יהי חסדך עלינו
משתמש ותיק
במשנה פרק ג משנה ד' [לקחתי לע"נ על נפטר] "ד"א אם נותנין לך ממון הרבה אי אתה נכנס לע"ז שלך ערום ובעל קרי וכו'
ומשמע שהם היו טובלים???
ומשמע שהם היו טובלים???
מ אלישע אמר:כך הוכיח (כמדומה הריא"ז מרגליות בספרו עמודי ארזים )
יראתי בפצותי אמר:אני חושב שהשאלה הינה טעות בהבנה, כוונת המשנה שם לא שאינו טבול, אלא שאינו רחוץ.
יראתי בפצותי אמר:אני חושב שהשאלה הינה טעות בהבנה, כוונת המשנה שם לא שאינו טבול, אלא שאינו רחוץ.
יראתי בפצותי אמר:פשוט, כי זה נשאר דבוק בבשרו עד שרחץ, וברור שלא יכנס כך למקום ע"ז.
יהי חסדך עלינו אמר:במשנה פרק ג משנה ד' [לקחתי לע"נ על נפטר] "ד"א אם נותנין לך ממון הרבה אי אתה נכנס לע"ז שלך ערום ובעל קרי וכו'
ומשמע שהם היו טובלים???
ראה הסברים בנוגע לניקיון לפני תפילת המוסלמים, כולל ניקיון בחול, כאשר אין מים, כולל הדיון האם מספיק פעם אחת ביום, או לפני כל תפילה. בקיצור, מעורר מחשבהבמבי אמר:יהי חסדך עלינו אמר:במשנה פרק ג משנה ד' [לקחתי לע"נ על נפטר] "ד"א אם נותנין לך ממון הרבה אי אתה נכנס לע"ז שלך ערום ובעל קרי וכו'
ומשמע שהם היו טובלים???
https://www.britannica.com/topic/ghusl
הכוונה רוחצים, וזה פשוט.יהי חסדך עלינו אמר:במשנה פרק ג משנה ד' [לקחתי לע"נ על נפטר] "ד"א אם נותנין לך ממון הרבה אי אתה נכנס לע"ז שלך ערום ובעל קרי וכו'
ומשמע שהם היו טובלים???
מפורש שעובדי ע"ז חייבו בטבילת מים חיים דווקא, לא לרחוץ סתם.והמפורסם מדעת הצאב"ה עד זמננו זה בארצות המזרח, ר"ל שארית המגורתי, שהנדה תהיה בבית בפני עצמה, וישרפו המקומות אשר תלך עליהם, ומי שמדבר עמה יטמא, ואפילו עם עבר רוח על הנדה ועל הטהור יטמא, ראה כמה בין זה ובין אמרנו כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה נדה עושה לבעלה, ולא יאסר ממנו רק בעילתה כל ימי טומאתה. ומן המפורסם שבדעותם עד זמננו זה, שכל מה שיבדל מן הגוף משער או צפורן או דם הוא טמא, ומפני זה כל ספר אצלם טמא, מפני שהוא נוגע הדם והשער, וכל מעביר תער על בשרו יטבול במים חיים, וכיוצא באלו הטרחים אצלם רבים מאד...