יצא לי השבוע ללמוד שתי גמרות לגמרי נפרדים אך הוקשה לי קושיא מאחד למשנהו
הגמרא בע"ז עה. מביאה שמסננת יין של גוי שעשויה משער אדם צריכה ניגוב (כי כמעט ולא בולעת)
אם עשויה מצמר צריכה הדחה, אך עם עשויה מכיתנא [פשתן] צריכה יישון
מבאר רש"י כי פשתן בולע יותר מצמר ולכן לא מספיק הדחה אלא צריך יישון
הגמרא בבא מציעא פא: מביאה סיפור ששני אנשים הלכו בדרך אחד גבוה והשני גוץ, הגבוה רכב על חמור והנמוך הלך רגלית,
לגבוה היה סדין מפשתן ולנמוך היה סרבל מצמר
כשהגיעו לנהר לקח הנמוך את סרבלו והניח על החמור ולקח ממנו את הסדין ולבש
[מבאר רש"י כי הסדין של פשתן פחות בולע מהסרבל של צמר]
(והגמרא ממשיכה לדון לגבי האם חייב לו כששטפה הנהר)
בכל אופן יש כאן קצת סתירה האם צמר בולע יותר או פשתן?
הגמרא בע"ז עה. מביאה שמסננת יין של גוי שעשויה משער אדם צריכה ניגוב (כי כמעט ולא בולעת)
אם עשויה מצמר צריכה הדחה, אך עם עשויה מכיתנא [פשתן] צריכה יישון
מבאר רש"י כי פשתן בולע יותר מצמר ולכן לא מספיק הדחה אלא צריך יישון
הגמרא בבא מציעא פא: מביאה סיפור ששני אנשים הלכו בדרך אחד גבוה והשני גוץ, הגבוה רכב על חמור והנמוך הלך רגלית,
לגבוה היה סדין מפשתן ולנמוך היה סרבל מצמר
כשהגיעו לנהר לקח הנמוך את סרבלו והניח על החמור ולקח ממנו את הסדין ולבש
[מבאר רש"י כי הסדין של פשתן פחות בולע מהסרבל של צמר]
(והגמרא ממשיכה לדון לגבי האם חייב לו כששטפה הנהר)
בכל אופן יש כאן קצת סתירה האם צמר בולע יותר או פשתן?