מזכיר לי את האו"ש פ"ז ה"ה מרוצח שיקטעו העדים את ידן, וכאן יכול להתפטר מתקפידו ואינו חייב להלקות ומסתמא יהי אסור לו, [והוי ג"כ שויא אנפשי' חד"א שלו ודאי אסור להלקות]ששמואל אמר:הוא יכול לתת לו מלקות או שכיון שהוא יודע בבירור שהעדים שקרנים אסור לו לתת את המלקות?
כוונתך לסי' יח ושם חידש דמי שחייב מיתת בי"ד אסור לו לברוח, ומסתפק שם אם יודע האמת ולא ברירא ליה [ולע"ד תמוה מאוד, והאחרונים פליגי עליו גם בחידושו הראשון]חיים של תורה אמר:יש איזה מנחת אלעזר
מהיכא תיתי זה חיוב על בי"ד ואינו חיוב על כל ישראל להלקותפענוח אמר:ש עליו חיוב מלקות ומחויב כל אחד מישראל לקיימו
לא הבנתי כלוםפענוח אמר:וכעין מה שהזוממין חייבו כופר, ואין משלמין את הכופר, משום שהם חייבו בדין כופר ע"י שב"ד פסקו זאת, ואין זה ממון,
עיינתי שם (ה"ח ולא ה"ה) באור שמח וז"לאבוקה כנגדו אמר:מזכיר לי את האו"ש פ"ז ה"ה מרוצח שיקטעו העדים את ידן, וכאן יכול להתפטר מתקפידו ואינו חייב להלקות ומסתמא יהי אסור לו, [והוי ג"כ שויא אנפשי' חד"א שלו ודאי אסור להלקות]ששמואל אמר:הוא יכול לתת לו מלקות או שכיון שהוא יודע בבירור שהעדים שקרנים אסור לו לתת את המלקות?
ושם הרי העדים הם שהורגים אותו, וכמבואר...אור שמח הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ז הלכה ח
כן מה שראיתי מביאים בשם הרדב"ז שחייב לקוץ את עצמו אבר כדי להציל חבירו, נ"ל דאינו כן, וקצת סעד לזה מהא דאמרו בסנהדרין (דף מ"ד ע"ב), וכששמעו חכמים בדבר אמרו להחזירו א"א כו', דקא הדרי בהו כו', וברש"י שם (ד"ה דבעיא), והיה להן לומר לעדים שיקוצו את ידיהם, ועדים שנקטע ידן קודם מיתה אחר שנגמר דין פטור, וכדאמר שמואל (שם מ"ה ע"ב) דבעי לקיים בו יד העדים תהיה בו בראשונה כו', ועל כרחין דאינו מחויב לקטוע ידו להציל פלוני, אף דע"י עדותן שקר נהרג בחנם, וזה קצת סעד, ואכ"מ
אם תוכל לפרט מה כוונתך להקשותהצעיר שבחבורה אמר:ושם הרי העדים הם שהורגים אותו, וכמבואר...
איך מותר לעדים שיודעים שהם שקרנים להרוג את הנדון...אבוקה כנגדו אמר:אם תוכל לפרט מה כוונתך להקשותהצעיר שבחבורה אמר:ושם הרי העדים הם שהורגים אותו, וכמבואר...
זהו קושיא מפורסמת בעולם בשם הצ"פ דלינוי כנקטעה יד העדים [עי' אגרו"מ חו"מ סי' טו], ואמר לי פעם חכ"א דיש ליישב זה דהא שוי' אנפשיה אינו נאמן נגד עדים והכא אין נאמנים נגד עדותן דהוי חוזר ומגיד וזה תירוץ מושכל.הצעיר שבחבורה אמר:איך מותר לעדים שיודעים שהם שקרנים להרוג את הנדון...
ובנידו"ד??אבוקה כנגדו אמר:זהו קושיא מפורסמת בעולם בשם הצ"פ דלינוי כנקטעה יד העדים [עי' אגרו"מ חו"מ סי' טו], ואמר לי פעם חכ"א דיש ליישב זה דהא שוי' אנפשיה אינו נאמן נגד עדים והכא אין נאמנים נגד עדותן דהוי חוזר ומגיד וזה תירוץ מושכל.הצעיר שבחבורה אמר:איך מותר לעדים שיודעים שהם שקרנים להרוג את הנדון...
אה"נ, אני חשבתי שכאן ל"ש נגד עדים דהא כלפיו עכ"פ יהי' נאמן, ומה לו ולעדים, דאינו מחוייב להלקות, אבל העדים מחוייבים מצד יד העדים, אך טעיתי בזה דמ"מ אי נימא דל"ש נגד עדים א"כ גם הכא לא יהא נאמן [וכמדומה דהעיקר שמהני נגד עדים], אך עכ"פ מה שכתבתי בכ"ז נכון דאע"ג דליכא שוי' מ"מ אינו חייב להלקותהצעיר שבחבורה אמר:ובנידו"ד
ראה בבכור שור יבמות דף פז כ' דלא כדבריך להדיא [והעירו עליו מל' הרמב"ם פ"ח ה"ג מיסוה"ת דמשמע כוותך], מ"מ בנידו"ד לכו"ע יהיה אסור לו להלקות כמו שכתבת [אך איני חושב ששייך כאן ספק דהא אי"כ מצב של ספק שצריך בירור רק נפסק בבי"ד שהאדם הזה חייב מלקות ואולי צריך לקיים הפסק כעין שהבאתי לעיל מד' האור החיים כו' ויש לחל']חפר אמר:עדים זה רק לברר את הספק למי שיש לו ספק, כשאין ספק אין עדים, הרי זה כמו ששני עדים נשים יתחפשו לגברים ובי״ד לא יבחינו בכך רק השליח בי״ד
אני לא מבין, היעלה על הדעת שמי שיודע על אשת איש שנתקדשה, שיהא מותר לשאת אותה אם בי״ד קבלו עדים שקרנים שהיא פנויה?אבוקה כנגדו אמר:ראה בבכור שור יבמות דף פז כ' דלא כדבריך להדיא [והעירו עליו מל' הרמב"ם פ"ח ה"ג מיסוה"ת דמשמע כוותך], מ"מ בנידו"ד לכו"ע יהיה אסור לו להלקות כמו שכתבת [אך איני חושב ששייך כאן ספק דהא אי"כ מצב של ספק שצריך בירור רק נפסק בבי"ד שהאדם הזה חייב מלקות ואולי צריך לקיים הפסק כעין שהבאתי לעיל מד' האור החיים כו' ויש לחל']חפר אמר:עדים זה רק לברר את הספק למי שיש לו ספק, כשאין ספק אין עדים, הרי זה כמו ששני עדים נשים יתחפשו לגברים ובי״ד לא יבחינו בכך רק השליח בי״ד
חס ושלו' אך אי"ז דומה לנידו"ד דיתכן דכיון דנפסק על האדם מלקות [והא יקבל מלקות בכו"כ כעין גברא קטילא שלגבי מיתה ודאי הוי אמרי' כן] מותר להלקותוחפר אמר:אני לא מבין, היעלה על הדעת שמי שיודע על אשת איש שנתקדשה, שיהא מותר לשאת אותה אם בי״ד קבלו עדים שקרנים שהיא פנויה?
למה אם נפסק שהיא פנויה אינה מותרת? אלא מאי שלמי שברור שהעדים פסולים או שקרנים אין תוקף לפסק שיוצא על ידיהםאבוקה כנגדו אמר:חס ושלו' אך אי"ז דומה לנידו"ד דיתכן דכיון דנפסק על האדם מלקות [והא יקבל מלקות בכו"כ כעין גברא קטילא שלגבי מיתה ודאי הוי אמרי' כן] מותר להלקותוחפר אמר:אני לא מבין, היעלה על הדעת שמי שיודע על אשת איש שנתקדשה, שיהא מותר לשאת אותה אם בי״ד קבלו עדים שקרנים שהיא פנויה?
בזה גופא אני ג"כ רוצה לדון.הצעיר שבחבורה אמר:איך מותר לעדים שיודעים שהם שקרנים להרוג את הנדון...אבוקה כנגדו אמר:אם תוכל לפרט מה כוונתך להקשותהצעיר שבחבורה אמר:ושם הרי העדים הם שהורגים אותו, וכמבואר...
יש לצדד דגברא קטילא קטלוששמואל אמר:כי אם הם נחשבים לרוצחים א"כ באופן שלא צריך התראה (כגון לשיטת רבי יוסי בר יהודה שחבר אין צריך התראה) ייהרג מדין רוצח.
אינו יודע בודאות שאיש זה אינו מחוייב מלקות, רק שעדים אלו לא ראו, אך כיון שיש פסק בי"ד ברור אולי מחובתו להסכים לזה על אף שיודע שטעו, [איני אומר זאת מסברא פשטות גם אני מסכים לסברת כ"ת רק להעמיד צד אחר]חפר אמר:למה אם נפסק שהיא פנויה אינה מותרת? אלא מאי שלמי שברור שהעדים פסולים או שקרנים אין תוקף לפסק שיוצא על יד
ברור שלא.חפר אמר:אני לא מבין, היעלה על הדעת שמי שיודע על אשת איש שנתקדשה, שיהא מותר לשאת אותה אם בי״ד קבלו עדים שקרנים שהיא פנויה?
חפר אמר:אלא מאי שלמי שברור שהעדים פסולים או שקרנים אין תוקף לפסק שיוצא על ידיהם
איני יודע מהיכן לקחו כולם שיש לו חיוב להלקותששמואל אמר:שמחוייב לתת לו מלקות,
אינו דומה, כי שם בי"ד מחייבים אותו וחייב לקיים פסק בי"ד גם אם לא חייב מעיקר הדין, אבל שליח בי"ד יאמר לבי"ד תקחו שליח אחר כי אני אסור לי מעיקר הדין להלקות אותו, ושוויה אנפשיה כחתיכא דאיסורא ואסור לבי"ד לשלחו להלקות.ששמואל אמר:ברור שלא.חפר אמר:אני לא מבין, היעלה על הדעת שמי שיודע על אשת איש שנתקדשה, שיהא מותר לשאת אותה אם בי״ד קבלו עדים שקרנים שהיא פנויה?
אבל בזה שלא ישאנה אין סתירה לפסק של בי"ד.
משא"כ בנדו"ד שמחוייב לתת לו מלקות, השאלה אם מותר לו לתת או שחייב לברוח וכדו' כדי שלא יצטרך לתת.
אאתן עוד דוגמא לנושא.
ראובן שכר עדי שקר ששמעון חייב לו 1000 ש"ח ונפסק הדין על פיהם. שמעון פטור מלתת כי הוא יודע שאינו חייב וכמו שהוספת-
חפר אמר:אלא מאי שלמי שברור שהעדים פסולים או שקרנים אין תוקף לפסק שיוצא על ידיהם
מקובל.חפר אמר:אינו דומה, כי שם בי"ד מחייבים אותו וחייב לקיים פסק בי"ד גם אם לא חייב מעיקר הדין, אבל שליח בי"ד יאמר לבי"ד תקחו שליח אחר כי אני אסור לי מעיקר הדין להלקות אותו, ושוויה אנפשיה כחתיכא דאיסורא ואסור לבי"ד לשלחו להלקות.ששמואל אמר:ברור שלא.חפר אמר:אני לא מבין, היעלה על הדעת שמי שיודע על אשת איש שנתקדשה, שיהא מותר לשאת אותה אם בי״ד קבלו עדים שקרנים שהיא פנויה?
אבל בזה שלא ישאנה אין סתירה לפסק של בי"ד.
משא"כ בנדו"ד שמחוייב לתת לו מלקות, השאלה אם מותר לו לתת או שחייב לברוח וכדו' כדי שלא יצטרך לתת.
אאתן עוד דוגמא לנושא.
ראובן שכר עדי שקר ששמעון חייב לו 1000 ש"ח ונפסק הדין על פיהם. שמעון פטור מלתת כי הוא יודע שאינו חייב וכמו שהוספת-
חפר אמר:אלא מאי שלמי שברור שהעדים פסולים או שקרנים אין תוקף לפסק שיוצא על ידיהם
הניסוח היה לא נכון.אבוקה כנגדו אמר:איני יודע מהיכן לקחו כולם שיש לו חיוב להלקותששמואל אמר:שמחוייב לתת לו מלקות,
הלא זהו פשטות הסוגיא מכות דף ה' הרגו אין נהרגין ואינן כרוצחים, [והמנ"ח הוא שיטה יחידאה בזה], והטעמים או כמ"ש מעלתו משום דליכא התראה, או דהוי גברא קטילא, ובפשטות משום דהם אנוסים [אע"ג דלכאו' יוכלו לברוח?], ובזכרוני שראיתי דבר נחמד בשפ"א [אולי בספרו על מכות ואינו תח"י], לפי מה שביאר הרמב"ן כאשר זמם ולא כאשר עשה משום דכך סיבב הקב"ה שיהרג זה, ונמצא דכל חידוש דעדים זוממין ליכא והוי עדים בהכחשה בעלמא ולא נוכל לדונם כרוצחיםששמואל אמר:אין שום איסור לעדים זוממין במה שהרגו את הנדון ! כיון שהחיוב להרוג מוטל עליהם. ורק שייענשו משום שהם אלו שגרמו לבי"ד להרוג.
לענ"ד לא מצאנו פטור כזה של בורג במערכת [איני מבוגר מדי] והוא אסור לו להכות [ול"ש גברא מוכה קא מכה]ששמואל אמר:הניסוח היה לא נכון.
השאלה היא האם כיון שסוף סוף הוא המוציא לפועל את פסקי הבי"ד, האם יש משמעות לכך שהוא יודע שהאדם אינו חייב מלקות שלכך יהיה אסור לו לתת מלקות או שכיון שהוא מה שנקרא "בורג קטן במערכת" (מקווה שכל מי שהמילים הללו גורמות לו לסיוטים מבוגר מידי לכתיבה בפורום....)
אבוקה כנגדו אמר:כוונתך לסי' יח ושם חידש דמי שחייב מיתת בי"ד אסור לו לברוח, ומסתפק שם אם יודע האמת ולא ברירא ליה [ולע"ד תמוה מאוד, והאחרונים פליגי עליו גם בחידושו הראשון]חיים של תורה אמר:יש איזה מנחת אלעזר