שנינו במשנה (ז, א-ב), ההורג בדרך עליה, דהינו: בשעה שעלה בסולם, או בשעה שהעלה חפץ מלמטה למעלה, אינו גולה.
ונתבאר שם שהטעם הוא משום שהריגה בדרך זו - קרובה לאונס, לפי שאין בה פשיעה כלל.
מכות דף ט.: [font][הביאור משוטנשטיין ומתיבתא בהתאמה][/font]ונתבאר שם שהטעם הוא משום שהריגה בדרך זו - קרובה לאונס, לפי שאין בה פשיעה כלל.
אמר רב חסדא: לא קשיא. כאן [במשנתנו המורה שכר תושב שהרג גר"ת, גולה] מדובר שנרגו בדרך ירידה.
ואילו כאן [בברייתא (שמשמע ממנה שגר"ת שהרג את חבירו נהרג] מדובר שהרגו בדרך ירידה, דישראל גלי - שישראל שהרג באופן זה גולה,
איהו נמי סגי ליה בגלות - גם לגר תושב די בגלות לכפר עליו. אבל אם הרגו בדרך עלייה, שהדין הוא דישראל פטור מגלות, הוא - הגר תושבה - נהרג.
אמר ךיה רבא, ולא ק"ו הוא, ומסתבר ללמוד הפוך, ומה אם לגבי דרך ירידה, ישראל גלי אם הרג בדרך זו, איהו (הגר תושב) נמי סגי ליה בגלות, לפי שאין דינו חמור מישראל,
ואם כן באופן שהרג בדרך עלייה, דישראל פטור יתכן שהוא (הגר תושב) יהרג??
תוספות: אמר ליה רבא, לא כל שכן הוא ומה דרך ירידה וכו'
וא"ת [-ואם תאמר] והא אדרבא, נומא ההפך, דהיא הנותנת דההיפך הוא הנכון,
לפי שהריגה בדרך ירידה - ניתן לישראל לכפרה, כיוון שסגי ליה בגלות, אבל כשהרג בדרך עלייה - שחמור הוא מהריגה בדרך ירידה, לא ניתן לישראל לכפרה
דהנ"כ ברפ"ק [דהכי נימא בריש פרק קמא] (מזיד אינו גולה לפי שלא מספיק לו עונש גלות וכו' [-רבי יוחנן]) [והתוס' כלל לא הסביר מה ההו"א לומר כן...]
וי"ל דלית ליה לרבא האי טעמא דדרך עליה חמור יותר מהריגה בדרך יקידה, אלא סבירא ליה דבדרך עליה אינו גולה, לא משום דלא סגי ליה בגלות
אלא משום דקיל הוא ביותר מדרך ירידה משום דהוי אנוס יותר, שאינו מצוי שיפול מה שמעלה
והלכך לא מצי אמרת דחמור ביותר מירידה.
עד כאן ההקדמה.
וכלל לא הבנתי בעניותי את ההו"א של התוס' לומר שהריגה בדרך עלייה חמור מבדרך ירידה, איזו הו"א יש כאן.ואע"פ שהתוס' דחו, מה הו"א ראו רבותינו בעלי התוספות, לומר שהריגה בדרך עלייה חמור מהריגה בדרך ירידה המון פעמים התוספות מציעים תירוץ ודוחים אך תמיד יש הו"א לתירוץ, פה כלל לא הבנתי מה הסברא לומר כן.
חשבתי הרבה במהלך השבת, ולא הצלחתי להבין את סברת רב חסדא, הסובר שדרך עלייה חמור מהריגה בדרך ירידה.
והרי בסברא כ"כ פשוטה [וכן הגמרא אמרה לעיל (ז.) דרך ירידה חמור, שיותר מצוי שיפול מה שמוריד מאשר מה שמעלה!
והריטב"א כתב שהגמרא לא ביארה את טעמיהם של רבא ורב חיסדא [מה יותר חמור הריגה בעלייה או ירידה וכו'] לפי שהדבר מתבאר מתוך דבריהם בהמשך.ואני בעניותי כלל לא הצלחתי להבין את סברת רב חסדא, מדוע הריגה בדרך עלייה חמורה מהריגה בדרך ירידה
והרמב"ם כתב: מי שהיה דולה את החבית להעלותה לגג ונפסק החבל ונפלה על חבירו והרגתו, או שהיה עולה בסולם ונפל על חבירו והרגו,
פטור מן הגלות, שזה כמו אונס הוא שאין זה דבר הקרוב להיות ברוב העיתים אלא כמו פלא הוא.
ורבינו יהונתן מלוניל כתב שהטעם שאינו גולה כשהרג בדרך עלייה הוא משום שקרוב לאונס הוא, שהרי כוונתו היא להרחיק את הדבר מן הניזק
אך בדרך ירידה, שמקרב את הדבר לניזק חייב גלות, שהואיל ומקרבו לאדם - היה לו להיזהר שלא יכה באדם..
פטור מן הגלות, שזה כמו אונס הוא שאין זה דבר הקרוב להיות ברוב העיתים אלא כמו פלא הוא.
ורבינו יהונתן מלוניל כתב שהטעם שאינו גולה כשהרג בדרך עלייה הוא משום שקרוב לאונס הוא, שהרי כוונתו היא להרחיק את הדבר מן הניזק
אך בדרך ירידה, שמקרב את הדבר לניזק חייב גלות, שהואיל ומקרבו לאדם - היה לו להיזהר שלא יכה באדם..
אם כן אשמח להבין מה סברתו של רב חסדר לומר שהריגה בדרך עלייה חמור מהריגה בדרך ירידה?