שבועות פרק קמא – מיעוטא ד'בה'

משה נפתלי

משתמש ותיק
וְאֵימָא תְּרוּמָה? אָמַר קְרָא 'בָּהּ', 'בָּהּ' לְמַעוּטֵי תְּרוּמָה. אֵימָא 'בָּהּ' לְמַעוּטֵי מִקְדָּשׁ?​
ומעיר רש"ש: לא ידעתי מדוע לא קאמר למעוטי נמי קדש. ואין לומר ד'בה' לא משמע ליה אלא למעט דבר אחד וכו'.​
ברם מהמשך הדיון נראה דאכן כך משמע ליה לתלמודא, ד'בה' לא באה למעט כי אם דבר אחד. דהכי אמרינן התם:​
אַשְׁכְּחַן טֻמְאַת קֹדֶשׁ, טֻמְאַת מִקְדָּשׁ מְנָלַן? אִתַּקַּשׁ מִקְדָּשׁ לְקֹדֶשׁ. אִי הָכִי, תְּרוּמָה נַמֵּי? הָא מַעֵט רַחֲמָנָא 'בָּהּ'. אֵימָא 'בָּהּ' לְמַעוּטֵי מִקְדָּשׁ? מִסְתַּבְּרָא מִקְדָּשׁ לָא מְמַעֲטִינַן, שֶׁכֵּן בְּכָרֵת כְּמוֹתָהּ. אַדְּרַבָּה, תְּרוּמָה לָא מְמַעֲטִינַן, שֶׁכֵּן אֲכִילָה כְּמוֹתָהּ.
ותימה, דעדיפא הוה ליה למפרך: אימא 'בה' למעוטי הן תרומה והן מקדש? ומדלא פריך הכי, משמע דהכי משמע ליה ד'בה' לא באה למעט כי אם דבר אחד.
 

HaimL

משתמש ותיק
למעט מקדש + קדש זה חלוק מאשר למעט מקדש + תרומה, שהראשון בא להחמיר בשניהם, והשני בא להחמיר במקדש ולהקל בתרומה.
 

משה נפתלי

משתמש ותיק
פותח הנושא
החילוק חילוק, אך מאי נפקא מיניה? אם 'בה' באה ללמד שרק במקרה האמור בפרשה מביאים קרבן עולה ויורד, ולא במקרה זולתו, מה לי אם התוצאה חמורה היא או קלה?
 
חלק עליון תַחתִית