ראה רש"ש שם וז"ל -שמואל דוד אמר:ג.
פשיטא מרובין ונתמעטו כו׳
פירש״י שמתו מקצתן.
וצ״ע מדוע לא פירש שנולדו עוד ילדים למיעוט הקהל.
כן הקשה במצפה איתן סוף הוריות אולם עיין ברא"ש פ"ב דשבת סימן כג בשם רבינו יונה וז"ל דהא דקיי"ל הלכה כרבה היינו היכא דפליגי בסברות דנפשייהו משום דאמרינן בהוריות יד ע"א דרב יוסף סיני ורבה עוקר הרים עכ"ל.אוריאל אמר:יד.
סיני ועוקר הרים סיני עדיף.
צריך ביאור א"כ למה הלכה בכל מקום כרבה נגד רב יוסף, הרי רב יוסף שהיה סיני עדיף.
גם תמוה למה רב יוסף לא רצה לקבל על עצמו את ראשות הישיבה, הרי אם סיני עדיף א"כ נמצא שתועלת התלמידים שהוא יהיה הראש ישיבה. ודוחק לומר שמצד הענווה זה עדיף יותר.
זכור לי שראיתי פעם, כמדומני בפמ"ג, שסיני ועוקר הרים יש להעלות את הסיני לתורה קודם דהלא הוא עדיף. ולכאו' לפ"ז צריך עיון דהא לענין פסק הלכה העוקר הרים עדיף, ומנלן להעדיף את ענין הראש ישיבה על הפוסק הלכה.סבא אמר:כן הקשה במצפה איתן סוף הוריות אולם עיין ברא"ש פ"ב דשבת סימן כג בשם רבינו יונה וז"ל דהא דקיי"ל הלכה כרבה היינו היכא דפליגי בסברות דנפשייהו משום דאמרינן בהוריות יד ע"א דרב יוסף סיני ורבה עוקר הרים עכ"ל.אוריאל אמר:יד.
סיני ועוקר הרים סיני עדיף.
צריך ביאור א"כ למה הלכה בכל מקום כרבה נגד רב יוסף, הרי רב יוסף שהיה סיני עדיף.
גם תמוה למה רב יוסף לא רצה לקבל על עצמו את ראשות הישיבה, הרי אם סיני עדיף א"כ נמצא שתועלת התלמידים שהוא יהיה הראש ישיבה. ודוחק לומר שמצד הענווה זה עדיף יותר.
הרי בהדיא דמה דהלכתא כרבה זהו משום שהיה עוקר הרים, ובהכרח דמאי דמבואר בהוריות דסיני עדיף זהו
לענין איזה מהם למנות ראש ישיבה, דע"ז הנידון שם, ואהא קאמר הכל צריכין למרי חטיא, דמי שמשנה וברייתא סדורין לו מפי השמועה כנתינתן מהר סיני -וכפרש"י שם- הוא קודם להיות ראש ישיבה, אבל לענין פסק הלכה לעולם עוקר הרים עדיף.
אכן סיני אתה!אוריאל אמר:זכור לי שראיתי פעם, כמדומני בפמ"ג, שסיני ועוקר הרים יש להעלות את הסיני לתורה קודם דהלא הוא עדיף. ולכאו' לפ"ז צריך עיון דהא לענין פסק הלכה העוקר הרים עדיף, ומנלן להעדיף את ענין הראש ישיבה על הפוסק הלכה.
ישר כח גדול!!!סבא אמר:ראה רש"ש שם וז"ל -שמואל דוד אמר:ג.
פשיטא מרובין ונתמעטו כו׳
פירש״י שמתו מקצתן.
וצ״ע מדוע לא פירש שנולדו עוד ילדים למיעוט הקהל.
ד"ה אלא צ"ע אי הוה מצי למיבעיא כו' אם מתו מיעוט וכו'. והא דמרובין ונתמעטו דלעיל יל"פ לא דמתו מקצתן כפרש"י אלא כגון שנתגדלו בינתיים מאותן שלא עשו (או אפילו עשו גם המה בקטנותן אין בעשייתן אז ולא כלום) וכן מ"ל כשבאו מח"ל אנשים בינתיים ונתיישבו בארץ אבל קשה דלקמן בס"פ אמרינן דאין מיתה בצבור: ע"כ.
וראה בשיעורי משמר הלוי וז"ל-
לכאו' הי' אפ"ל באופן שנולדו אח"כ עוד והם הנולדים הלא משתייכים למיעוט שלא חטאו והרי נתרבו המועטין ועי' מהרי"ל דיסקין [שהקשה כן] ועי' מש"כ הרב המגיה זצ"ל על המאירי כאן עכ"ל.
וז"ל הרב המגיה הנ"ל [ואגב, הילכתא גבירתא איכא למשמע מיניה מההוא קנאה הגרמ"מ שולזינגר שעם כל קנאותו לא פסל את הרב סופר על אף שכידוע עבד אצל הקונסרבטיבים] ואולי רבינו המאירי ורש"י מלתא אגב אורחא קמ"ל דבצבור ליכא חטאת שמתו בעליה כדאי' ו' א' עכ"ל.
לגבי שבת אולי י"ל שהחידוש הוא בגלל מה שכתבו התוס' בריש שבת שמלאכת הוצאה מלאכה גרועה היא, וע"ז קמ"ל דאעפ"י דכתיב ונעלם דבר ודרשי' ולא כל הגוף, ומ"מ הו"א דאולי כן בעינן שיהיה לכל הפחות דבר חשוב מהאיסור, מ"מ אע"פ שהיא מלאכה גרועה מ"מ ג"ז נחשב לאיסור שאם התירוהו בי"ד צריך להביא ע"ז פר.שמואל דוד אמר:ג.
מתני' אמרו אין נדה בתורה כו' שבת כו' עבודת כוכבים כו'
יש לעיין מדוע נקט שלשה אלו דוקא ועוד יש לעיין אם יש טעם בהסדר.
ועיין רש"י לקמן ד. ד"ה חזקיה אמר וד"ה מצות וד"ה אמר ר"נ וצ"ע מדוע שינה הסדר עיין שם וצ"ע
יישר כח. אגב עיין תפארת ישראל במשניות.אוריאל אמר:לגבי שבת אולי י"ל שהחידוש הוא בגלל מה שכתבו התוס' בריש שבת שמלאכת הוצאה מלאכה גרועה היא, וע"ז קמ"ל דאעפ"י דכתיב ונעלם דבר ודרשי' ולא כל הגוף, ומ"מ הו"א דאולי כן בעינן שיהיה לכל הפחות דבר חשוב מהאיסור, מ"מ אע"פ שהיא מלאכה גרועה מ"מ ג"ז נחשב לאיסור שאם התירוהו בי"ד צריך להביא ע"ז פר.שמואל דוד אמר:ג.
מתני' אמרו אין נדה בתורה כו' שבת כו' עבודת כוכבים כו'
יש לעיין מדוע נקט שלשה אלו דוקא ועוד יש לעיין אם יש טעם בהסדר.
ועיין רש"י לקמן ד. ד"ה חזקיה אמר וד"ה מצות וד"ה אמר ר"נ וצ"ע מדוע שינה הסדר עיין שם וצ"ע
שמואל דוד אמר:יישר כח. אגב עיין תפארת ישראל במשניות.אוריאל אמר:לגבי שבת אולי י"ל שהחידוש הוא בגלל מה שכתבו התוס' בריש שבת שמלאכת הוצאה מלאכה גרועה היא, וע"ז קמ"ל דאעפ"י דכתיב ונעלם דבר ודרשי' ולא כל הגוף, ומ"מ הו"א דאולי כן בעינן שיהיה לכל הפחות דבר חשוב מהאיסור, מ"מ אע"פ שהיא מלאכה גרועה מ"מ ג"ז נחשב לאיסור שאם התירוהו בי"ד צריך להביא ע"ז פר.שמואל דוד אמר:ג.
מתני' אמרו אין נדה בתורה כו' שבת כו' עבודת כוכבים כו'
יש לעיין מדוע נקט שלשה אלו דוקא ועוד יש לעיין אם יש טעם בהסדר.
ועיין רש"י לקמן ד. ד"ה חזקיה אמר וד"ה מצות וד"ה אמר ר"נ וצ"ע מדוע שינה הסדר עיין שם וצ"ע
כשצריכים את הגנב מורידים אותו אף מעמוד התליה, ולכן אני מעתיק מקור אכזב, אבל -מה לעשות- בהחלט מלומד-אוריאל אמר:נשאלתי מפני מה נקראת המסכת "הוריות" ולא "הוראות". האם אין אומרים הרבה הוראות "הוראות"?
לעיל כתבתי קצת בענין הזה, כעת ראיתי להוסיף ציון חשוב לעיין בט"ז אבן העזר סו"ס יז מה שהקשה על הרשב"א. וראיתי מציינים שהברכי יוסף מתרץ את הרשב"א אבל לע"כ.אוריאל אמר:אם נניח יש מחלוקת בין שני גדולי עולם. אחד פוסק להתיר דבר מסויים בשבת, ורעהו אוסר באיסור חמור.
ואני - הלכתי בשיטת המיקל, משום שרבו המתירים על האוסר, וקבעו להלכה כדעת המתירים.
למשל, מחלוקת מג"א וט"ז, והמשנ"ב פוסק עפ"י הגר"א כמו המג"א להתיר [דוגמא].
ולפי האמת, ההלכה היתה עם האוסרים.
אני נחשב כשוגג או כאנוס? יש עלי חיוב להביא קרבן?
אוריאל אמר:וזה החלי, הקושיא שלי מאמש:
בדף ב: וג. מבואר דמה שכתוב במשנה שיחיד שעשה בהוראת בית דין פטור זו דעת יחידאה וחכמים חולקים. וגם הרמב"ם פסק להלכה שיחיד שעשה בהוראת בית דין חייב, וכנראה שהוא מפני שכך דעת חכמים.
והנה בדף ב. נחלקו רב ורבי יוחנן בבית דין שהורו שחלב מותר והלך היחיד והתחלף לו חלב בשומן ואכלו, אם נחשב כתולה בבי"ד ופטור או לא, דלרבי יוחנן חייב. ולכאו' כל המחלוקת הזו היא לא להלכה, דלדין פסקינן דאפילו אם הוא תולה בבי"ד הוא חייב, וא"כ משמע דרב ורבי יוחנן סוברים דהלכה דיחיד שעשה בהוראת בי"ד פטור, ומדוע לא נפסוק כמותם [נגד דעת שמואל בע"ב דזו דברי ר"י וכו'].
וחשבתי שאולי הוא בגלל שדעת רבי יוחנן אינה מפורשת וייתכן הטעם שמחייב כי באמת יחיד שעשה בהוראת בי"ד חייב, אבל זהו דוחק גדול מאד [בפרט שאפילו אם כן הוא, מ"מ אכתי ראוי שתהיה הלכה כרב נגד שמואל באיסורי].
.אבימאל אמר:המדובר שרוב ציבור עשו על פי הוראת ב"ד, ואחד שהתחלף לו חלב בשומן, האם הוא פטור ככל הציבור, או שדווקא הוא מביא חטאת על שגגת מעשה.
פלוגתת רב ורבי יוחנן אזלא אפילו למ"ד יחיד שעשה בהוראת ב"ד חייב, דיש נפקותא בעשו ציבור והוא נתחלף לו חלב בשומן, ולא נצטרך לומר דכלהו אמוראי למ"ד יחיד שעשה בהוראת ב"ד פטור.
ותמיה לי טובא, אי אנוס הוא, אמאי צריך קרא 'בעשותה תחטא' למפטריה מחטאת?אוריאל אמר:בדעת הסובר דיחיד שעשה בהוראת בי"ד פטור, פירש רש"י דהוא משום דנחשב אנוס.
ויש לתהות: היכי דמי שלשה שעשו, דהוה סלקא אדעתא דפטורין מחטאת? כלומר, כיצד חוברים שלושה יחידים איש אל אחיו להיות חבר חוטאים?רש"י מתו"כ: יָכוֹל יָחִיד שֶׁעָשָׂה חַיָּב, שְׁנַיִם [שְׁלשָׁה] שֶׁעָשׂוּ פְּטוּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר 'עַם הָאָרֶץ' – אֲפִלּוּ הֵן מְרֻבִּין.
לְמַאן דְּאָמַר צִבּוּר מַיְתֵי מְפַרְסְמָא מִלְּתָא, לְמַאן דְּאָמַר בֵּית דִּין מְבִיאִין לָא מְפַרְסְמָא מִלְּתָא.
לא הבנתי את השאלה. משכחת לה בשלשה שטעו וסברו שאין היום שבת, או שמלאכה זו מותרת.משה נפתלי אמר:ב, בויש לתהות: היכי דמי שלשה שעשו, דהוה סלקא אדעתא דפטורין מחטאת? כלומר, כיצד חוברים שלושה יחידים איש אל אחיו להיות חבר חוטאים?רש"י מתו"כ: יָכוֹל יָחִיד שֶׁעָשָׂה חַיָּב, שְׁנַיִם [שְׁלשָׁה] שֶׁעָשׂוּ פְּטוּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר 'עַם הָאָרֶץ' – אֲפִלּוּ הֵן מְרֻבִּין.
האחד ביהודה, והאחד בעבר הירדן, והאחד בגליל?דרומאי אמר:משכחת לה בשלשה שטעו וסברו שאין היום שבת.