אכן עיקר הענין צ"ב, דבתוס' ב"מ ו. מבואר דאף על קרקעות נשבעים היסת. ועוד מבואר באשונים, כמדומני, שע"א לא מועיל לפטור משבועה זו, ומבואר דאי"ז כלל אותה שבועה. וצ"ב מה ענינה של שבועה זו.
ענינה הוא שתיקנו חכמים שלטענה שיש לה בסיס לא עונים אלא ע"י שבועה ואע"ג דודאי גם בלי שבועה זוכים בדין מחמת חזקת ממון מ"מ תיקנו תקנה בעלמא לענות לטענה טובה עם שבועה (ואינו תקנה בחוזק טענת התובע או תקנה בממון ולהכי אפכינן שבועה וכל הנפק"מ המבוארת שם)