יושב אוהלים
משתמש ותיק
עבודה זרה דף סד.
בגמ' ישראל שהיה נושה בעובד כוכבים מנה ... אבל אם אמר לו המתן לי עד שאמכור עבודת כוכבים ואביא לך, יין נסך ואביא לך, אסור מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא אמר רב ששת סיפא משום דהוה ליה כי רוצה בקיומו.
והיינו שכיון שהישראל רוצה בקיומו של הע"ז או היין נסך כדי שיוכל העכו"ם לפרוע לו את חובו אחר שימכרנו אסור הדמים בהנאה אף שאין הישראל נהנה מעצם הע"ז או היין.
ונפסק להלכה (טוש"ע יו"ד קלב,ז) ישראל שהיה נושה בעובד כוכבים מנה, ... אם אמר לו קודם שימכור המתן לי עד שאמכור אלילים או יין נסך שיש לי ואביא לך אע"פ שהוא סתם יינם ומכר והביא לו הרי זה אסור מפני שהישראל רוצה בקיומו כדי שיפרע ממנו חובו:
והנה להלן בדף נט: איתא אמר רב אשי האי עובד כוכבים דנסכיה לחמרא דישראל בכוונה אע"ג דלזבוניה לעובד כוכבים אחרינא אסור שרי ליה למישקל דמיה מההוא עובד כוכבים מאי טעמא מיקלא קלייה:
ופירש"י למישקל דמי מההוא עובד כוכבים שרי - דלאו מכר הוא ואינו נהנה מדמי יין נסך אלא אומר לו שפכת ייני ואבדתו ממני ודמי יין כשר קא שקיל:
ונפסק בשו"ע (טוש"ע יו"ד קלב,סעיף א) עובד כוכבים שנגע ביין שלנו אע"פ שאסור בהנאה מותר ליקח דמיו מאותו העובד כוכבים שאסרו:
ובש"ך שם כתב דלאו דמי מכירה לוקח אלא דמי ההיזק. ואפילו אין העובד כוכבים רוצה ליתן המעות עד שיתן לו הישראל היין שרי כ"כ הר"ן ומביאו ב"י: עכ"ל.
וקשה, הרי אם אין העובד כוכבים רוצה ליתן המעות עד שיתן לו הישראל היין, א"כ הוה 'רוצה בקיומו' שהרי אם ייפסד היין ביד ישראל ולא יתננו לעכו"ם לא יפרע לו העכו"ם את נזקו, ומ"ש מהא דאמרינן לעיל המתן לי עד שאמכור עבודת כוכבים ואביא לך, יין נסך ואביא לך, , שאסור משום שהישראל רוצה בקיומו של הע"ז והיי"נ כדי שיוכל העכו"ם לפרוע לו את חובו. וצ"ע.