דף יג הוריות י"ג א' - למה חכם קודם למלך?

שלו'

משתמש ותיק
י"ג א'
חכם קודם למלך ישראל חכם שמת אין לנו כיוצא בו מלך ישראל שמת כל ישראל ראוים למלכות
 
 
צ"ב, הרי לכאורה רק זרעו של דוד נבחר למלכות? ואף שיש ענין של מלכות ישראל, [וצ"ת בדברי הרמב"ם בהל' מלכים], אך הרי בפשוטו עסקינן כאן להקדים גם למלך מבית דוד, ועליו אין שייך לומר שכל ישראל ראויים למלכות? [ואולי יל"ד הלשון 'מלך ישראל' שבמלך ישראל דוקא קאי ולא מלך מבית דוד? דאין לומר שבא לאפוקי ממלך גוי, שגם בהם יש חיוב כבוד, שהרי מיירי כאן לענין קדימה להצילו].
 

דוד ה.

משתמש ותיק
כל ישראל בני מלכים הם.
עיקר העניין שם הוא שמלך הוא המובחר שבעם, כלומר גם בירידת הדורות ואף כאשר ילכו לעולמם אנשים גדולים אין זה גורע כלל מהיכולת למלוך כי מלך הוא המובחר במי שקיים.
חכם לעומת זאת זו מעלה עצמית, כאשר נפטר חכם חכמתו אבדה וחכמת חכם אחר אינה משלימה את זה שאבדה לנו חכמת הנפטר.
 

שלו'

משתמש ותיק
פותח הנושא
דוד ה. אמר:
כל ישראל בני מלכים הם.
עיקר העניין שם הוא שמלך הוא המובחר שבעם, כלומר גם בירידת הדורות ואף כאשר ילכו לעולמם אנשים גדולים אין זה גורע כלל מהיכולת למלוך כי מלך הוא המובחר במי שקיים.
חכם לעומת זאת זו מעלה עצמית, כאשר נפטר חכם חכמתו אבדה וחכמת חכם אחר אינה משלימה את זה שאבדה לנו חכמת הנפטר.
עדיין לא אבין:
האם לא בעינן דוקא מלך מבית דוד?
[הרי שזה לא תלוי במובחר בדוקא, אלא בענין אחר].
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
שלו' אמר:
חכם קודם למלך ישראל. חכם שמת אין לנו כיו"ב, מלך ישראל שמת כל ישראל ראוים למלכות.
.
הכוונה, כי מלכות, לעומת חכמה, איננה ענין שבמהות, וכל איש המוני מסוגל ללבוש אצטלא של מלכות. והא לך דברי הרמב"ם בפירוש המשנה:​
טעם קדימת חכם למלך ישראל אינו אלא באמונה בלבד, לפי שהחכם תועלתו לאומה גדולה מאד מתועלת המלך; אבל במעשה אין להקדים על כבוד המלך שום דבר, ואף על פי שהוא עם הארץ, שנאמר: 'שום תשים עליך מלך'.
 
חלק עליון תַחתִית