר לקח טוב (לרבי יוסף ענגיל בעל האתוון דאורייתא ועוד הרבה ספרים) ביאר את המחלוקת שנחלקו האם איכות חשובה מכמות או הכמות חשובה מן האיכות.
שהרי שעירה נחשב כקרבן יותר איכותי שהרי גם יחיד שחטא בע"ז מביא שעירה ואינו יכול להביא כשבה ורק בקרבן חטאת רגיל על עבירה של כרת יש לו את הבחירה להביא כשבה או שעירה וממילא השעירה נחשב כאיכותי יותר
אולם בכשבה יש מעלה שיש בה יותר בשר לאכילת מזבח והרי יש כאן כמות יותר גדולה.
ולפי זה יש לומר שהכרעת הרמב"ם היא ששעירה עדיפה מכשבה ורואים שאיכות עדיפה יותר מכמות.
ואפשר להקשות בדרך דרוש מאיפה ידע הרמב"ם שאיכות חשובה יותר מכמות. ואפשר לתרץ שהוא ידע את זה מאיפה שהרב אברמסקי ידע את זה, וכך סיפר רבנו משה מרדכי שולזינגר על הרב'ה שלנו הרב אברמסקי שיושב ולומד בחדר דף גמרא עם רמב"ם ועוד תוספתא ופתאום הוא שומע שאנשים אחרים יושבים ובונים קריות ונכנסת בליבו מחשבה שהנה הוא סך הכל לומד בחדרו בזמן שאנשים אחרים בונים קריות, ואז מונח לו על השולחן סידור והוא פותח את הסידור ואחרי מנחה של שבת יש פרקי אבות ושם כתוב במשנה כך: אם יהיהו כל חכמי ישראל בכף מאזניים אחת ור' אליעזר בן הוקרנוס בכף מאזנים שניה הוא מכריע את כולם ואם יהיו כל חכמי ישראל ורבי אליעזר בן הורקנוס בכף מאזניים אחת ור' אלעזר בן ערך בכף מאזנים שניה הוא מכריע את כולם.
ואז אברמסקי (כך היה מספר ר' משה מרדכי בדיוק בלשון הזה) שואל את עצמו מה המשנה באה ללמד אותנו וכי רוים לתת ציונים לתנאים הקדושים מה רוצים ללמד אותנו פה? אז אברמסקי חושב ונראה לו שזה הפשט רוצים להגיד במשנה שאיכות חשובה מכמות כל חכמי ישראל בכף מאזניים אחת ור' אלעזר בן ערך בכף מאזנים שניה הוא מכריע את כולם למה הוא מכריע את כולם? הרי כל חכמי ישראל הם הרבה ומצד שני יש לך אחד ולמה האחד מכריע את כולם אלא משום שאיכות חשובה יותר מכמות, ואם כן דף גמ' אחד של אברמסקי חשוב יותר מכל הקריות שבעולם ואז אברמסקי חוזר ללמוד בשמחה.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
ראיתי השבת בספר מקראי קודש של הגאון ר' צבי פסח פראנק שכתב שיש עדיפות ללמוד תורה בעיון בליל שבועות מאשר לקרוא תיקון.
ובין השאר י"ל מטעם איכות עדיפה על כמות וי"ל.
ובעצם השאלה, ידוע מש"כ רבינו ר' אהרון קוטלר במשנה שלו, שדין ביטול תורה שייך גם על לימוד תורה באיכות, והיינו אדם לומד כמות מרובה, על פני העיון הוא מבטל תורה.
 

סבא

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
ובעצם השאלה, ידוע מש"כ רבינו ר' אהרון קוטלר במשנה שלו, שדין ביטול תורה שייך גם על לימוד תורה באיכות, והיינו אדם לומד כמות מרובה, על פני העיון הוא מבטל תורה.
ראה כאן https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=1917&hilit=%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA
שרבים מאוד קדמו למשנת אהרון בזה.
 

סבא

משתמש ותיק
חמוץ בגדים אמר:
.
ואז אברמסקי (כך היה מספר ר' משה מרדכי בדיוק בלשון הזה) שואל את עצמו מה המשנה באה ללמד אותנו וכי רוצים לתת ציונים לתנאים הקדושים מה רוצים ללמד אותנו פה? אז אברמסקי חושב ונראה לו שזה הפשט רוצים להגיד במשנה שאיכות חשובה מכמות כל חכמי ישראל בכף מאזניים אחת ור' אלעזר בן ערך בכף מאזנים שניה הוא מכריע את כולם למה הוא מכריע את כולם? הרי כל חכמי ישראל הם הרבה ומצד שני יש לך אחד ולמה האחד מכריע את כולם אלא משום שאיכות חשובה יותר מכמות, ואם כן דף גמ' אחד של אברמסקי חשוב יותר מכל הקריות שבעולם ואז אברמסקי חוזר ללמוד בשמחה.
קראתי פעם את הדברים במקורם, וחס ושלום שהמשמ"ר הלוי סיפר על רבו בלשון זו, אלא שרבו סיפר להמשמ"ר בלשון זו, והמשמ"ר חזר על לשון רבו היאך שסיפר זאת, וזה הבדל עצום כמובן, שבא להראות באיזה ענוה היה הגר"י מדבר על עצמו.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
ראיתי השבת בספר מקראי קודש של הגאון ר' צבי פסח פראנק שכתב שיש עדיפות ללמוד תורה בעיון בליל שבועות מאשר לקרוא תיקון.
ובין השאר י"ל מטעם איכות עדיפה על כמות וי"ל.
ובעצם השאלה, ידוע מש"כ רבינו ר' אהרון קוטלר במשנה שלו, שדין ביטול תורה שייך גם על לימוד תורה באיכות, והיינו אדם לומד כמות מרובה, על פני העיון הוא מבטל תורה.
אחד מהת"ח בפורום העיר לי בפרטי על הלשון שנקטתי "רבינו ר' אהרון קוטלר במשנה שלו".
לכבוד הרב שליט"א
ישר כח על כל הודעותיך היפות שאני מאד נהנה מהם.
בענין הלשון 'ר' אהרון קוטלר במשנה שלו', יתכן ואין זה מן הראוי לכתוב בלשון במשנה שלו, שמשמע כאילו מדובר כאן אל משניות של חז"ל. [ומסתמא 'במשנתו' יותר מצלצל מלשון במה שהוא שנה, ומצד שני מרמז על ספרו, אך במשנה שלו יותר משמע כנ"ל]. ויל"ע.
ועל כן נכתוב במפורש שכונתנו על ספרו של מרן ר' אהרון קוטלר זצ"ל "משנת רבי אהרון".
תודה על ההערה.
 

יצחק

משתמש ותיק
תכל'ס צריך להבין את הרעיון הזה,
ההלכה היא שיחיד ורבים הלכה כרבים אפילו אם היחיד גדול מהרבים. אמרו על רבי מאיר שלא היו חבריו יכולים לעמוד על דעתו ואפ"ה אין הלכה כמותו.
גם במשנה באבות שם מבואר שר"א בן הורקנוס התיחד בזכרון ור"א בן ערך התיחד בכח ההבנה, ולפי ת"ק ר"א בן הורקנוס עדיף ולפי אבא שאול ר"א בן ערך עדיף, א"כ אדרבה לפי ת"ק הכמות עדיפה.

עוד בנוגע לדברי הגר"ח אברמסקי, גם אני שמעתי מר' משה מרדכי זצ"ל את הדברים הנ"ל ולא הבנתי כלל, וכי הסיבה שעדיף לימוד התורה על פני בנין קריות הוא משום ש"איכות עדיפה על כמות"? לכאורה לא זו העיר ולא זו הדרך, נניח שיש בעולם יותר בעלי חיים מבני אדם וכי צריך לחדש שבני אדם יותר חשובים מכח הסברא שכמות עדיפה על איכות? הלא ברור שהבע"ח נועדו לצורך האדם וממילא הם בדרגה פחות. כמו כן כל הקריות וכל הבנינים הכל לצורך החכמים כמש"כ הר"מ בהקדמה לפיה"מ.
כל הרעיון שכמות עדיפה על איכות זה רק כשעושים השוואה בין שני דברים שיש לכל אחד מעלה מצד עצמו כמו בשני קרבנות שעיר וכבש, או בשני חכמים שעושים השוואה בין היכולות שלהם כשזה מתיחד בכמות וזה מתיחד באיכות, אבל לא בשני דברים שאחד מהם נועד לשרת את השני.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
יצחק אמר:
תכל'ס צריך להבין את הרעיון הזה,
ההלכה היא שיחיד ורבים הלכה כרבים אפילו אם היחיד גדול מהרבים. אמרו על רבי מאיר שלא היו חבריו יכולים לעמוד על דעתו ואפ"ה אין הלכה כמותו.
גם במשנה באבות שם מבואר שר"א בן הורקנוס התיחד בזכרון ור"א בן ערך התיחד בכח ההבנה, ולפי ת"ק ר"א בן הורקנוס עדיף ולפי אבא שאול ר"א בן ערך עדיף, א"כ אדרבה לפי ת"ק הכמות עדיפה.

עוד בנוגע לדברי הגר"ח אברמסקי, גם אני שמעתי מר' משה מרדכי זצ"ל את הדברים הנ"ל ולא הבנתי כלל, וכי הסיבה שעדיף לימוד התורה על פני בנין קריות הוא משום ש"איכות עדיפה על כמות"? לכאורה לא זו העיר ולא זו הדרך, נניח שיש בעולם יותר בעלי חיים מבני אדם וכי צריך לחדש שבני אדם יותר חשובים מכח הסברא שכמות עדיפה על איכות? הלא ברור שהבע"ח נועדו לצורך האדם וממילא הם בדרגה פחות. כמו כן כל הקריות וכל הבנינים הכל לצורך החכמים כמש"כ הר"מ בהקדמה לפיה"מ.
כל הרעיון שכמות עדיפה על איכות זה רק כשעושים השוואה בין שני דברים שיש לכל אחד מעלה מצד עצמו כמו בשני קרבנות שעיר וכבש, או בשני חכמים שעושים השוואה בין היכולות שלהם כשזה מתיחד בכמות וזה מתיחד באיכות, אבל לא בשני דברים שאחד מהם נועד לשרת את השני.

בהערה ראשונה התשובה פשוטה. כל כוחו של ר"א ב"ה כנגד היחיד. ולא כנגד הרבים.
ומה שהסקתם מד' ת"ק. עיין בר"ב מה שפירש מועתק לך, והדברים יתבהרו.
רע"ב על מסכת אבות פרק ב משנה ח
ואלעזר בן ערך בכף שניה - מצאתי כתוב דאבא שאול לא נחלק על תנא קמא. ושני הדברים אמרם ריב"ז ושניהם אמת. דלענין הבקיאות והזכרון היה רבי אליעזר מכריע. ולענין החריפות והפלפול היה ר"א בן ערך מכריע:

בנוגע לקישור הדברים שעשה הגר"י אברמסקי. זאת בכדי שלא תחלש דעתו, כפי שמופיע בסיפור, לכך דבר ראשון שהגיע לפניו לשאוב ממנו חיזוק, לקח. זה שיש חילוק, לא בהכרח שאין בזה חיזוק.
 

יצחק

משתמש ותיק
הפקדתי שומרים אמר:
יצחק אמר:
תכל'ס צריך להבין את הרעיון הזה,
ההלכה היא שיחיד ורבים הלכה כרבים אפילו אם היחיד גדול מהרבים. אמרו על רבי מאיר שלא היו חבריו יכולים לעמוד על דעתו ואפ"ה אין הלכה כמותו.
גם במשנה באבות שם מבואר שר"א בן הורקנוס התיחד בזכרון ור"א בן ערך התיחד בכח ההבנה, ולפי ת"ק ר"א בן הורקנוס עדיף ולפי אבא שאול ר"א בן ערך עדיף, א"כ אדרבה לפי ת"ק הכמות עדיפה.

עוד בנוגע לדברי הגר"ח אברמסקי, גם אני שמעתי מר' משה מרדכי זצ"ל את הדברים הנ"ל ולא הבנתי כלל, וכי הסיבה שעדיף לימוד התורה על פני בנין קריות הוא משום ש"איכות עדיפה על כמות"? לכאורה לא זו העיר ולא זו הדרך, נניח שיש בעולם יותר בעלי חיים מבני אדם וכי צריך לחדש שבני אדם יותר חשובים מכח הסברא שכמות עדיפה על איכות? הלא ברור שהבע"ח נועדו לצורך האדם וממילא הם בדרגה פחות. כמו כן כל הקריות וכל הבנינים הכל לצורך החכמים כמש"כ הר"מ בהקדמה לפיה"מ.
כל הרעיון שכמות עדיפה על איכות זה רק כשעושים השוואה בין שני דברים שיש לכל אחד מעלה מצד עצמו כמו בשני קרבנות שעיר וכבש, או בשני חכמים שעושים השוואה בין היכולות שלהם כשזה מתיחד בכמות וזה מתיחד באיכות, אבל לא בשני דברים שאחד מהם נועד לשרת את השני.
בנוגע לקישור הדברים שעשה הגר"י אברסמקי. זאת בכדי שלא תחלש דעתו, כפי שמופיע בסיפור, לכך דבר ראשון שהגיע לפניו לשאוב ממנו חיזוק, לקח. זה שיש חילוק, לא עושה שאין בזה חיזוק.
לפי דבריך אין כאן שום ווארט במשנה באבות, יש כאן סיפור איך שר"ח אברמסקי רץ לקבל חיזוק מכל מה שרק אפשר להתחזק ממנו באותו רגע.
זה לא נראה לי, מסתבר יותר שהוא בא לומר איזה רעיון אבל אני לא יודע מה הוא.
 

הפקדתי שומרים

משתמש ותיק
יצחק אמר:
הפקדתי שומרים אמר:
יצחק אמר:
עוד בנוגע לדברי הגר"ח אברמסקי, גם אני שמעתי מר' משה מרדכי זצ"ל את הדברים הנ"ל ולא הבנתי כלל, וכי הסיבה שעדיף לימוד התורה על פני בנין קריות הוא משום ש"איכות עדיפה על כמות"? לכאורה לא זו העיר ולא זו הדרך, נניח שיש בעולם יותר בעלי חיים מבני אדם וכי צריך לחדש שבני אדם יותר חשובים מכח הסברא שכמות עדיפה על איכות? הלא ברור שהבע"ח נועדו לצורך האדם וממילא הם בדרגה פחות. כמו כן כל הקריות וכל הבנינים הכל לצורך החכמים כמש"כ הר"מ בהקדמה לפיה"מ.
כל הרעיון שכמות עדיפה על איכות זה רק כשעושים השוואה בין שני דברים שיש לכל אחד מעלה מצד עצמו כמו בשני קרבנות שעיר וכבש, או בשני חכמים שעושים השוואה בין היכולות שלהם כשזה מתיחד בכמות וזה מתיחד באיכות, אבל לא בשני דברים שאחד מהם נועד לשרת את השני.
בנוגע לקישור הדברים שעשה הגר"י אברמסקי. זאת בכדי שלא תחלש דעתו, כפי שמופיע בסיפור, לכך דבר ראשון שהגיע לפניו לשאוב ממנו חיזוק, לקח. זה שיש חילוק, לא עושה שאין בזה חיזוק.
לפי דבריך אין כאן שום ווארט במשנה באבות, יש כאן סיפור איך שר"ח אברמסקי רץ לקבל חיזוק מכל מה שרק אפשר להתחזק ממנו באותו רגע.
זה לא נראה לי, מסתבר יותר שהוא בא לומר איזה רעיון אבל אני לא יודע מה הוא.

כל הקונטקסט מעיד על עצמו שלא בא לכווץ' בלימוד המשנה. תקרא שוב מה שכתוב. ווארט על דרך כלל נאמר לגופו של איש לא לגופו של ענין... כך לענ"ד.

חמוץ בגדים אמר:
כך סיפר רבנו משה מרדכי שולזינגר על הרב'ה שלנו הרב אברמסקי שיושב ולומד בחדר דף גמרא עם רמב"ם ועוד תוספתא ופתאום הוא שומע שאנשים אחרים יושבים ובונים קריות ונכנסת בליבו מחשבה שהנה הוא סך הכל לומד בחדרו בזמן שאנשים אחרים בונים קריות, ואז מונח לו על השולחן סידור והוא פותח את הסידור ואחרי מנחה של שבת יש פרקי אבות ושם כתוב במשנה כך: אם יהיהו כל חכמי ישראל בכף מאזניים אחת ור' אליעזר בן הוקרנוס בכף מאזנים שניה הוא מכריע את כולם ואם יהיו כל חכמי ישראל ורבי אליעזר בן הורקנוס בכף מאזניים אחת ור' אלעזר בן ערך בכף מאזנים שניה הוא מכריע את כולם.
ואז ר' (הוספת א.ה) אברמסקי (כך היה מספר ר' משה מרדכי בדיוק בלשון הזה) שואל את עצמו מה המשנה באה ללמד אותנו וכי רוים לתת ציונים לתנאים הקדושים מה רוצים ללמד אותנו פה? אז אברמסקי חושב ונראה לו שזה הפשט רוצים להגיד במשנה שאיכות חשובה מכמות כל חכמי ישראל בכף מאזניים אחת ור' אלעזר בן ערך בכף מאזנים שניה הוא מכריע את כולם למה הוא מכריע את כולם? הרי כל חכמי ישראל הם הרבה ומצד שני יש לך אחד ולמה האחד מכריע את כולם אלא משום שאיכות חשובה יותר מכמות, ואם כן דף גמ' אחד של אברמסקי חשוב יותר מכל הקריות שבעולם ואז אברמסקי חוזר ללמוד בשמחה.
 
חלק עליון תַחתִית