כאשר זמם ולא כאשר עשה-בממון.

זאת נחמתי

משתמש ותיק
דעת הריטב"א בשם הרמב"ן דגם בממון אמרינן כאש"ז ולא כאשר עשה. 
ויש להסתפק : העידו שניים בראובן שחייב לשמעון מאה מנה, וגמרו ב"ד את הדין על פיהם, 
והלך שמעון ומכר את החוב (באופן המועיל) ללוי וקיבל דמיו, ועדיין לא גבה לוי את החוב, והוזמו העדים. 
מי הווי זממה בלבד כיון שלא יצא עדיין הממון מידי ראובן, או דילמא הוי 'כאשר עשה' כיון שכבר קיבל שמעון מעות לידו? 
 

חידוד

משתמש ותיק
מה הצד שיחשב 'כאשר עשה' וכי אכפת לנו ששמעון מרויח כסף, חיוב העדים הוא במה שהעידו שקר על ראובן ובמישור זה לא קרה כלום.
 

נחמן זוטא

משתמש ותיק
בפשטות הוי כאשר עשה כיון שהיה מימוש של החוב, והחוב קיים רק ע”פ העדת העדים, ומימוש החוב אינו רק בגבייתו אלא אף במכירתו.
 

חושב1

משתמש ותיק
זאת נחמתי אמר:
דעת הריטב"א בשם הרמב"ן דגם בממון אמרינן כאש"ז ולא כאשר עשה. 
ויש להסתפק : העידו שניים בראובן שחייב לשמעון מאה מנה, וגמרו ב"ד את הדין על פיהם, 
והלך שמעון ומכר את החוב (באופן המועיל) ללוי וקיבל דמיו, ועדיין לא גבה לוי את החוב, והוזמו העדים. 
מי הווי זממה בלבד כיון שלא יצא עדיין הממון מידי ראובן, או דילמא הוי 'כאשר עשה' כיון שכבר קיבל שמעון מעות לידו? 
למה אינו נחשב שנעשה מיד בפסק בי"ד, שכבר יש עליו חוב.
 
 

דוד ה.

משתמש ותיק
נחמן זוטא אמר:
בפשטות הוי כאשר עשה כיון שהיה מימוש של החוב, והחוב קיים רק ע”פ העדת העדים, ומימוש החוב אינו רק בגבייתו אלא אף במכירתו.

השאלה היא למי צריך לעשות, הם הרוויחו את הכסף לשמעון, אבל ה"כאשר עשה" זה על הזמן שהפסידו לראובן, והוא לא הפסיד עד שהוציאו ממנו ממון.
 

בן עזאי

משתמש ותיק
הנה להצד [עי' חי' הגר"ח עדות פ"כ ה"ד] דפטור כאשר עשה מפני שנענש בו העונש, לכאו' אין מה לדון, אכן להצד דכיון דנעשה בו העונש שוב לא הויין עוד "זמם" לעשות, וכיון דליכא "זמם" משו"ה פטורין, יש מקום לדון, אכן בפשוטו בכל גוונא לא חשיב כאשר עשה.
 
השאלה היא מוקדמת מהו כאשר זמן בממון הלא כאשר בי"ד פסקו אזי נהיה לו הממון והוא כבר חייב לו אותו והוא קיים לו. אלא ברור שהכאשר עשה הוא המימוש בפועל של הדבר. כמו במיתה שאע"פ שהוא גברא קטילה עדיין צריך להורגו. [והנה ידוע דבלשון הקודש הלשון עשה הוא לא שהדבר נהיה דזוהי יצירה אלא עשיה הוא הגימור הסופי כמו מכה בפטיש, זה מסייע הרבה בכאשר עשה]. וממילא לנידון דידן נראה פשוט שעדיין לא נחשב עשה אף שסחר בזה כיוון שעדיין לא מומש החיוב אליו.
 

הירחי

משתמש ותיק
דעת הריטב"א בשם הרמב"ן דגם בממון אמרינן כאש"ז ולא כאשר עשה.
ויש להסתפק : העידו שניים בראובן שחייב לשמעון מאה מנה, וגמרו ב"ד את הדין על פיהם,
והלך שמעון ומכר את החוב (באופן המועיל) ללוי וקיבל דמיו, ועדיין לא גבה לוי את החוב, והוזמו העדים.
מי הווי זממה בלבד כיון שלא יצא עדיין הממון מידי ראובן, או דילמא הוי 'כאשר עשה' כיון שכבר קיבל שמעון מעות לידו?
בפשטות הוי כאשר עשה כיון שהיה מימוש של החוב, והחוב קיים רק ע”פ העדת העדים, ומימוש החוב אינו רק בגבייתו אלא אף במכירתו.
א. החוב לא קיים
שהרי אפי' אם נקבל שבי"ד יש להם כח להחיל דינים
זה לא מועיל אלא שיהיה דין על ראובן לשלם
אבל ליצור חוב ממשי אין להם כח
וא"כ אין שום משמעות למכירתו של שמעון שלא מכר מאומה

ב. כאשר עשה אינו שייך למימוש מצד המקבל אלא למימוש מצד המתחייב וכ"ז שראובן לא שילם לא היה כאשר עשה
 
חלק עליון תַחתִית