אָמַר רַב פָּפָּא: הַאי דַּיָּנָא דְּאַשְׁבַּע בִּתְפִלִּין, נַעֲשָׂה כְּמִי שֶׁטָּעָה בִּדְבַר מִשְׁנָה וְחוֹזֵר. וְלֵית הִלְכְתָא כְּוָתֵהּ דְּרַב פָּפָּא, דְּהָא נְקִיט חֶפְצָא בִּידֵהּ.שְׁבוּעָה מְעֻמָּד, תַּלְמִיד חָכָם מְיֻשָּׁב. שְׁבוּעָה בְּסֵפֶר תּוֹרָה, תַּלְמִיד חָכָם לְכַתְּחִלָּה בִּתְפִלִּין.
.
ונראה דהא מלתא דהנשבע בתפלין כנשבע בספר תורה - ממרי עלמא ילפינן לה, דאמרינן בפרק קמא דברכות:
ונראה דהא מלתא דהנשבע בתפלין כנשבע בספר תורה - ממרי עלמא ילפינן לה, דאמרינן בפרק קמא דברכות:
'נִשְׁבַּע יְיָ בִּימִינוֹ וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ'. 'בִּימִינוֹ' זוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: 'מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ'; 'וּבִזְרוֹעַ עֻזּוֹ' אֵלּוּ תְּפִלִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: 'יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן'.