ביאור תשובת מרן הגר"ח שלש מאות גרבי יין של תפוחים של ע' שנה

נתן הבבלי

משתמש ותיק
שאלתי למרןבגמ' ע"ז מ: "פעם אחת חש אבא במעיו וכו' בדקו ומצאו עובד כוכבים אחד שהיה לו שלש מאות גרבי יין של תפוחים של ע' שנה, ושתה ונתרפא". מה נפק"מ כמה גרבי יין היו לאותו גוי.

תשובה: נ"מ לענין נדרים.
צ"ב כוונותו
 

מחשבות

משתמש ותיק
אתה באמת לא מבין מה רמזתי
העלית על דעתך שזלזלתי ח"ו בהגרח"ק.
וכדי למנוע מטועים כמוך לטעות
לא היה בדברי כל המעטה בכבודו
של מרן הגרח"ק.
 

דרומאי

משתמש ותיק
מחשבות אמר:
אתה באמת לא מבין מה רמזתי
העלית על דעתך שזלזלתי ח"ו בהגרח"ק.
וכדי למנוע מטועים כמוך לטעות
לא היה בדברי כל המעטה בכבודו
של מרן הגרח"ק.
מה שמזכיר את מכתבו הידוע של ר' גרשון.
 
 

מחשבות

משתמש ותיק
חבל שמכריחים אותי לפרש מה שנתכוונתי לרמוז
לזה דחהו הגרח"ק בקש.
כשהייתי בחור היו אומרים נפק"מ לקידושי אשה
שקידש ע"מ שהיה שם 300 גרבי יין,
כעין זה ענה לו הגרח"ק כששאלו שוב ושוב שאלות
שלדעת הגרח"ק (ולדעת כל בר דעת) מיותרות ומוזרות.
התשובה כאן היא שחז"ל פעמים רבות מוסיפים פרטים בסיפורים
ומי שמכיר סיפורים בבריסק מכיר זאת
והטעם הוא דיוק ואמינות.
ובשאלה השיה ודאי שנעשו ניסים
שני הדלתות היו אמורים לטבוע
אחת שנזרקה לים ובצבצה
ואחת שהייתה טובעת עמו ועם האניה.
ואגב זה דרכו של הגרח"ק לדחות המרבים להקשות
ובפרט שהשאלות לא לרוחו
ולא חסרים חסרי דעת שלבשתם גם הדפיסו זאת.
וזה הטעם האמיתי של בו"ה והטעם למה לא אומר רפו"ש,
וכשתתבוננו בכל המתפרסם מהגרח"ק בהבנה זו תבינו הרבה.
 

פראנק

משתמש ותיק
ד"א לפי הרשבם פסחים קיט כל 300 בש"ס הוא גוזמה לכאורה אין נ"מ לקידושי אשה
 

נתן הבבלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
לרבות מחשבות.....
ישנו מכתב של הגאון רבי משה מרדכי שולזינגר זצ"ל, שכתב בתו"ד: "ולא אכחד, כי יש כאן דברים שעלולים להביא לידי גיחוך, אבל חז"ל הקדושים אמרו בנדה כג. שכל כך הביאו לידי גיחוך – ולא גיחך, מפני שלאנשים הגדולים כענקים, המכירים ויודעים בבירור את עוצם קדושת כל אות ואות מתורתנו הקדושה, שבכתב ושבעל פה, כל דקדוק קל – אינם מגחכים ממנו, אלא רם ונישא הוא בעיניהם, כאשר ראינו אצל מרן הגרי"ז מבריסק זיע"א, שכל דקדוק היה כבד משקל אצלו. ואם שגיתי – ה' הטוב יכפר בעדי, ויאיר עינינו במאור תורתו הקדושה הטהורה. עכ"ל. (נרות שלמה, עמ' עא).
ומתי שאין לך מה לכתוב הכבד ושב .... ואת הקש דחהו אצלך
 

בעל כנפיים

משתמש ותיק
נתן הבבלי אמר:
לרבות מחשבות.....
ישנו מכתב של הגאון רבי משה מרדכי שולזינגר זצ"ל, שכתב בתו"ד: "ולא אכחד, כי יש כאן דברים שעלולים להביא לידי גיחוך, אבל חז"ל הקדושים אמרו בנדה כג. שכל כך הביאו לידי גיחוך – ולא גיחך, מפני שלאנשים הגדולים כענקים, המכירים ויודעים בבירור את עוצם קדושת כל אות ואות מתורתנו הקדושה, שבכתב ושבעל פה, כל דקדוק קל – אינם מגחכים ממנו, אלא רם ונישא הוא בעיניהם, כאשר ראינו אצל מרן הגרי"ז מבריסק זיע"א, שכל דקדוק היה כבד משקל אצלו. ואם שגיתי – ה' הטוב יכפר בעדי, ויאיר עינינו במאור תורתו הקדושה הטהורה. עכ"ל. (נרות שלמה, עמ' עא).
ומתי שאין לך מה לכתוב הכבד ושב .... ואת הקש דחהו אצלך
אין שום צורך לדקדק בדבר שהרשב"ם כותב עליו שהוא דרך גוזמא, וגם בל"ז אפשר לומר בפשיטות שרצו להראות כמה טרחה הייתה בעולם - והכל בשבילו.
 

במבי

משתמש ותיק
המכלול בערך קלבדוס שזה ברנדי תפוחים צרפתי מספר על אופן הכנתו:

המשקה מזוקק מתפוחים שגודלו לשם כך במיוחד, ממאתיים זנים שונים. אין זה נדיר כי יצרן קלבדוס ישתמש במאה זני תפוחים לשם ייצור המשקה. התפוחים עשויים להיות בטעמים שונים - מתוקים או מרירים, כולל זנים מרירים שאינם נאכלים בדרך כלל. התפוחים נקטפים, לרוב ביד, ונמחצים למיץ המזוקק לכלל סיידר יבש, ולאחר מכן הופך בתהליך נוסף לברנדי. לאחר יישון בן שנתיים בחביות מעץ אלון, ניתן לשווק את המשקה כקלבדוס. ככל שהמשקה מיושן יותר, כך איכותו נחשבת יותר. ישנם בקבוקים המיושנים לתקופות של שתים עשרה שנים ועשרים שנים, ואיכותם, ואף מחירם, עולים בהתאם.

וא"כ משמע שכדי לייצר יין תפוחים איכותי צריך כמות רבה מזנים שונים !
 

בן עזאי

משתמש ותיק
מחשבות אמר:
כשהייתי בחור היו אומרים נפק"מ לקידושי אשה
שקידש ע"מ שהיה שם 300 גרבי יין,
ידוע בשם החזו"א שהיה שכל החוקר חקירות נ"מ לקידושי אשה, הוא שוטה וממילא אין לו קידושין, אך מעניין לציין
לד' המאירי סנהדרין ט"ו: איב"ל שור סיני בכמה, וכ' המאירי נ"מ לקידושי אשה, [למיטב זכרוני, לא עיינתי עכשיו].
 

נדיב לב

משתמש ותיק
בן עזאי אמר:
מחשבות אמר:
כשהייתי בחור היו אומרים נפק"מ לקידושי אשה
שקידש ע"מ שהיה שם 300 גרבי יין,
ידוע בשם החזו"א שהיה שכל החוקר חקירות נ"מ לקידושי אשה, הוא שוטה וממילא אין לו קידושין, אך מעניין לציין
לד' המאירי סנהדרין ט"ו: איב"ל שור סיני בכמה, וכ' המאירי נ"מ לקידושי אשה, [למיטב זכרוני, לא עיינתי עכשיו].

אציע כיון לאור מש"כ החזון איש בכלאים סימן א ס"ק א פורס במכתב את משנתו בנוגע לתוקף הראשונים ודבריהם, קצת מובן.
וכך הוא כותב: ובימים אחרונים שספרים מיוחדים של רבותינו לקחו חלק העיקרי של מסירת התורה לדורות הנוכחות, כמו רי"ף רא"ש רמב"ם רמב"ן רשב"א ריטב"א ר"ן מגיד משנה מרדכי פירוש רש"י ותוספות, הם היו הרבנים המובהקים של הדורות, ומלבד שאין כאן כח רוב בעצם גם אין הרוב ידוע, כי הרבה חכמים היו שלא באו דבריהם על הספר, והרבה שספריהם לא הגיעו לידינו ולכן אין הדין משתנה כאשר מדפיסים כתבי יד חדשים ונהפך המיעוט לרוב ובכל זאת למיעוט הלבבות, להכריע בסברא, נוטלים לפעמים גם כח רוב המספרי לנטיה לצד זה, אבל ראוי יותר להתחשב עם הפוסקים שתורתם הגיעה לידינו בכל מקצועות התורה עכ"ל.


https://tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=24&t=10149&start=30#p137627
 
במבי אמר:
המכלול בערך קלבדוס שזה ברנדי תפוחים צרפתי מספר על אופן הכנתו:

המשקה מזוקק מתפוחים שגודלו לשם כך במיוחד, ממאתיים זנים שונים. אין זה נדיר כי יצרן קלבדוס ישתמש במאה זני תפוחים לשם ייצור המשקה. התפוחים עשויים להיות בטעמים שונים - מתוקים או מרירים, כולל זנים מרירים שאינם נאכלים בדרך כלל. התפוחים נקטפים, לרוב ביד, ונמחצים למיץ המזוקק לכלל סיידר יבש, ולאחר מכן הופך בתהליך נוסף לברנדי. לאחר יישון בן שנתיים בחביות מעץ אלון, ניתן לשווק את המשקה כקלבדוס. ככל שהמשקה מיושן יותר, כך איכותו נחשבת יותר. ישנם בקבוקים המיושנים לתקופות של שתים עשרה שנים ועשרים שנים, ואיכותם, ואף מחירם, עולים בהתאם.

וא"כ משמע שכדי לייצר יין תפוחים איכותי צריך כמות רבה מזנים שונים !


מה לקלבדוס עם שאלת הגר"ח?
בחייך תהיה רציני
 

במבי

משתמש ותיק
עקביא בן מהלל אומר אמר:
במבי אמר:
המכלול בערך קלבדוס שזה ברנדי תפוחים צרפתי מספר על אופן הכנתו:

המשקה מזוקק מתפוחים שגודלו לשם כך במיוחד, ממאתיים זנים שונים. אין זה נדיר כי יצרן קלבדוס ישתמש במאה זני תפוחים לשם ייצור המשקה. התפוחים עשויים להיות בטעמים שונים - מתוקים או מרירים, כולל זנים מרירים שאינם נאכלים בדרך כלל. התפוחים נקטפים, לרוב ביד, ונמחצים למיץ המזוקק לכלל סיידר יבש, ולאחר מכן הופך בתהליך נוסף לברנדי. לאחר יישון בן שנתיים בחביות מעץ אלון, ניתן לשווק את המשקה כקלבדוס. ככל שהמשקה מיושן יותר, כך איכותו נחשבת יותר. ישנם בקבוקים המיושנים לתקופות של שתים עשרה שנים ועשרים שנים, ואיכותם, ואף מחירם, עולים בהתאם.

וא"כ משמע שכדי לייצר יין תפוחים איכותי צריך כמות רבה מזנים שונים !


מה לקלבדוס עם שאלת הגר"ח?
בחייך תהיה רציני

אולי פעם תנסו לבדוק לפני הנפק"מ את עצם הפשט הזך למה לגוי לאגור כמות רבה כל כך ומה מייחד את זה שזה לפני שנים רבות !

אז כך קודם יישבתי שאלה זו, כעת אפשר לבדוק נפק"מ למיניהם.

רבותי אין מה לעשות, אנו חיים בעולם גשמי (עדיין) וכל סוגיא צריך להביט עליה ראשית כל איך היא מתנהגת עם כללי עולם החומר, וזה בעצם מה שה' אמר למלאכים בעת שרצו את התורה, שהם לא תחת כללי עולם זה ולא כפופים לחוקיו וכי הם יכולים להשתכר מיין שאסור להתפלל אחריו? וכדו'

ומי שמתעלם מנתון פשוט זה, מפספס בהרבה סוגיות הרבה דברים ולפעמים את העיקר.
 

HaimL

משתמש ותיק
בן עזאי אמר:
מחשבות אמר:
כשהייתי בחור היו אומרים נפק"מ לקידושי אשה
שקידש ע"מ שהיה שם 300 גרבי יין,
ידוע בשם החזו"א שהיה שכל החוקר חקירות נ"מ לקידושי אשה, הוא שוטה וממילא אין לו קידושין, אך מעניין לציין
לד' המאירי סנהדרין ט"ו: איב"ל שור סיני בכמה, וכ' המאירי נ"מ לקידושי אשה, [למיטב זכרוני, לא עיינתי עכשיו].
וחקירות של נפק"מ לנדרים, כבר נמצאות בגמרא עצמה (למרות שזאת ספציפית כנראה מרבנן סבוראי). פסחים

אלא הא קמ"ל דאור דכוכבים נמי אור הוא למאי נפקא מינה לנודר מן האור
 
 

פראנק

משתמש ותיק
יש הרבה דברים שהנפקא מינה הוא לנדרים אבל זה לא "לתנאי שעל מנת כן" שזה לא נפקא מינה אמיתית
 
במבי אמר:
עקביא בן מהלל אומר אמר:
במבי אמר:
המכלול בערך קלבדוס שזה ברנדי תפוחים צרפתי מספר על אופן הכנתו:

המשקה מזוקק מתפוחים שגודלו לשם כך במיוחד, ממאתיים זנים שונים. אין זה נדיר כי יצרן קלבדוס ישתמש במאה זני תפוחים לשם ייצור המשקה. התפוחים עשויים להיות בטעמים שונים - מתוקים או מרירים, כולל זנים מרירים שאינם נאכלים בדרך כלל. התפוחים נקטפים, לרוב ביד, ונמחצים למיץ המזוקק לכלל סיידר יבש, ולאחר מכן הופך בתהליך נוסף לברנדי. לאחר יישון בן שנתיים בחביות מעץ אלון, ניתן לשווק את המשקה כקלבדוס. ככל שהמשקה מיושן יותר, כך איכותו נחשבת יותר. ישנם בקבוקים המיושנים לתקופות של שתים עשרה שנים ועשרים שנים, ואיכותם, ואף מחירם, עולים בהתאם.

וא"כ משמע שכדי לייצר יין תפוחים איכותי צריך כמות רבה מזנים שונים !


מה לקלבדוס עם שאלת הגר"ח?
בחייך תהיה רציני

אולי פעם תנסו לבדוק לפני הנפק"מ את עצם הפשט הזך למה לגוי לאגור כמות רבה כל כך ומה מייחד את זה שזה לפני שנים רבות !

אז כך קודם יישבתי שאלה זו, כעת אפשר לבדוק נפק"מ למיניהם.

רבותי אין מה לעשות, אנו חיים בעולם גשמי (עדיין) וכל סוגיא צריך להביט עליה ראשית כל איך היא מתנהגת עם כללי עולם החומר, וזה בעצם מה שה' אמר למלאכים בעת שרצו את התורה, שהם לא תחת כללי עולם זה ולא כפופים לחוקיו וכי הם יכולים להשתכר מיין שאסור להתפלל אחריו? וכדו'

ומי שמתעלם מנתון פשוט זה, מפספס בהרבה סוגיות הרבה דברים ולפעמים את העיקר.

עדיין לא הבנתי את הקשר הדברים
 
 

במבי

משתמש ותיק
עקביא בן מהלל אומר אמר:
במבי אמר:
עקביא בן מהלל אומר אמר:
מה לקלבדוס עם שאלת הגר"ח?
בחייך תהיה רציני

אולי פעם תנסו לבדוק לפני הנפק"מ את עצם הפשט הזך למה לגוי לאגור כמות רבה כל כך ומה מייחד את זה שזה לפני שנים רבות !

אז כך קודם יישבתי שאלה זו, כעת אפשר לבדוק נפק"מ למיניהם.

רבותי אין מה לעשות, אנו חיים בעולם גשמי (עדיין) וכל סוגיא צריך להביט עליה ראשית כל איך היא מתנהגת עם כללי עולם החומר, וזה בעצם מה שה' אמר למלאכים בעת שרצו את התורה, שהם לא תחת כללי עולם זה ולא כפופים לחוקיו וכי הם יכולים להשתכר מיין שאסור להתפלל אחריו? וכדו'

ומי שמתעלם מנתון פשוט זה, מפספס בהרבה סוגיות הרבה דברים ולפעמים את העיקר.

עדיין לא הבנתי את הקשר הדברים
 

הגמ' שם אומרת ' "פעם אחת חש אבא במעיו וכו' בדקו ומצאו עובד כוכבים אחד שהיה לו שלש מאות גרבי יין של תפוחים של ע' שנה, ושתה ונתרפא". מה נפק"מ כמה גרבי יין היו לאותו גוי.

והבאתי שיין תפוחים ככל שעושים אותו מזנים מרובים יותר כך הוא יותר משובח וכן שהוא משתבח עם השנים כמו יין.
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
אגב, המספר 300 גרבי יין מופיע כמה פעמים,
פסחים דף נז עמוד א
אמרו עליו על יוחנן בן נרבאי שהיה אוכל שלש מאות עגלים, ושותה שלש מאות גרבי יין, וכו'
ביצה דף כט עמוד א
תנו רבנן: הוא כנס שלש מאות גרבי יין מברורי המדות, וחבריו וכו'
מגילה דף כז עמוד ב
תנא: כשמתה הניחה לו שלש מאות גרבי יין, 
 

בלדד השוחי

משתמש ותיק
פראנק אמר:
ד"א לפי הרשבם פסחים קיט כל 300 בש"ס הוא גוזמה לכאורה אין נ"מ לקידושי אשה
מהר"ץ חיות מסכת סוטה דף לד עמוד א
תוס' ד"ה יותר משלש מאות מיל והא ליכא מעיבא לארעא אלא ג' פרסי. נ"ב עי' רשב"ם (פסחים קיט ע"א) ד"ה (מאי) [משוי] שלש מאות לאו דוקא וכן כל שלש מאות שבש"ס וכן הביאו חז"ל (חולין צ ע"ב) דברי חז"ל גוזמא והביאו משלשה מקומות אשר הפליגו לדבר במספר שלש מאות. ומזה המין ג"כ מ"ש חז"ל (פסחים נז ע"א) על ר' יוחנן בן נרבאי שהיה אוכל שלש מאות עגלים ושותה שלש מאות גרבי יין ע"ש. וכן כאן מנין שלש מאות מיל אינו מדוקדק רק נאמר על צד ההפלגה ובספרי מבוא התלמוד הארכתי:

 
 
חלק עליון תַחתִית