מכות ג. דרוש הסבר בשיטת ר"ח והרמב"ם בעדים שאמרו שקר העדנו

רבינו חננאל על הדף וכן כותב הרמב"ם דעדים שאמרו שקר העדנו פטורים מלשלם, בעוד שהרבה מן הראשונים כותבים שחייבים לשלם מדינא דגרמי, ובאחרונים כתבו ליישב שהר"ח והרמב"ם לא מיירי מצד דיני דגרמי רק מצד דין הזמה וע"כ כתבו שפטורים מלשלם.

אך הקצוה"ח בסימן ל"ח ס"ק א' הביא את דברי הרמב"ן שכותב שהרב ר' משה הספרדי חולק וסובר שהם פטורים מלשלם, וע"כ בהכרח שהר"ח והרמב"ם חולקים וסוברים שפטורים מלשלם אף מצד דיני דגרמי, וכאן עולה השאלה מה ההסבר בשיטה זו (בקצוה"ח הביא בשם כנה"ג דס"ל דדיני דגרמי חייב לשלם מדין קנס וע"כ פטורים כיון שהם מודים בקנס אך הקצות דחה אותו).
 

יראתי בפצותי

משתמש ותיק
אולי יש לומר שלא נחשב בשעת העדות ברי היזקא, שהרי יכול להיות שיוכחשו, או שהתובע יחזור בו. שהרי בי"ד לא פוסקים מיד ע"פ דבריהם.
 

לעבדיג יענקל

פותח הנושא
יש אחרונים שאכן פירשו בדעת ר"ח והרמב"ם דאינם חייבים לשלם רק אם חתמו בשטר ולא בעדות בעל פה, מכיון שבעדו בעל פה אינו ברי הזיקא אך הש"ך בסימן ל"ח דוחה זאת.
 

HaimL

משתמש ותיק
כנראה הדין אתיא כשיטת מי שסובר (כמדומני הקצות) שהודאת בע"ד היא מטעם נאמנות, והכא שאין נאמנים כלל, דכיוון דהגיד וכו', ממילא לא שומעים את דבריהם, אפילו כדי לדון דינא דגרמי
 
HaimL אמר:
כנראה הדין אתיא כשיטת מי שסובר (כמדומני הקצות) שהודאת בע"ד היא מטעם נאמנות,
אמת הוא מה שדימה

קצות החושן סימן לד סק"ד
ולכן נראה דהא דנאמן אדם על עצמו אעפ"י שהוא קרוב אל עצמו היינו משום גזירת הכתוב שיהא אדם נאמן על עצמו בכל הפסולין שיש בו. וכבר האיר עינינו מאור העולם רש"י בקידושין פרק האומר דף ס"ה (ע"ב) שם הודאת בעל דין כמאה עדים ז"ל רש"י, דכתיב (שמות כב, ח) אשר יאמר כי הוא זה הרי שסמך על מקצת הודאתו ע"כ. וא"כ כי היכי דהאמין התורה שני עדים על אחרים כן האמין התורה לכל אדם על עצמו אף על גב דהוא קרוב לעצמו, דקרוב לא פסלה התורה אלא על אחרים אבל על עצמו נאמן, משא"כ לזכות דבא להעיד על אחרים משום הכי אינו נאמן. 
 
רבינו חננאל על הדף וכן כותב הרמב"ם דעדים שאמרו שקר העדנו פטורים מלשלם, בעוד שהרבה מן הראשונים כותבים שחייבים לשלם מדינא דגרמי, ובאחרונים כתבו ליישב שהר"ח והרמב"ם לא מיירי מצד דיני דגרמי רק מצד דין הזמה וע"כ כתבו שפטורים מלשלם.

אך הקצוה"ח בסימן ל"ח ס"ק א' הביא את דברי הרמב"ן שכותב שהרב ר' משה הספרדי חולק וסובר שהם פטורים מלשלם, וע"כ בהכרח שהר"ח והרמב"ם חולקים וסוברים שפטורים מלשלם אף מצד דיני דגרמי, וכאן עולה השאלה מה ההסבר בשיטה זו (בקצוה"ח הביא בשם כנה"ג דס"ל דדיני דגרמי חייב לשלם מדין קנס וע"כ פטורים כיון שהם מודים בקנס אך הקצות דחה אותו).
יל"ע האם כל מוב"ק חייב מטעם גרמי.

כי הלא תשלומי הזמה אליבא דהלכתא הם קנס, כשי' ר"ע.
 

עייפות החומר

משתמש חדש
(בתקווה שהבנתי נכון את ספיקך.) עדים זוממים חייבים על שני דברים : על הזממה, ועל ההיזק שנגרם על ידם. וכל חיוב הוא מדין נפרד מהשני. ( ועיין ברש"ש בב"ק דהקשה אמאי לא יתחייבו לשלם פעמיים.ודו"ק.) משא"כ כל מודה בקנס אין לו על מה להתחייב מדין יצירת נזק. ופשוט.
 
חלק עליון תַחתִית