אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: 'אָמֵן' - בּוֹ שְׁבוּעָה, בּוֹ קַבָּלַת דְּבָרִים, בּוֹ הַאֲמָנַת דְּבָרִים.
בּוֹ קַבָּלַת דְּבָרִים. הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'עַל מְנָת שֶׁתְּקַיֵּם לִי תְּנַאי כָּךְ וְכָךְ', וְאָמַר 'אָמֵן' - קִבֵּל דְּבָרָיו, וְחַיָּב לְקַיֵּם תְּנָאוֹ. (רש"י)
