דעת הריטב"א בשם הרמב"ן דגם בממון אמרינן כאש"ז ולא כאשר עשה.
ויש להסתפק : העידו שניים בראובן שחייב לשמעון מאה מנה, וגמרו ב"ד את הדין על פיהם,
והלך שמעון ומכר את החוב (באופן המועיל) ללוי וקיבל דמיו, ועדיין לא גבה לוי את החוב, והוזמו העדים.
מי הווי זממה בלבד כיון שלא יצא עדיין הממון מידי ראובן, או דילמא הוי 'כאשר עשה' כיון שכבר קיבל שמעון מעות לידו?
ויש להסתפק : העידו שניים בראובן שחייב לשמעון מאה מנה, וגמרו ב"ד את הדין על פיהם,
והלך שמעון ומכר את החוב (באופן המועיל) ללוי וקיבל דמיו, ועדיין לא גבה לוי את החוב, והוזמו העדים.
מי הווי זממה בלבד כיון שלא יצא עדיין הממון מידי ראובן, או דילמא הוי 'כאשר עשה' כיון שכבר קיבל שמעון מעות לידו?