פרק אין מעמידין: יחוד בזמן שאשתו עמו

משה נפתלי

משתמש ותיק
לֹא תִּתְיַחֵד אִשָּׁה עִמָּהֶם. בְּמַאי עֲסִיקִינַן? אִילֵימָא בְּחַד, דִּכְוָתָהּ גַּבֵּי יִשְׂרָאֵל מִי שְׁרִי?!​
לָא צְרִיכָא בְּאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ, גּוֹי אֵין אִשְׁתּוֹ מְשַׁמַּרְתּוֹ, אֲבָל יִשְׂרָאֵל אִשְׁתּוֹ מְשַׁמַּרְתּוֹ.​
רש"י: גּוֹי אֵין אִשְׁתּוֹ מְשַׁמַּרְתּוֹ, דְּלָא קָפְדָה, דְּ'אִיהוּ בְּקָרֵי וְאִתְּתֵהּ בְּבוּצִינֵי'.
נשאלתי: אי משום הכי, ישראל פרוץ נמי נימא דכי היכא דהוא פרוץ הכי נמי אשתו פרוצה, ואמאי לא אסרוהו להתייחד עם הנשים אף בזמן שאשתו עמו?
 

דרומאי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
לֹא תִּתְיַחֵד אִשָּׁה עִמָּהֶם. בְּמַאי עֲסִיקִינַן? אִילֵימָא בְּחַד, דִּכְוָתָהּ גַּבֵּי יִשְׂרָאֵל מִי שְׁרִי?!​
לָא צְרִיכָא בְּאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ, גּוֹי אֵין אִשְׁתּוֹ מְשַׁמַּרְתּוֹ, אֲבָל יִשְׂרָאֵל אִשְׁתּוֹ מְשַׁמַּרְתּוֹ.​
רש"י: גּוֹי אֵין אִשְׁתּוֹ מְשַׁמַּרְתּוֹ, דְּלָא קָפְדָה, דְּ'אִיהוּ בְּקָרֵי וְאִתְּתֵהּ בְּבוּצִינֵי'.
נשאלתי: אי משום הכי, ישראל פרוץ נמי נימא דכי היכא דהוא פרוץ הכי נמי אשתו פרוצה, ואמאי לא אסרוהו להתייחד עם הנשים אף בזמן שאשתו עמו?
אין הכי נמי, בפרוץ ביותר בזנות יש לאסור אף בישראל.
אלא שסתם ישראל אפילו הפרוצים שבהם אינם פרוצים עד כדי כך.
 
 

יושב אוהלים

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
משה נפתלי אמר:
לֹא תִּתְיַחֵד אִשָּׁה עִמָּהֶם. בְּמַאי עֲסִיקִינַן? אִילֵימָא בְּחַד, דִּכְוָתָהּ גַּבֵּי יִשְׂרָאֵל מִי שְׁרִי?!​
לָא צְרִיכָא בְּאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ, גּוֹי אֵין אִשְׁתּוֹ מְשַׁמַּרְתּוֹ, אֲבָל יִשְׂרָאֵל אִשְׁתּוֹ מְשַׁמַּרְתּוֹ.​
רש"י: גּוֹי אֵין אִשְׁתּוֹ מְשַׁמַּרְתּוֹ, דְּלָא קָפְדָה, דְּ'אִיהוּ בְּקָרֵי וְאִתְּתֵהּ בְּבוּצִינֵי'.
נשאלתי: אי משום הכי, ישראל פרוץ נמי נימא דכי היכא דהוא פרוץ הכי נמי אשתו פרוצה, ואמאי לא אסרוהו להתייחד עם הנשים אף בזמן שאשתו עמו?
אין הכי נמי, בפרוץ ביותר בזנות יש לאסור אף בישראל.
אלא שסתם ישראל אפילו הפרוצים שבהם אינם פרוצים עד כדי כך.
לכאורה השאלה נשאלה לגבי האשה שמתייחדת עם הישראל פרוץ שאשתו עמו, ואכן היא לא צריכה לחשוד שהוא פרוץ כל כך לזנות עם אחרת כשאשתו עמו, משא"כ הפרוץ עצמו, אם הוא יודע שאכן לא איכפת לו, אסור לו באמת להתייחד עם אזה גם כשאשתו עמו. (רק שלא יקשיב לנו להימנע).
 
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
יושב אוהלים אמר:
האשה אינה צריכה לחשוד שהוא פרוץ כל כך לזנות עם אחרת כשאשתו עמו.
ומאי שנא מהא דאסורה להתייחד אפילו עם עשרה אם הם פרוצים?​
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
פינחס רוזנצוויג אמר:
מהיכי תיתי שאשתו פרוצה?
ההבנה הרווחת של הפתגם 'איהו בקרי ואיתתיה בבוציני' היא: מהות הגבר היא עצמה מהות האשה; כמוהו כמוה. ומכאן, אם הוא פרוץ, הרי שהיא פרוצה.
 

נתנאל_ב

משתמש ותיק
פינחס רוזנצוויג אמר:
משה נפתלי אמר:
נימא דכי היכא דהוא פרוץ הכי נמי אשתו פרוצה
מהיכי תיתי שאשתו פרוצה? רק גויות פרוצות.
אמנם מה שכתוב להדיא איהו בקרי ואיתתיה בבוציני נאמר רק על גויים שם, וכן במגילה י"ב לגבי אחשוורוש וושתי.
אך ראיתי בחשוקי חמד גיטין פ"ט ע"א שכתב עניין זה גם לגבי זוג יהודי. 
 
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
נתנאל_ב אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
משה נפתלי אמר:
נימא דכי היכא דהוא פרוץ הכי נמי אשתו פרוצה
מהיכי תיתי שאשתו פרוצה? רק גויות פרוצות.
אמנם מה שכתוב להדיא איהו בקרי ואיתתיה בבוציני נאמר רק על גויים שם, וכן במגילה י"ב לגבי אחשוורוש וושתי.
אך ראיתי בחשוקי חמד גיטין פ"ט ע"א שכתב עניין זה גם לגבי זוג יהודי. 
אישתמיטיה הך דסוטה י, א:
כל המזנה, אשתו מזננת עליו, שנאמר אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי וכתיב תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין, והיינו דאמרי אינשי איהו בי קארי ואיתתיה בי בוציני.
הרי דאף בישראל איתמר.
 

כמעיין המתגבר

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
משה נפתלי אמר:
לֹא תִּתְיַחֵד אִשָּׁה עִמָּהֶם. בְּמַאי עֲסִיקִינַן? אִילֵימָא בְּחַד, דִּכְוָתָהּ גַּבֵּי יִשְׂרָאֵל מִי שְׁרִי?!​
לָא צְרִיכָא בְּאִשְׁתּוֹ עִמּוֹ, גּוֹי אֵין אִשְׁתּוֹ מְשַׁמַּרְתּוֹ, אֲבָל יִשְׂרָאֵל אִשְׁתּוֹ מְשַׁמַּרְתּוֹ.​
רש"י: גּוֹי אֵין אִשְׁתּוֹ מְשַׁמַּרְתּוֹ, דְּלָא קָפְדָה, דְּ'אִיהוּ בְּקָרֵי וְאִתְּתֵהּ בְּבוּצִינֵי'.
נשאלתי: אי משום הכי, ישראל פרוץ נמי נימא דכי היכא דהוא פרוץ הכי נמי אשתו פרוצה, ואמאי לא אסרוהו להתייחד עם הנשים אף בזמן שאשתו עמו?
אין הכי נמי, בפרוץ ביותר בזנות יש לאסור אף בישראל.
אלא שסתם ישראל אפילו הפרוצים שבהם אינם פרוצים עד כדי כך.
נכון.
ואפשר דהוא גדרי גזירות שגזרו על הגויים מחמת סתמן ולא פלוג.
(יחוד דאורייתא אבל אפשר שכשאשתו עמו דרבנן)
 
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
דרומאי אמר:
אלא שסתם ישראל אפילו הפרוצים שבהם אינם פרוצים עד כדי כך.
זוהי המשמעות הפשוטה בגמרא שם דאפילו מאי דאיתסר בגוי שרי בישראל פרוץ, וכן פסקו הב"ח יו"ד קנג וט"ז סק"ד.
 

אברהם לוי

משתמש ותיק
תשובות והנהגות ח"א סי' תשעה:
אבל ראיתי בספר פתח הבית פ"ח סעיף ג' שמביא בשם הגאון רבי ניסים קרליץ שליט"א שבפרוץ מאד הוא ואשתו דינו כגוי שאין אשתו משמרתו ע"ש, וצ"ב. עכ"ל.
והגדר ברור, שאם אין אשתו מקפדת בזה, כמו שהוא אצל הנכרים, אינה משמרתו. שאף בישראלי פרוץ רגיל ואשתו פרוצה, מ"מ מקפדת בפניה, משא"כ בפרוץ מאד.
 
משה נפתלי אמר:
פינחס רוזנצוויג אמר:
מהיכי תיתי שאשתו פרוצה?
ההבנה הרווחת של הפתגם 'איהו בקרי ואיתתיה בבוציני' היא: מהות הגבר היא עצמה מהות האשה; כמוהו כמוה. ומכאן, אם הוא פרוץ, הרי שהיא פרוצה.
הבנתי הפשוטה היא, כיון שגם אשתו מזנה (כי היא גויה) לכן לא אכפת לה שהוא מזנה, איהו בקירי (דלעת גדולה), ואיהי בבוציני (קישוא קטן).
 
 

דרומאי

משתמש ותיק
משה נפתלי אמר:
יושב אוהלים אמר:
האשה אינה צריכה לחשוד שהוא פרוץ כל כך לזנות עם אחרת כשאשתו עמו.
ומאי שנא מהא דאסורה להתייחד אפילו עם עשרה אם הם פרוצים?​
בעלמא לא חיישינן שישראל פרוץ עד כדי כך, שהוא פריצות יתר לזנות בפני אשתו ממש.
 
 

דוד 123

משתמש רגיל
לא הבנתי שאלתך, יכול להיות שאה"נ, רק הגמרא מחפשת מקור שאסור להתייחד עם הגומ דווקא, ולא שייך להקשות דכוותה גבי ישראל מי שרי, דבאמת בישראל רגיל מותר ורק פרוץ אסור, אך בגויים כולם שוים ופרוצים ותמיד אסור להתייחד עימו אפי'באשתו עימו.
 
חלק עליון תַחתִית